עושים רפואה

כמצב כרוני, הסוכרת טומנת בחובה התמודדויות רבות. בפרק זה ניסינו להבין איך מתמודדים עם המחלה לאורך זמן, מה הקושי בטיפול בגיל ההתבגרות, סקרנו סוגים שונים של סוכרת, התעמקנו בסיבוכים האפשריים תוך דגש מיוחד על רגל סוכרתית וניסינו להבין מדוע סוכרת היא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בארץ.תודה גדולה למרואיינים שלנו בפרק: בת-חן הרשקו מרגלית, גילה פיימן, פרופסור חוליו ויינשטיין וד"ר אייל מלמד. תודה מיוחדת גם לאגודה לסוכרת נעורים.אתר האגודה: https://jdrf.org.il/האזנה נעימה!יובל ועידן.http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/21/avivalbums-osimrefua-sakeret-p2/

כנראה שאין אחד שלא מכיר את הסוכרת. בפרק זה נסקור אותה ממספר זוויות, ונבין מה ההבדל בין סוכרת סוג 1 לסוכרת סוג 2, איך חיים לצד הסוכרת, מה הפיתוחים הטכנולוגיים שחוללו מהפכה בטיפול במחלה ומה המקום של התזונה בתוך הסיפור הזה. עזרו ותרמו רבות בהכנת הפרק: בת-חן הרשקו מרגלית, גילה פיימן ופרופסור חוליו ויינשטיין. תודה מיוחדת גם לאגודה לסוכרת נעורים.אתר האגודה: https://jdrf.org.il/http://www.ads.ranlevi.com/2020/07/07/appliedmaterials-osimrefua-saceret-youth/

בפרק האחרון על רעב דיברנו על התהליכים הביוכימיים המתרחשים בגופנו לאחר שעה, שלוש שעות ואפילו ימים ללא מזון. אבל מה קורה לאוכלוסייה שבמשך תקופה ארוכה - חודשים או שנים - סובלת ממחסור באוכל? כמה נפוצה התופעה כיום? בנוסף, העלינו גם סוגייה אחרת בה הרעב פוגש את החברה, ותהינו מה קורה בגופו של אינדיבידואל שבוחר להפסיק לאכול כאקט מחאתי, ומה תפקידו של הרופא בסיטואציה מורכבת שכזאת. את השאלות האלה הפנינו לפרופסור דב צ'רניחובסקי, ד"ר דניאל יעקובסון ופרופסור אבינועם רכס.http://www.ads.ranlevi.com/2020/06/23/panda-osimrefua-hungerstrike/

האם יהודים אשכנזים נוטים להיות נשאים של יותר מחלות גנטיות, איך זה משפיע על בדיקות הסקר הגנטיות ומי היה הסטודנט לרפואה שגילה את אחת המחלות הנדירות השכיחות ביותר בקרב יהודים אשכנזים? שיחה מרתקת עם ד"ר חגית בריס פלדמן, מנהלת המכון הגנטי במרכז הרפואי איכילוב, על תורשה, היסטוריה והקשר היהודי אשכנזי. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.האזנה נעימה!יובל ועידן.

נגיף הקורונה מלווה אותנו בעצימות משתנה מתחילת 2020. שמועות וטענות לגביו באו והלכו, אבל על סוגייה אחת כמעט ולא היה ויכוח: עמידותם היחסית של ילדים בפני הנגיף. לאחרונה גם טענה זו מתערערת בעקבות התרבות הדיווחים על ילדים ונערים שלאחר היחשפותם לנגיף מפתחים תסמינים המזכירים מחלת ילדים נדירה בשם "קווסאקי". מה זו בכלל המחלה הזו? איך היא קשורה לנגיף הקורונה? והאם באמת אותם נערים סובלים מקווסאקי, או שמא זו בכלל מחלה אחרת? על כל זאת ועוד ניסינו לענות עם ד"ר גליה ברקאי, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ילדים בביה"ח שיבא.

כ-15,000 איש סובלים משבץ מוחי בישראל מידי שנה. אחוז ניכר מאותם 15,000 מתמודד לאחר השבץ עם אפאזיה - פגיעה ביכולת השימוש בשפה: דיבור, הבנה, קריאה וכתיבה. האם אפאזיה בהכרח פוגעת בכל היכולות השפתיות? איזה אזור במוח אחראי על השפה? ומה זה בכלל שבץ מוחי? על כל אלה ועוד ניסינו לענות בפרק הזה יחד עם מור זעירא, קלינאית תקשורת, ובעזרתה של אתי שי, ששיתפה אותנו בסיפורה.http://www.ads.ranlevi.com/2020/05/19/takeaway-osimrefua-aphasia/

לבלוטת התריס אין יחסי ציבור טובים. יש לה שם מוזר, ובאופן כללי "בלוטה" זו לא מילה שממש מפתה לחקור ולצלול לעומקה. בדיוק בגלל זה אנחנו מקדישים לה את הפרק הזה, במהלכו נסביר מדוע הבלוטה הזו כה חשובה לנו, על מה היא אחראית, מה זה בכלל הורמונים, אילו מצבים רפואיים קשורים אליה ונשמע גם את סיפורו של סטודנט אחד לרפואה שבמהלך שנה א' ללימודיו זיהה במקרה גוש חשוד בצווארו.האזנה נעימה!יובל ועידן.

האף שלנו הוא מסוג האיברים שאנחנו לא מרבים לחשוב עליהם – עד לרגע שמשהו בו משתבש. רק כשהאוויר אינו זורם בנחיריים וממלא את הריאות, אנחנו מבינים עד כמה נשימה תקינה חיונית לאיכות חיינו. את הפרק הזה נקדיש למסע במערות האף שלנו, בין כל הדברים שעלולים להשתבש. אורח הפרק דר' מאיר ורמן, מומחה לאף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.האזנה נעימה!יובל ועידן.

בדיקות המעבדה הן חלק מהשגרה השוטפת בעולם הרפואי, אולם רק בעקבות הקורונה הגיע התחום הזה – שבדרך-כלל נמצא מאחורי הקלעים – היישר אל קדמת הבמה. בפרק זה נאיר על בדיקות המעבדה, נבין איך עובד המכשיר שחולל מהפכה בתחום, וכמובן נתייחס לזווית של בדיקות המעבדה על מגפת הקורונה.בפרק ראיינו את ליאור שיין, מנהל המעבדה באסותא ראשון, וד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה המיקרוביולוגית ברמב"ם.האזנה נעימה!יובל ועידן.