The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן 1) אסור ליהודי ליפול ברוחו מחושך הגלות! עליו לזכור תמיד אשר "בני בכורי ישראל"! ומה שרואה דבר בלתי-רצוי, הרי זה גופא מדגיש גודל חיבתן של ישראל אצל ה', "כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו". אף שטוב נעלה זה צריך לבוא גם בגילוי לעיני בשר, ע"י שמתגלית גם בחי' "החסיד" (תואר שאא"פ לתאר אפי' ביחס לה' כאשר מעניש וכו'), עד שבנ"י מהללים ומשבחים את ה' על היותו "חסיד", כי הרי [כמ"ש בספר "נעים זמירות ישראל" של דוד מלך ישראל" אשר "חי וקיים"] "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", ש"מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות", ובמזמור שלאח"ז נאמר "וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו", שאצל בנ"י בחי "חסיד" הוא בגילוי. 2) בשם פ' "פינחס" מודגש הקשר עם הגאולה העתידה, שהרי "פינחס זה אלי'" מבשר הגאולה. והוראה נוספת ממ"ש בראשון פ' פינחס שצ"ל "צרור את המדינים וגו'", ללחום בכל התוקף נגד "ריב ומדון", שנאת חינם – סיבת החורבן. וישנה ההבטחה ש"לא נפקד ממנו איש"! ב' חלקים משיחת יום א' פ' פינחס, ח"י תמוז, צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2025 Synopsis (1) A Jew must never lose heart because of the darkness of exile; he must always remember that the Jewish people are “My firstborn son,” and when he sees something undesirable, this itself emphasizes how great Hashem’s love of the Jewish people is, “like the analogy of a great and awesome king who personally in his glory washes the filth of his only son out of his great love.” However, this lofty goodness must also be revealed to the physical eye, by revealing the level of “Chasid” (a title which cannot really be used even regarding Hashem when He exacts punishment etc.), to the point that the Jewish people praise Hashem for being “Chasid,” because (as it says in Tehillim, written by Dovid Hamelech, the Sweet Singer of Israel, who “lives and endures”), “He tells His word to Yaakov, His statutes and His judgments to the Jewish people” – “What He does, He tells the Jewish people to do,” and the following kapitel states, “He raised up a horn for His people, praise to all His pious ones,” meaning the quality of “Chasid” is openly revealed among the Jewish people. (2) The name of parashah “Pinchas” emphasizes the connection to the future Redemption, for “Pinchas is Eliyahu,” who will herald the Redemption. And an additional lesson is derived from the verse (in rishon of parashas Pinchas), “Distress the Midianites, etc.” – to fight with the utmost force against all “strife and discord,” baseless hatred, which was the cause of the destruction of the Beis Hamikdash. And we are promised that “not a man among us will be missing.”2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Pinchas, 18 Tammuz (17 Tammuz nidche) 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2025

התוכן בסליחות די"ז בתמוז, קודם אמירת הפיוטים המיוחדים ליום זה, אומרים ג' פסוקים: 1) אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ. 2) כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. 3) אלקינו בושנו במעשינו ונכלמנו בעוונינו. והסדר מדוייק: פותחים ב"שטורעם" ש"אל תתנו דמי לו'" - אסור להניח לה' לשתוק, ויש להפציר בו, "עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ"!! וכשטוענים כיצד יתכן לפנות אל ה' כך?! באה התשובה - "כי עמך.. באורך נראה אור" - התורה, "באורך", שמאירה דרכו של יהודי, אומרת "אל תתנו וגו'"! ורק לאח"ז נעשים רגועים ובמילא יכולים לעשות תשובה שלימה - "אלקינו בושנו וגו'". ומובן שעיקר ה"שטורעם" בי"ז בתמוז הוא "אל תתנו דמי לו וגו'", כי בנוגע לתשובה - 1) "עיקר התשובה בלב" וברגע שמחליט ש"אלקינו בושנו וגו'" ה"ז תשובה שלימה. 2) עצם הפני' לה' של "אל תתנו וגו'" ה"ז תשובה אמיתית.משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2025 Synopsis In the selichos for 17 Tammuz, before reciting the special piyutim for the day, we say three verses: (1) “And give Him no rest, until He establishes and until He makes Yerushalayim a praise in the land.” (2) “For with You is the source of life; in Your light we will see light.” (3) “Our G-d, we are ashamed of our deeds and disgraced by our iniquities.” The order is precise: We begin with making a stir about “Giving Him no rest” –we cannot allow Hashem to remain silent, and we must entreat Him “until He establishes and until He makes Yerushalayim a praise in the earth.” And if one asks how it’s appropriate to address Hashem this way – comes the second verse and says, “For with You… in Your light we will see light” – it is the Torah, which is “Your light” and which illuminates the path for a Jew, that declares to “Give Him no rest….”And only afterwards is one calmed, so that he is able to do complete teshuvah – “Our G-d, we are ashamed….” Obviously, the main focus of 17 Tammuz is to “Give Him no rest,” etc., because regarding teshuvah, (1) “The essence of teshuvah is in the heart,” so the moment one decides that “Our G-d, we are ashamed,” etc., that already constitutes complete teshuvah, and (2) the very act of turning to Hashem to “Give Him no rest,” etc. is itself true teshuvah.Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2025

התוכן כשהפסוק מתאר הענין דקבוץ גלויות לא"י מארבע הרוחות, אומר "ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך, אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי". דבנוגע למזרח ולמערב נאמר שהקב"ה יביא ויקבץ אותם משם, בנוגע לדרום נאמר שלא תהא מניעה מצדו – "אל תכלאי", אבל בנוגע לצפון נאמר "אומר לצפון תני" – ש"צפון" עצמו יסייע לגאולה. וזהו גם מה שראו בגאולת י"ב תמוז [שמדינת רוסיא היא צפונה לא"י] שהמדינה עצמה סייעה בשחרור. ואדרבה – כ"ק מו"ח אדמו"ר העמיד תנאים בזה – שלא יסע בשבת וכו', ובעת יציאתו מהמדינה אמר והתעקש שלא ייצא בלי הספרים, עד שהוכרחו להרשות לו לקחת את כל הספרים וכו'. וזוהי גם הוראה איך תהי' הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח, וכמ"ש בהפטורה דפ' בלק: שאע"פ שבנ"י יהיו באופן של "שארית יעקב בקרב עמים רבים", ו"כארי בבהמות יער", ובכ"ז תהי' הגאולה באופן "אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם", שלא יבקשו רשות מאף א', ודוקא ממקום שישנם המתייאשים ר"ל היל"ת, הנה "אומר לצפון תני" בקרוב ממש.א' השיחות דהתוועדות י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2025 Synopsis Regarding the Redemption the verse says, “From the east I will bring your seed, and from the west I will gather you. I will say to the north, ‘Give,’ and to the south, ‘Do not refrain…’” Regarding the east and west, it says that Hashem will bring and gather them from there, and regarding the south it says that there will be no obstruction from that side. But regarding the north it says, “I will say to the north, ‘Give,’” meaning the north itself will assist in the Redemption. We also saw this in the redemption of 12 Tammuz (in a country that is to the north of Eretz Yisroel) – that the government itself assisted in the liberation. Moreover, the Rebbe set conditions for his release, refusing to travel on Shabbos and refusing to leave the country without all the sefarim and manuscripts, and the government was forced to comply. This also serves as a lesson as to how the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu will take place, as it says in the Haftorah of parashas Balak: although the Jewish people will be in the state of “the remnant of Yaakov in the midst of many peoples,” and “like a lion among the beasts of the forest,” nevertheless, the Redemption will come about in such a way that the Jewish people “will not hope for any man and not wait for the sons of man” – they will not seek anyone’s permission. And specifically from the place where there are people in despair, Rachmana litzlan, the verse says, “I will say to the north, ‘Give,’” and very soon.Sichah from farbrengen of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2025 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש

התוכן יש לעורר אודות תקנותיו של בעל הגאולה (והרי כל תקנה של חכמי ישראל, "מאן מלכי רבנן", הוא ענין של תורה, ועאכו"כ תקנה של נשיא ישראל ושצוה לפרסמה): תורה – תקנתו אודות לימודי שיעורי חומש תהלים ותניא. תפלה – נוסף לכללות ענין התפלה וההכנה אלי' – הכוונה ד"דע לפני מי אתה עומד" שהיא לעיכובא – גם השקידה בעבודת התפילה, כמבואר במאמרים ושיחות שלו. וכן בנוגע לגמ"ח; מבין ריבוי הענינים שבשיעור חומש דיום חמישי פ' בלק – יש לבחור ענין שבו רואים בגלוי שזה נוגע לזמן זה, זמן הגלות, "עקבתא דמשיחא" – "ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו": שגם במצב שבנ"י מתנהגים באופן בלתי רצוי (וכפרש"י) צריכים לדעת ש"ה' אלקיו עמו"! והדיוק הוא "אלקיו" – אלוקה שלו! ועוד יותר: "ותרועת (מלשון חיבה ורעות) מלך בו" – כל החיבה שלו כ"מלך" הוא רק בהם, ומוסיף רש"י "וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון" – שענינו של המלך שוכן ומתלבש בקרבו!ב' חלקים משיחת יום ה פ' בלק, ט"ו תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2025 Synopsis The baal hageulah enacted takanos (and every takanah enacted by the Sages is part of the Torah, all the more so takanos enacted by a Nasi of the Jewish people) including takanos in Torah (the takanah of Chitas), in tefillah (to engage in the service of tefillah, going beyond the requirement of “Knowing before Whom you stand), and in gemilus chassadim. The daily Chumash for Thursday of Parshas Balak, states, “Hashem their G-d is with them, and they have the King’s friendship”: Even if the Jewish people behave in an undesirable manner (as Rashi explains), one must know that “Hashem their G-d is with them,” and the verse emphasizes that He is “their G-d.” Moreover, “they have the King’s friendship,” all of His affection as a King is directed toward them alone, and as Rashi adds, “So translates Onkelos, ‘The presence of their King is among them,’” meaning the King dwells in and is clothed within them.2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Balak, 15 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2025 לזכות מרדכי בן חי'ה ריסא שי' ונגר ליום ההולדת שלו י"ד תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.נדבת אביו ר' שמואל שי' ונגר

התוכן [המשך] מזמן לזמן מראה ה' נסים גלויים, ובדורנו זה – החל מי"ג תמוז והשתלשלות המאורעות בהמשך זה, שכ"ז בא עי"ז שיהודי מחליט בתוקף שאינו מתחשב בשום דבר שמנגד ליהדות, כי המציאות היא שאין להם שום שליטה עליו! המענה ליהודי ש"נשבה לבין העכו"ם" וטוען שלא שמע על זה מעולם..., הוא: הקשר שלו עם התורה ויהדות החל עוד לפני שיצא לאויר העולם (ולמצב זה) – בהיותו במעי אמו "נר דלוק על ראשו . . ומלמדין אותו כל התורה כולה"! זהו מציאותו האמיתית שאין בכח "אויר העולם" לשנותו! תובעים ממנו רק לחזור למציאותו האמיתית. חבל על הזמן שיעבור עד שיבין את הדברים – עליו לקיימם בפועל באופן ד"הקדמת נעשה ונשמע", וסוכ"ס גם יבין אותם. ובפרט שהוא יודע בעצמו שזהו דרך חיים שהלכו בו אבותיו ואבות-אבותיו, ומסרו נפשם על כך. וזוהי ההוראה מהגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר שצוה להדפיס ולפרסם שכל יהודי נגאל באותה גאולה ממש! ובכל זה מיתוסף עי"ז שמתאספים בביהכנ"ס וביהמ"ד (ו)שבו הוא למד והתפלל ו"קדושה לא זזה ממקומו" ו"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"!ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2025 Synopsis (Continued.) From time to time, Hashem performs open miracles; in our generation it began with 13 Tammuz and the events that followed, all of which resulted from a Jew firmly deciding not to take into account anything that opposes Yiddishkeit, because the reality is that anything that opposes Yiddishkeit has no control over a Jew whatsoever. And if a Jew was “taken captive among the nations,” and he argues that he has never heard about this before, the response is that his connection to Torah and Yiddishkeit began before he entered this situation and before he was born, because when he was in his mother’s womb, “A candle was lit above his head... and he was taught the entire Torah.” This is his true reality, and the world has no power to change it; he is simply called upon to return to his true reality. And it would be a shame for him to wait until he understands it; rather, “We will do” must come before “We will hear,” and ultimately he will come to understand it as well. Especially because he himself knows that his great-grandparents and the generations before them lived this way, sacrificing their lives for it. This is the lesson from the liberation of my father-in-law, the Rebbe, which he instructed to print and publicize, that every Jew was liberated as part of the same liberation that he experienced. And all of this is bolstered even more when we gather in a place of Torah and a place of davening, and the place where he learned and davened; “holiness does not depart from its place,” and “Just as his offspring is alive, he too is alive.”2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2025

התוכן הלימוד מההמאסר והגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר: עבודתו של יהודי במילוי תכלית בריאותו בשלימות אפשרית רק בהיותו "בן חורין", ומאז יציאת מצרים זהו מהותו הפנימי (ואפי' הגבלות החיצוניות הן רק כדי שהוא יבחור בבחירתו החפשית לקיים תומ"צ כ"בן חורין"). וכפי שהדגיש זאת כ"ק מו"ח אדמו"ר, שגם בשבתו במאסר הראה שאינו מתפעל מהם כלל ובכל הענינים הקשורים עם הקב"ה תומ"צ הרי הוא "בן חורין". וכפי שהכריז בג' תמוז, לפני נסיעתו ל"גלות" – ש"רק גופותינו ניתנו בגלות ובשעבוד מלכיות", וגם זה גופא – ע"י הקב"ה, ובמילא מובן שאין לגלות שום שליטה על יהודי בנוגע לעניני יהדות. והנהגה זו הביאה לשחרורו לגמרי תוך זמן קצר! וההוראה: גם יהודי שהוא במצב ש"יצרו הוא שתקפו" או מפני ש"נשבה לבין העכו"ם" וכו' – מציאותו האמיתית הוא "בן חורין", בן ועבדו של הקב"ה ודבר ברור ש"לא ידח ממנו נדח"! ונתינת-כח מיוחדת להתעורר ולגלות זאת, הוא – הגאולה די"ב-י"ג תמוז, ששייך לכל יהודי אפי ל"גם את אשר בשם ישראל [רק] יכונה" [המשך יבוא]משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2025 Synopsis The lesson from the imprisonment and liberation of my father-in-law, the Rebbe, is that a Jew can only fulfill his purpose when is a free person. Since the Exodus from Egypt a Jew is inherently free (even the external limitations exist only to give him free will so that he can choose to keep Torah and mitzvos as a free person). As the Rebbe emphasized, even in prison he demonstrated that he was not deterred by his imprisonment at all, and in all matters of Hashem, Torah, and mitzvos, he remained a free person, as he proclaimed openly on 3 Tammuz before being sent into “exile” – “Only our bodies were placed into in exile and subjugation to the nations,” and even then, it was by Hashem; therefore it is understood that exile has no control over a Jew in all matters of Yiddishkeit, and this approach led to his complete liberation after a very short time. The lesson is that even a Jew who finds himself “forced by his inclination” or who was “taken captive among the gentiles” etc., in essence he remains a free person, and a child and servant of Hashem, and it is certain that “none who is banished will remain banished.” We are especially empowered in this regard by the liberation of 12-13 Tammuz, which is a liberation for every Jew, even one who is only “called by the name ‘Israel.’” (To be continued.)Excerpt from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2025 לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

התוכן בין פעולותיו ועסקנותו של בעל הגאולה במדינה ההיא היתה – מגעו וקשריו עם שרי המלוכה, עוד בחיי אביו, תחת ממשל ה"צאַר". אופן השתדלותו אצלם לבטל הגזירות שונות על היהודים הי' בדרך "מלמעלה למטה", ובלשון הידוע "מלכתחילה אַריבער" – (לא ללכת תחילה לשרים הקטנים וכו' אלא) ללכת לכתחילה אל השר בעצמו (בדומה להנהגת זקנו אדמו"ר מהר"ש, וידוע שהיתה שייכות מיוחדת ביניהם עד שהיו דומים בקלסתר פניהם שמורה על שייכות פנימית). וכפי שמצינו בסיפור שנדפס זה עתה – שבעל הגאולה נשלח ע"י אביו אדמו"ר נ"ע לבטל גזירה "עד כדי מסירות נפש", והלך למורו של שר הפנים והתיידד עמו וקיבל ממנו את אישור הקבוע שהי' לו המקנה רשות כניסה חפשית למשרד שר הפנים, וחדר למשרדו של שר הפנים וביטל את מסמכי הגזירה! אף שזוהי הנהגה השייכת לנשיא ישראל דוקא, והוא לא הי' נשיא אז – כי בענין שליחות זו, ש"שלוחו של אדם כמותו" ממש, נהי' נשיא!ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2025 Synopsis Among the activities and efforts of the baal hageulah in that country were his contacts and relationships with government ministers, which began during his father’s lifetime, in the time of the czar. His approach was to go m’lechatchila ariber (like his grandfather the Rebbe Maharash, with whom he had a special connection to the point that they looked similar, indicating an inner connection) – that is, rather than going to lower ranking officials, he would straight to the relevant minister himself. As we see in the story that has now been published: The baal hageulah’s father sent him to Petersburg to annul a certain government decree, telling him to remain there “to the point of mesirus nefesh.” In Petersburg he befriended the teacher of the Interior Minister, who provided him with a pass allowing him entry to the government building where the Minister’s office was located. Inside the building, he located the minister’s office, found the relevant document and annulled it. This conduct is that of a Nasi of the Jewish people, and although at the time he wasn’t yet the Nasi, nevertheless, since he acted as his father’s shliach, and “A person’s shliach is like himself,” therefore he became literally like the Nasi himself.2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2025 לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן סיום שלישי דפ' בלק הוא "ויאמר בלעם אל בלק גו' היכול אוכל דבר מאומה, הדבר אשר ישים אלקים בפי אותו אדבר". בפסוקים שלפנ"ז מסופר רק שבלעם לא הי' יכול לעבור את פי ה' ולומר דיבורים שנאסרו עליו לומר וכיו"ב וכן שאותם הדיבורים שהקב"ה צוהו לדבר, הי' מוכרח לאמרם. ועל זה מחדש פסוק זה שבלעם מצ"ע לא הי' יכול לדבר מאומה! – בלעם, מנהיגם של כל באי עולם בזמן ההוא, ונבואתו היתה בדרגת משה רבינו [מאחר שהוא הי' הלעו"ז של משה] הנה הסדר הוא שמצ"ע לא יכול לדבר כלל! ומזה הוראה ועידוד לבנ"י, שכאשר שומע מאוה"ע דיבורים שאינם כדבעי – יש לדעת שדיבורים אלו אינם "שלהם"! ואפי' המנהיגים שלהם אינם יכולים דבר מאומה מצ"ע! ובמילא אין שום דבר שיכול למונעו מלקיים שליחותו של בעל הגאולה! כי אין שום דבר בעולם שיכול לדבר, ועאכו"כ לעשות, מאומה שאינו בהתאם לרצונו של נשיא דורנו!משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2025 Synopsis The conclusion of shelishi of parashas Balak states, “Balaam said to Balak... ‘…But do I have any power to say a thing? The word that Hashem puts into my mouth, that is what I will speak.’” The earlier verses tell us only that Balaam was unable to say anything he was forbidden to say, and that he was forced to say what Hashem commanded him to say, but this verse adds a new point: that Balaam could not say anything on his own at all. Balaam was the leader of all the nations of the world at that time, and his level of prophecy was comparable to that of Moshe Rabbeinu (because he was the counterpart of Moshe in the realm of unholiness) – yet other than words put into his mouth by Hashem, he was unable to speak at all. This serves as a lesson, encouragement and empowerment for the Jewish people: when we hear the nations of the world saying improper things, it isn’t really their words; even their leaders are unable to say anything on their own. Therefore, there is nothing in the world that can prevent a Jew from fulfilling the mission entrusted to him by the baal hageulah, because nothing in the world can say – and certainly not do – anything that does not align with the will of the Rebbe, the Nasi of our generation.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2025

התוכן [המשך] ההוראה מהנ"ל לכאו"א, שהוא הרי "נשיא" בעניניו: גם כאשר אדם עושה חשבון באיזה מצב רוחני הוא יוצא מהיום שלפנ"ז ונכנס למלחמה עם היצה"ר ביום זה, בלי תומ"צ כדבעי, ולהיפך וכו', ושואל את עצמו עם מה יוכל להתגבר על הקשיים של היום בדרכו למלאות שליחותו ית' – הדבר חייב להשאר "בלבו", ואסור שזה ישפיע על פעולתיו, ואסור שיהי' ניכר אפי' על פניו שהוא מסתפק האם יצליח בשליחותו, כי זה גופא יכול לעזור לצד השמאל. וכמו שרואים א' מטכסיסי המלחמה הוא שכבר ביציאה למלחמה הולכים עם "מאַרש" של נצחון! – מצב-רוח כזה שאין לו אפי' ספק שינצח, שזה גופא עוזר לנצחון. ואז, כאשר ה"ספיקות" נשארות "בלבו", מבטיח הקב"ה "אל תירא אותו" ומבטל אפי' היראה מהלב. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2025 Synopsis (Continued.) The lesson from this for every individual (because everyone is a “nasi” in his own life) is that even when a person reflects on his spiritual state, and sees how he comes to today’s battle against the yetzer-hara lacking in Torah and mitzvos etc., and asks himself how he will be able to overcome the challenges and fulfill his mission from Hashem – these concerns must remain “in his heart.” It is forbidden for these concerns to affect his actions, and it is forbidden even for it to be visible on his face that is uncertain whether he will succeed in his mission, because that itself can give strength to the other side. As we see in a physical war, soldiers go to the front with a victory march, with a mindset that allows not even the slightest doubt that victory will come, and this itself contributes to the victory. And then, when the doubts remain only “in his heart,” Hashem promises, “Do not fear him,” and removes the fear from the heart as well.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2025 לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק הלוי ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר כותב ברשימת המאסר שבעת ישבו שם "באתי לידי החלטה גמורה להיות עז ותקיף, בלי חת, לדבר בשפה ברה, ולא להתחשב כלל עם האַבסטאנאָווקע (המצב והסביבה) אשר יסובבוני". וכ"ז, אף שידע גודל הסכנה שהוא, וכל מוסדות התורה במדינה ההיא שעמד בראשם, נמצאים וכו'. וי"ל שההוראה להתנהגות כזאת היא ממ"ש בסיום פ' חוקת "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו [את עוג] כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו וגו'": והק' בגמ' מדוע פחד משה מעוג יותר מסיחון (שניצח אותו וכו') ותי' "מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה הי' בלבו, אמר שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו שנאמר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי ואמר רבי יוחנן זה עוג וכו'". וצ"ל מדוע השאיר משה את המורא מעוג "בלבו" ולא הודיע לבנ"י עד"ז? אלא שמשה ידע שאם בנ"י יראו אצלו, נשיא בישראל, ענין של פחד, ואפי' רק על פניו – הי' זה מחליש את בנ"י, וזה גופא הי' יכול להביא שעוג ינצח, ולכן שמר את זה "בלבו". וזוהי ההוראה לנשיא או מנהיג בישראל, שאפי' כשרואה קשיים וכו' אסור שזה יהי' ניכר במעשיו ודיבורו ואפי' לא על פניו! אלא שה' ראה את מה שבלבו והבטיח "אל תירא אותו". [המשך יבוא]משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2025 Synopsis The Rebbe, my father-in-law, writes in his account of his imprisonment, “I came to a firm decision to be bold and strong, without fear, to speak clearly, not to take into account at all the circumstances and environment around me.” This was despite knowing the great danger he faced, and the danger not only to himself but to all the Torah institutions he led in that country etc. It can be said that he derived a lesson for such conduct from the end of parashas Chukas. The verse says, “Hashem said to Moshe, ‘Do not fear him [Og], for I have delivered him, his people, and his land into your hand….” The Gemara asks, why was Moshe was afraid of Og if he had already defeated Sichon etc.? And it answers, “from the answer given to that tzaddik [Moshe Rabbeinu], you know what was in his heart. He said, perhaps the merit of Avraham Avinu will stand for him, as it is written: ‘And the survivor came and told Avram,’ and Rabbi Yochanan said: this refers to Og etc.” But if so, the question is, why did Moshe keep his fear of Og in his heart, and not inform the Jewish people about it? The answer is that Moshe knew that if the Jewish people saw any sign of fear in the Nasi of the Jewish people, even just on his face, it would weaken the Jewish people, and that itself could cause Og to be victorious. Therefore, he kept it “in his heart.” And this is the lesson for a Nasi or leader of the Jewish people: even when facing difficulties, etc., it must not be noticeable in his actions or speech, and not even on his face. Rather, Hashem saw what was in his heart and promised: “Do not fear him.” (To be continued.)Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2025