בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

תשלום בכרטיסי אשראי ללא מגע, ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלומים וצ'קים שאפשר לסרוק בנייד  - אלה רק חלק מהחידושים הטכנולוגיים שנכנסו לעולם התשלומים בישראל בשנים האחרונות. מה צפוי הלאה? איך תשפיע כניסתם של השחקנים החדשים על הבנקים ועל התחרות? כמה כסף יחסוך המשק מתהליך הדיגיטיזציה של מערכות התשלומים?  שיחה עם מר עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עם סיום כהונתו.  

הצעת חוק האיגוח נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים. איגוח הוא כלי פיננסי מרכזי להגדלת נזילות ולהפחתת סיכוני אשראי. בארה"ב שוק האיגוח מפותח ונרחב ובאירופה השוק מתרחב בהדרגה. שוק איגוח מוסדר עשוי לקדם את התחרות במערכת הפיננסית, להנגיש ולהוזיל את מקורות המימון במשק, בפרט לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי הבית. שיחה עם ד"ר קונסטנטין קוסנקו, מנהל תחום מדיניות מקרו-יציבותית וחבר הצוות הבינשרדי לנושא האיגוח, על מודל האיגוח הישראלי. לקריאה על הצעת חוק האיגוח בדוח בנק ישראל לשנת 2024:  https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/12-3-25a/

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-7 באפריל 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.  בין נימוקי הוועדה להחלטה: הכרזת תכנית המכסים של הממשל האמריקאי בשבוע שעבר הובילה לירידות חדות בשווקים, לעדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה העולמית והסחר העולמי, ולעלייה בציפיות האינפלציה בארה"ב. הפעילות הכלכלית במשק ממשיכה להתאושש באופן מתון על רקע ההתפתחויות הגיאופוליטיות. שוק העבודה נותר הדוק. הפעילות בענף הבינוי מתאוששת. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים ירדה ועמדה על 3.4%, מעל הגבול העליון של היעד. האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן אל עבר היעד במהלך החודשים הקרובים. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם פיחות בשיעור של כ-4.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-9.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים פוחת השקל ב-5.8%. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת על ידי ה-CDS ל-5 שנים ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות עלתה בתקופה הנסקרת ורמתה גבוהה בהשוואה לתקופה טרם המלחמה. תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר צפוי לצמוח ב-3.5% וב-4.0% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה, נמוך מתחזית חודש ינואר. על פי התחזית מדיניות המכסים החדשה עליה הכריז הממשל בארה"ב צפויה למתן את היקף הסחר העולמי והייצוא הישראלי.   לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית:  https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-4-25b/ לקריאת התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2025:  https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-4-25a/    

כניסת הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשוק העבודה - הביקוש למקצועות רבים צפוי לרדת, אבל במקצועות אחרים ה-AI יסייע לעובדים שילמדו להפעיל נכון את הכלים החדשים. כמה שנים ייקח תהליך ההשתלבות? אלו מקצועות יושפעו וכיצד? האם הבינה המלאכותית תסייע לצמצום פערים או שעלולה דווקא להרחיב אותם ומה תפקידה של הממשלה בתהליך הזה?   שיחה עם ד"ר אלה שחר כותבת התיבה על הבינה המלאכותית היוצרת (במ"י) בדוח בנק ישראל.  לקריאת התיבה לחצו על הקישור: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/11-3-25/ לדוח בנק ישראל 2024:  https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/  

הוצאות הממשלה זינקו ב-2024 על-רקע המלחמה, שעלותה הגיעה ל-130 מיליארד שקל. תקציב הביטחון צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. כיצד תוכל הממשלה להחזיר את החוב הממשלתי לתוואי יורד (ביחס לתוצר) כדי לחזק את אמון השווקים ולהעלות מחדש את דירוג האשראי? שיחה עם ד"ר שי צור כותב פרק ו' בדוח בנק ישראל - "המגזר הציבורי ומימונו". דוח בנק ישראל 2024:   https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/  

בנק ישראל שינה אמנם את הריבית רק פעם אחת ב-2024, אך לאורך השנה התחוללו התפתחויות משמעותיות שעוררו דילמות לא פשוטות בפני חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל.  שיחה עם נמרוד כהן כותב פרק האינפלציה והמדיניות המוניטרית בדוח בנק ישראל.  לדוח בנק ישראל לשנת 2024: https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

מלחמת חרבות ברזל נמשכה לכל אורך שנת 2024 בעצימות משתנה.  כיצד השפיע המחסור בעובדים על הכלכלה? כיצד פיצתה הממשלה על הפגיעה בפעילות המגזר העסקי? מדוע נוצרו לחצים אינפלציוניים למרות המלחמה ומה היו הסיבות לאי העלאת (או הורדת) ריבית במהלך השנה, לאחר הורדה אחת ב-1 בינואר. וגם מה הם מקורות החוסן של המשק, כיצד מנע בנק ישראל משבר פיננסי וכיצד השפיעה המלחמה על האתגר של שילוב החברה הערבית והחרדית בשוק העבודה. שיחה עם כותבי פרק א' בדוח בנק ישראל ד"ר יובל מזר וד"ר גיא סגל.   לדוח בנק ישראל לשנת 2024:  https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

המשק עוד לא חזר למצבו מלפני המלחמה. ענף הדיור מדשדש ורווחיות חברות הבנייה בירידה,  ההשקעות הזרות לא התאוששו ואי-הודאות הגיאו-פוליטית עדיין מאד גבוהה. אבל לכוס הזו יש גם מחצית מלאה.  בדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2024 הופחתה רמת הסיכון בשניים משלושת ערוצי הסיכון המרכזיים - מחירי הנכסים והאשראי - ונותרה ללא שינוי בערוץ המאקרו. כותבי הדוח, ד"ר רועי שטיין וד"ר אנה סאסי-ברודסקי מנתחים את הסיבות לכך.  לקריאת הדוח המלא - לחצו על הקישור: https://www.boi.org.il/publications/regularpublications/financial-stability/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-202      

רמת החיים הגבוהה במדינות כמו יפן, הולנד ומדינות סקנדינביה, מתבססת במידה רבה על היכולות הגבוהות של העובדים באותן מדינות - סקר PIAAC, הנערך אחת לעשור בין המדינות המפותחות בעולם, הוא הכלי העיקרי למדידת היכולות האלה. ישראל הגיעה בסקר האחרון למקום נמוך, בפער משמעותי לעומת הממוצע.  ספי בכר ואלעד דה-מלאך, חוקרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל שניתחו את תוצאות הסקר, מדברים על המגמות והממצאים, הנוגעים בין היתר לעובדי ענף ההייטק ומערכת החינוך ולרמת המיומנויות בקרב גברים ונשים מקבוצות האוכלוסייה השונות בישראל. לקריאה נוספת על סקר PIAAC - לחצו על הקישור להודעה לעיתונות שפורסמה (10.12.2024) על ממצאי הסקר. https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/10-12-2024/  

מה קורה לכסף, מרגע שאנחנו לוחצים על הוראת התשלום באתר או באפליקציה, מצמידים את כרטיס האשראי או הנייד למסופון בחנות, או מפקידים צ'ק בבנק - ועד שהוא מגיע לחשבון המוטב? וגם, מדוע סך עסקה ממוצעת בצ'ק גדול פי יותר מ-50 מסך עסקה ממוצעת בכרטיס אשראי. הצצה לעולם התשלומים והסליקה, לחידושים הטכנולוגיים, לרשת סוויפט העולמית ולמערכות הקריטיות בבנק ישראל שמניעות מאות מיליארדי שקלים ביממה מחשבון לחשבון. שיחה עם עובד סבתי, מנהל יחידת קידום עסקי באגף מסלקות, מחלקת תשלומים וסליקה.