עושים תנ"ך

סיפורי כיבוש ומלחמה הם סיפורים כוחניים, אלימים וגבריים מובהקים, שלנשים יש בהם תפקיד שולי, אם בכלל. יהיה אולי מפתיע לגלות שיש די הרבה נשים, ומפתיע עוד יותר לגלות שיש נשים המתוארות כנשים ההורגות את גיבור האויב, כלומר נשים אלימות וקטלניות לא פחות מהגברים שיצאו לקרב. בפרק מיוחד זה אני מארח את את ד"ר אהובה אשמן, ד"ר למקרא מאוניברסיטת ת"א, חוקרת תנ"ך,מחברת ספרי לימוד בתנ"ך ומחברת הספר "תולדות חוה", העוסק בייצוגים של נשים במקרא מנקודת מבט מיגדרית ופמיניסטית. יחד, נעיין בסיפורה הכפול והפחות מוכר של יעל אשת חבר הקיני, נעמוד על ההבדלים בין המיתוס למציאות האפשרית, כפי שמשתקפת בשירת דבורה, וכן ננסה לבחון את סיפורה של יעל מנקודת מבט אחרת - פמיניסטית, אודות נשים במלחמה, מה שיוצר סיפור שונה מזה שהשתרש בזיכרוננו הקולקטיבי.

בפרק זה, האחרון בטרילוגיה, אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים על הסיפור הסוער והעקוב מדם של מרד יהוא ומותה של איזבל. אם אתם בטוחים שאתם מכירים את הסיפור, כדאי לכם לחכות עד הסוף. גם הפעם נצליב מקורות, נראה שיש כמה הפתעות, והסיפור בכלל לא ברור כפי שהוא נראה במבט ראשון. בלי ועם קשר - מבטיחים שיהיה "שמח" והרבה דם יישפך, כראוי לפרק סיום של משחקי הכס שמתרחש בתנ"ך. בסיומו של הפרק, שיהיה כאמור רווי דם ואלימות, כיאה לתסריט שהתפתח בשני הפרקים הקודמים, נעלה גם שלוש חידות למחשבה. נשמח אם תענו להן בעמוד הבית של עושים היסטוריה או בקבוצה בפייסבוק.

בפרק הזה נדון במותו של אחאב בן עמרי, כחלק מתחילת הגשמת העונש שקיבל מלך ישראל בשל פרשת כרם נבות היזרעאלי, בה דנו בפרק א'.  נשוחח גם על נוסחת הסיום הדויטרונומיסטית, האובליסק השחור והמונולית מכורח, ומה שלושת אלה יכולים ללמד אותנו על הפער האפשרי שבין התיאור בתנ"ך למציאות הההיסטורית.

בפרק הזה נדון במותו של אחאב בן עמרי, כחלק מתחילת הגשמת העונש שקיבל מלך ישראל בשל פרשת כרם נבות היזרעאלי, בה דנו בפרק א'.  נשוחח גם על נוסחת הסיום הדויטרונומיסטית, האובליסק השחור והמונולית מכורח, ומה שלושת אלה יכולים ללמד אותנו על הפער האפשרי שבין התיאור בתנ"ך למציאות הההיסטורית.

"משחקי הכס" הינה סידרת פנטזיה - תסריט מדומיין המבוסס על ספרים מומצאים. שהרי המציאות,קרי העולם שבו אנו חיים- שונה לחלוטין. או שמא...כבר היו דברים מעולם? כמה "עושים תנ"ך" דומה לסיפור המתרחש בווסטרוז? בסדרת פרקים זאת של "עושים תנך", בהשראת הסדרה "משחקי הכס", אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים, על מלכות אחאב, איזבל ומרד יהוא- אירועים שהיו דרמטיים יותר כמעט מכל תסריט הוליוודי אפשרי. נשוחח על מלכים ומלכות, בתי מלוכה ואצולה הנלחמים בניהם ובתוך עצמם, סיפורים על כוח,שררה ופוליטיקה, בגידות, בריתות, רציחות ודמויות בלתי נשכחות. האם העלילה של משחקי הכס היתה יכולה להתקיים פה באזור שלנו בתקופת המקרא? או שמא הפוך- הייתכן שכותבי התסריטים שאבו רעיונות מסיפורי התנ"ך?

עוד קודם ללידתם של עשיו ויעקב אנו קוראים על הפרידה בניהם: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר"  ואכן לפנינו שתי דמויות שונות בתכלית- האחד חלק והשני שעיר, האחד איש תם יושב אוהלים והאחר איש ציד. מדוע הפך עשיו להיות שחור משחור? האם בתנ"ך עצמו מתואר עשיו כאיש רע ומרושע? בפרק זה של "עושים תנ"ך" אני משוחח עם ד"ר חיים חיון ממכללת סמינר הקיבוצים על דמותו של עשיו בראי יחסיו המורכבים עם יעקב אחיו התאום וכן על דמותו בספר בראשית ועל הסיבה שבתקופה מאוחרת יותר הפך לעשיו הרשע. 

כולנו מכירים את המלכים הגדולים של המקרא: שאול, דוד, שלמה, וחזקיהו, ומצד שני כמובן גם את הכהנים ואנשי הדת המפורסמים ובניהם שמואל, אלישע או אליהו. אבל מה הם יחסי הגומלין בין שני המוסדות האלו?  האם הם יכולים "להתחבר"? איך יכולה להשפיע ולהתערב הדת בקבלת ההחלטות השילטוניות?  האם המלך ואיש הדת יכולים לגור בכפיפה אחת בארמון-מקדש משותפים? בפרק זה של "עושים תנך" ניסיתי לענות על השאלות האלו יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, ושוחחנו על המתח והאיזונים שבין המונרכיה, התיאוקרטיה והמוסדות הדתיים דרך סיפורם של המלך יהואש והכהן יהוידע.

מלכים רבים מככבים במקרא. בממלכות ישראל ויהודה שלטו מעל ל -40 מלכים כמו שאול,שלמה וה"מלך של התנ"ך" - הלא הוא דוד. במקרא מוזכרות הרבה נשים חזקות כמו דבורה, יעל, חולדה - אך הן אינן מלכות. לעומת זאת, בעולם העתיק אנו דוקא מוצאים מלכות רמות מעלה: אם רק נביט דרומה למצרים נמצא את המלכות קליאופטרה וחתשפסות וישנן עוד דוגמאות רבות... ואצלנו? האם לנו לא היתה מעולם מלכה חזקה? מלכה אם? "המלכה אליזבת הראשונה" היהודיה? בפרק זה של "עושים תנ"ך" , שוחחתי עם חוקר המקרא שחר ענבר על המלכה עתליה - מלכת יהודה אשר רבים לא זוכרים את סיפורה המרתק וניסינו לתהות על יחסו של התנ"ך למלכוּת נשים.

שירות בתנ"ך ובכלל זה גם ברכות שהן מבחינת סוגה דומות מאוד לשירה, נחשבות לטקסטים העתיקים בתנ"ך מבחינת זמן חיבורן והן מייצגות ברוב המקרים טקסטים ומסורות קדומות יותר לחלקים הסיפוריים.  בפרק המיוחד הזה,  ד"ר בעז סתוי ואנוכי דנים בשירה התנ"כית כמייצגת את אותן תפיסות עתיקות, אנו בוחנים את ההשתקפות הראשית של ישראל בשירה וכן מנסים לראות אילו רמזים, שאלות וחידות מתחבאים בין השורות של השירות הללו? פרק מיוחד שהוקלט במסגרת מפגש המאזינים השנתי של רשת עושים היסטוריה אשר היה כולו סביב נושא המוזיקה.