עושים תנ"ך

מעצם היותו יצירה תיאולוגית התנ"ך אינו כתוב כ"רומן רומנטי", אך למרות זאת ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו – סיפורי אהבה ויחסים. האם בשם האהבה והאינטימיות, ממליץ המקרא לחשוף את הסודות שלנו? האם כדאי לגיבור להתחבר לנשים נוכריות ואם לא, מדוע הגיבור שלנו כל כך חושק בהן ומתפתה אליהן? בחלק השלישי של סדרה אודות מערכות יחסים בין המינים בתנ"ך, אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א, לשיחה על שמשון הגיבור - על סודותיו, נשותיו הפלישתיות וכמובן אהובתו דלילה - האישה אשר הביאה גם לקיצו המר. האזנה נעימה, יותם

התנ"ך אינו כתוב כרומן וגם לא כתסריט טלנובלה. למרות זאת, ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו - סיפורי אהבה ויחסים. האם יכולה בכלל להתקיים אהבה במערכת המבוססת על השיטה הפטריארכלית? כיצד המקרא מציג את האהבה ומערכות הזוגיות? בחלק השני בסדרה אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א, בפרק נבחן את הזוגיות בין שאול למיכל.

התנ"ך אינו כתוב כרומן וגם לא כתסריט טלנובלה. למרות זאת, ניתן למצוא בו לא מעט סיפורי זוגיות, או אם תרצו - סיפורי אהבה ויחסים. האם יכולה בכלל להתקיים אהבה במערכת המבוססת על השיטה הפטריארכלית? כיצד המקרא מציג את האהבה ומערכות הזוגיות? בחלק הראשון בסדרה אני מארח את ד"ר אהובה אשמן מאוניברסיטת ת"א. בפרק נשוחח ונבחן את הטקסט שהגדיר את מבנה האנושות בכללותה: האבן הראשונה בחומת מבנה המגדר - סיפורם של אדם וחוה.

"אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני" אמרה היונה בסופו של הסיפור הקלאסי "דירה להשכיר" שחיברה לאה גולדברג. שכנות טובה היא עניין חשוב - אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? אילו עמים שכנו מסביב? בחלק השני נצא מהבניין שלנו ונתחיל לדבר על העמים בשכונה.  בפרק אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים וחוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.

שכנות טובה היא עניין חשוב - אך מי היו השכנים שלנו בתקופת המקרא? באיזו שכונה גדלנו וצמחנו? מי היו הדיירים בבניין שנקרא "ארץ כנען" ואילו עמים שכנו מסביב? האם כל העמים הנזכרים בתנ"ך הם אכן עמים שיש להם תימוכין היסטוריים-מחקריים? האם היו עמים שהתנ"ך לא מזכיר כלל? מי הם העמלקי? הפריזי? היבוסי והפלישתי ומה הקשר שלהם אלינו?בפרק הראשון מבין השניים, אני מארח את ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים ואת חוקר המקרא שחר ענבר לדיון חוצה גבולות ועמים על השכנים המקראיים וההיסטוריים של כולנו.

הסיפורים אודות האבות והאמהות כפי שמופיעים בספר בראשית הינם סיפורי הצלחה מסחררים מכל הבחינות- הצלחה ספרותית, רוחנית ותיאולוגית כאחד. מדובר בסאגה משפחתית שהיא סיפור אוניברסלי אודות התכונות הבסיסיות של האדם, ויותר חשוב- על היחס של אבות האומה עם אלוהיהם. אבל האם מחזורי הסיפורים הללו מהווים תיעוד היסטורי של ראשית עם ישראל? האם אפשר בכלל להתייחס לאבות האומה בפן המחקרי-היסטורי? מתי התגבשו הסיפורים הללו והאם סדר האבות, כפי שיכול כל ילד לדקלם אברהם-יצחק ויעקב, הוא הסדר האפשרי הנכון של התרחשות הסיפורים,במידה והתקיימו? בפרק זה, של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה סביב השאלות הללו בניסיון לברר מתי והאם סיפורי האבות ייתכנו ברצף ההיסטורי של התהוות עם ישראל הקדום.

שנים רבות נטו החוקרים להאמין כי סיפורי התנ"ך מתארים מציאות היסטורית גרידא. כתיבת סיפורי התנ"ך יוחסה, כמעט באופן טבעי לגיבורי המקרא בעצמם. בשחר העת החדשה, עם תחילת הכלת ההיגיון, התבונה והרצון לגשת לסיפורי התנ"ך בעין מדעית וביקורתית – חל גם שינוי בתפיסה זאת והתגלה כי הנושא אינו פשוט כלל. לקראת פרק היובל של "עושים תנ"ך" אני מארח את פרופ' ישראל פינקלשטיין, ראש הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל באוניברסיטת ת"א, לשיחה על ההיסטוריה של חקר ההיסטוריה התנ"כית. ננסה לברר "איך הכל התחיל" מבחינת המחקר המדעי של הטקסט התנ"כי, מתי ואיך החלו בכלל לחקור את המקרא ואת המזרח הקדום ואיך מחקר זה השתלב עם התחום החדש יחסית - ארכיאולוגיה מקראית. נעמוד על הקרע שמאחורי חקר המקרא ועל ההיסטוריה של ההיסטוריה.

סיפורי כיבוש ומלחמה הם סיפורים כוחניים, אלימים וגבריים מובהקים, שלנשים יש בהם תפקיד שולי, אם בכלל. יהיה אולי מפתיע לגלות שיש די הרבה נשים, ומפתיע עוד יותר לגלות שיש נשים המתוארות כנשים ההורגות את גיבור האויב, כלומר נשים אלימות וקטלניות לא פחות מהגברים שיצאו לקרב. בפרק מיוחד זה אני מארח את את ד"ר אהובה אשמן, ד"ר למקרא מאוניברסיטת ת"א, חוקרת תנ"ך,מחברת ספרי לימוד בתנ"ך ומחברת הספר "תולדות חוה", העוסק בייצוגים של נשים במקרא מנקודת מבט מיגדרית ופמיניסטית. יחד, נעיין בסיפורה הכפול והפחות מוכר של יעל אשת חבר הקיני, נעמוד על ההבדלים בין המיתוס למציאות האפשרית, כפי שמשתקפת בשירת דבורה, וכן ננסה לבחון את סיפורה של יעל מנקודת מבט אחרת - פמיניסטית, אודות נשים במלחמה, מה שיוצר סיפור שונה מזה שהשתרש בזיכרוננו הקולקטיבי.

בפרק זה, האחרון בטרילוגיה, אני משוחח עם ד"ר בעז סתוי ממכללת אורנים על הסיפור הסוער והעקוב מדם של מרד יהוא ומותה של איזבל. אם אתם בטוחים שאתם מכירים את הסיפור, כדאי לכם לחכות עד הסוף. גם הפעם נצליב מקורות, נראה שיש כמה הפתעות, והסיפור בכלל לא ברור כפי שהוא נראה במבט ראשון. בלי ועם קשר - מבטיחים שיהיה "שמח" והרבה דם יישפך, כראוי לפרק סיום של משחקי הכס שמתרחש בתנ"ך. בסיומו של הפרק, שיהיה כאמור רווי דם ואלימות, כיאה לתסריט שהתפתח בשני הפרקים הקודמים, נעלה גם שלוש חידות למחשבה. נשמח אם תענו להן בעמוד הבית של עושים היסטוריה או בקבוצה בפייסבוק.