הצג תיאור הסתר תיאור בלי מסכות ובלי פילטרים: ליאת אריאב ויעל וינר מדברות על השנים שבהן אנחנו הכי רואות את עצמנו – ואיך לא לפחד לומר בקול את המספר פודקאסט חדש בהנחיית ליאת אריאב ויעל וינר מנסה לפרק את החרדה מגיל המעבר, ולדבר בכנות על הגיל, הגוף, המיתוג – ומה שביניהם. שתיהן בנות 58, אמהות ונשות קריירה, ובשיחה פתוחה ומשעשעת הן מתמודדות עם שאלה אחת פשוטה: למה גיל המעבר עדיין כל כך טעון? יעל פתחה בכנות: "הגיל הזה זה גיל מפחיד. זה קצת כמו גיל ההתבגרות – אנחנו מכוערות ואז אומרים לנו 'תורידו את הגשר', 'פצעי הבגרות יעברו', 'עד החתונה זה יעבור'. פה, לכאורה, זה לא עובר, והדבר הבא שמחכה לנו הוא לא איזו פריחה ושגשוג לכאורה". ליאת הוסיפה מבט חיובי: "אני חושבת שגם אם הוא מפחיד, זה גיל שיש בו המון המון הזדמנויות. וגם – אנחנו מניחות שגיל המעבר, המיתוג שלו מאוד לא טוב". בהמשך הציגו את עצמן: "שמי ליאת אריאב. בדיוק לפני שבועיים חגגתי יום הולדת 58. אני נשואה ואם לחמישה ילדים, ועצמאית – בעלת משרד יחסי ציבור", סיפרה ליאת. יעל הציגה: "שמי יעל וינר. אני נשואה, יש לי שלושה ילדים. היום אני מנהלת קהילה שייסדתי לנשים ופיננסים. גם אני בת 58 – זקנה ממך בכמה חודשים". ליאת סיפרה על יחסיה עם הגיל: "לא רצית כל כך שנדבר על הגיל, ואני תמיד אומרת בגאון בת כמה אני. אני מאמצת את הגיל הזה בגאווה, ואני גם מרגישה שאני בשיאי. הגיל הזה, לי, עושה מצוין". יעל הודתה שזה לא פשוט: "אני מודה שקשה לי. אני אפילו מודה ששיקרתי פעם אחת על הגיל שלי, בנסיבות מאוד מוזרות – בפגישה אקראית עם מישהי שסיפרה לי שהיא בת 50, ופתאום היה לי קשה להגיד את ה'ושבע' הזה, אז אמרתי 'וחמש'. אחרי זה רציתי פשוט למות במקום. הייתה לסבא שלי אחות ששיקרה כל חייה על הגיל שלה. היא הגיעה לגיל 107. כשהיא נפטרה, חשבנו שהיא בת 105 – והתגלה לנו רק על הקבר שהיא בת 107. תמיד אני חושבת על השנה הזאת – כשהיא הייתה בת 100, וכולם חשבו שהיא בת 98, והיא רצתה לצרוח 'אני בת 100' – והיא לא יכלה, כי היא הייתה כבולה בשקר הזה". ליאת מציעה גישה שונה: "אנחנו נמתג את הגיל הזה מחדש. אני חושבת שזו תקופה של שינויים – לתת את הכבוד והמקום לתקופה, לא לגיל המעבר. אני מרגישה צעירה. לא אכפת לי להגיד בת כמה אני". יעל השיבה באותנטיות: "יש איזו האדרה כזאת של להיות צעירים, גם מפרסמים. אני רוצה להגיד – אני לא מרגישה צעירה, ואת זה אני אומרת בשלמות מלאה ובלי שום עצב. אני בגיל שלי, ואל תגידו לי שאני נראית צעירה מגילי. אני כבר לא צעירה – וזה ממש סבבה". שתיהן גם מודות על הבחירות הטבעיות שלהן: "אנחנו יכולות לחשוף – לא את ולא אני עשינו התערבות כזאת או אחרת בפנים או בגוף. אנחנו לא מתנגדות, אבל לא עשינו את זה. אני, באופן כללי, לא מתאפרת – אם בכלל", אמרה ליאת. יעל התייחסה לשיער הלבן ולזהות: "לקח לי זמן להתחבר לשיער שיבה. אבל ברגע שראיתי יותר ויותר נשים – ישר זה נראה לי יפה. לעצמי – זה קצת קשה לי. יש לי סבתא בת 104, והיא אמרה לי שהיה איזה רגע בחיים שלה שהיא הסתכלה במראה ולא זיהתה את עצמה. היא אמרה – 'זה רגע נורא מפחיד'. אחת הסיבות שאני צובעת את השיער זה בשביל עוד להכיר את עצמי. זו גם אחת הסיבות, מהצד השני, שאני לא עושה התערבויות קוסמטיות".
