עושים תנ"ך

אם נשים את התיאולוגיה בצד, כבר דיברנו על כך בעבר שהטקסטים המופיעים במקרא, נאספו, נערכו נכתבו (ושוב נערכו...) במשך תקופה ארוכה. אמנם במחקר עדיין ניטש ויכוח מי כתב או ערך מה בדיוק הוציאו ומה הוכנס במקום לטקסט, ומתי זה בוצע. מה שכן כולם מסכימים זה שאנשים היו מעורבים בכתיבת הטקסטים הללו. וכשמדובר בבני אדם ממשמשים להם בערבוביה קנאה, שנאה, אהבה, פוליטיקה, אכזבה, שאיפה לכוח ושלטון - בליל של תכונות, רגשות והתנהגויות שבוודאי נכנסו בצורה כזו או אחרת גם לטקסט, לעיתים במודע ולעיתים לא. הפעם בעושים תנ"ך ניגע יחד עם ד"ר בועז סתוי בכמה צדדים אפלים נוספים של הנפש האנושית דרך אחד הסיפורים המשונים ביותר במקרא שבמרכזו אונס אכזרי, ביתור גופה ומלחמה עקובה מדם: סיפור פילגש בגבעה.האזנה נעימה,יותם

בתחילת ספר שמואל א' אנו מסופרים אודות נדודי ארון הברית. הארון, אשר נשבה בידי פלשתים לאחר מפלת ישראל בקרב, גורם צרות מהומות בכל מקום אליו הוא מגיע. צרות כה גדולות עד אשר הפלישתים נפטרים ממנו ומחזירים את הארון לידי הישראלים בבית שמש ומשם הוא מתגלגל לקרית יערים. בהמשך הסיפור, בספר שמואל ב'- הארון מועלה לירושלים ע"י דוד. אבל היכן היא קרית יערים כיום? איך הארון הגיע לשם ומדוע חנה שם? מה מקורו של הסיפור הזה ומה תכליתו של מקבץ נדודי הארון משילה דרך פלישתים דרך בית שמש ועד קרית יערים ובסוף ירושלים? האם ייתכן ויש למסורת הזאת משמעויות נוספות?פרק מיוחד שהוקלט יחד עם מאזיני ומאזינות הפודקאסט בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין על מקבץ סיפורי נדודי ארון הברית שבספר שמואל ועל ההקשר שלו לאתר הארכיאולוגי המודרני- קריית יערים.האזנה נעימה,יותם.

בתחילת ספר שמואל א' אנו מסופרים אודות נדודי ארון הברית. הארון, אשר נשבה בידי פלשתים לאחר מפלת ישראל בקרב, גורם צרות מהומות בכל מקום אליו הוא מגיע. צרות כה גדולות עד אשר הפלישתים נפטרים ממנו ומחזירים את הארון לידי הישראלים בבית שמש ומשם הוא מתגלגל לקרית יערים. בהמשך הסיפור, בספר שמואל ב'- הארון מועלה לירושלים ע"י דוד. אבל היכן היא קרית יערים כיום? איך הארון הגיע לשם ומדוע חנה שם? מה מקורו של הסיפור הזה ומה תכליתו של מקבץ נדודי הארון משילה דרך פלישתים דרך בית שמש ועד קרית יערים ובסוף ירושלים? האם ייתכן ויש למסורת הזאת משמעויות נוספות? פרק מיוחד שהוקלט יחד עם מאזיני ומאזינות הפודקאסט בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין על מקבץ סיפורי נדודי ארון הברית שבספר שמואל ועל ההקשר שלו לאתר הארכיאולוגי המודרני- קריית יערים. http://www.ads.ranlevi.com/2020/04/27/familysounds-osimtanach-aron-brit/

בתחילת ספר שמואל א' אנו מסופרים אודות נדודי ארון הברית. הארון, אשר נשבה בידי פלשתים לאחר מפלת ישראל בקרב, גורם צרות מהומות בכל מקום אליו הוא מגיע. צרות כה גדולות עד אשר הפלישתים נפטרים ממנו ומחזירים את הארון לידי הישראלים בבית שמש ומשם הוא מתגלגל לקרית יערים. בהמשך הסיפור, בספר שמואל ב'- הארון מועלה לירושלים ע"י דוד. אבל היכן היא קרית יערים כיום? איך הארון הגיע לשם ומדוע חנה שם? מה מקורו של הסיפור הזה ומה תכליתו של מקבץ נדודי הארון משילה דרך פלישתים דרך בית שמש ועד קרית יערים ובסוף ירושלים? האם ייתכן ויש למסורת הזאת משמעויות נוספות? פרק מיוחד שהוקלט יחד עם מאזיני ומאזינות הפודקאסט בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין על מקבץ סיפורי נדודי ארון הברית שבספר שמואל ועל ההקשר שלו לאתר הארכיאולוגי המודרני- קריית יערים. http://www.ads.ranlevi.com/2020/04/27/familysounds-osimtanach-aron-brit/

בתחילת ספר שמואל א' אנו מסופרים אודות נדודי ארון הברית. הארון, אשר נשבה בידי פלשתים לאחר מפלת ישראל בקרב, גורם צרות מהומות בכל מקום אליו הוא מגיע. צרות כה גדולות עד אשר הפלישתים נפטרים ממנו ומחזירים את הארון לידי הישראלים בבית שמש ומשם הוא מתגלגל לקרית יערים. בהמשך הסיפור, בספר שמואל ב'- הארון מועלה לירושלים ע"י דוד. אבל היכן היא קרית יערים כיום? איך הארון הגיע לשם ומדוע חנה שם? מה מקורו של הסיפור הזה ומה תכליתו של מקבץ נדודי הארון משילה דרך פלישתים דרך בית שמש ועד קרית יערים ובסוף ירושלים? האם ייתכן ויש למסורת הזאת משמעויות נוספות? פרק מיוחד שהוקלט יחד עם מאזיני ומאזינות הפודקאסט בהשתתפות פרופ' ישראל פינקלשטיין על מקבץ סיפורי נדודי ארון הברית שבספר שמואל ועל ההקשר שלו לאתר הארכיאולוגי המודרני- קריית יערים. http://www.ads.ranlevi.com/2020/04/27/familysounds-osimtanach-aron-brit/

על פי המקרא לאחר שבני ישראל כבשו את כנען והתיישבו בה, ואחרי כמה מאות שנים שבהם נלחמו באופן נקודתי באויבים מקומיים בעזרתם של השופטים, ביקשו להפוך לממלכה שבראשה עומד מלך: "כמו שאר העמים". המלכים המפורסמים ביותר הינם כמובן שלושת המלכים הראשונים של הממלכה המאוחדת: שאול, דוד ושלמה.הפעם ננסה לענות יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר על שאלות סביב מוסד המלוכה: למה חיכו בני ישראל כל כך הרבה זמן בכדי להמליך עליהם מלך? למה משה או יהושוע,אשר היו מנהיגים גדולים וידועים לא הוגדרו כמלכים ע"י עצמם, ע"י העם, ע"י האל או ע"י המחבר? מדוע השופטים בעצם לא הוגדרו כמלכים בתקופת ההתאקלמות בכנען? למה היה צורך להמתין לעלייתו של שאול? ומדוע מתעקש המחבר המקראי על הדרגתיות במעבר השלטון ממקומי למלוכני?האזנה נעימה,יותם.

הפעם ננסה לענות יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר על שאלות סביב מוסד המלוכה: למה חיכו בני ישראל כל כך הרבה זמן בכדי להמליך עליהם מלך? למה משה או יהושוע,אשר היו מנהיגים גדולים וידועים לא הוגדרו כמלכים ע"י עצמם, ע"י העם, ע"י האל או ע"י המחבר? מדוע השופטים בעצם לא הוגדרו כמלכים בתקופת ההתאקלמות בכנען? למה היה צורך להמתין לעלייתו של שאול? ומדוע מתעקש המחבר המקראי על הדרגתיות במעבר השלטון ממקומי למלוכני? http://www.ads.ranlevi.com/2020/04/13/panda-osimtanach-melucha/

המקרא נערך נאסף, וחובר במשך מאות שנים על בסיס חומרים קדומים עד שאיפשהו במאות הראשונות לספירה, וגם זה לא ודאי, הטקסטים אוחדו לכדי קודקס מקודש אחד. השאלה הטבעית שעולה כאן היא מי כתב את המקרא? מה אומרת התורה עצמה ואיך היא עונה על השאלה מי כתב אותה? מה הייתה תפיסת היהודים במהלך הדורות שהם שאלו את עצמם את אותה השאלה. פרופ' ערן ויזל ראש המסלול למקרא ומזרח קדום באוניברסיטת בן גוריון איתנו באולפן כדי לענות על אלה ועוד. http://www.ads.ranlevi.com/2020/03/30/ambar-tanach-who-wrote-tora/

אנחנו מדברים, קוראים, חושבים, חיים ואפילו חולמים בעברית. מי שיפתח את התנ"ך, חיבור שנכתב לפני אלפי שנים, יכול לפתוח אותו במקום אקראי ופשוט- לקרוא, ככה פשוט, בלי תיווך או מילון ליד. טוב, אולי מידי פעם הקורא ייתקל בביטוי סתום או מילה לא מובנת, אבל את רוב רוח הדברים הוא יוכל כנראה להבין.אבל מה על העברית המודרנית שלנו והקשר שלה לשפת המקרא? האם אנחנו באמת מדברים בשפת התנ"ך ביום יום? אנחנו באמת "כותבים בשפת הקודש" או שהדמיון הוא למראית עין בלבד? האם העברית המודרנית הינה שפה אשר שונה באופן מהותי מהטקסט המקראי עד כדי כך שהיא שפה נפרדת? ומה צופן לנו העתיד בנוגע לעברית המתחדשת כל הזמן?בפרק מלא מילים וביטויים זה אני מארח את ד"ר רוביק רוזנטל, סופר, מחבר הספר 'מדברים בשפת התנ"ך' וחוקר שפה לשיחה על העברית המקראית.האזנה נעימה,יותם.