תל אביב 360 – אוניברסיטת תל אביב: ערוץ הפודקסטים

אנו ממשיכים במסע המופלא המחבר את עולם המחקר המדעי עם עולם המוזיקה בפרק זה נדבר על הקשר בין מוזיקה ובינה מלאכותית (AI), המפורסמת כיום בעיקר בזכות אפליקציית ה-chat gpt הזמינה לכל משתמש. בשיחה ננסה להבין מהי בינה מלאכותית וכיצד היא יוצרת תכנים מקוריים בתחום האומנות והמוזיקה המתחרים, לכאורה, ביצירה האנושית. בשיחה משתתפים: - אלוף (מיל.) פרופסור איציק בן-ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. - לשעבר, ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה (2005-2022) - מאיה מאירי, מרצה בשנקר לבינה מלאכותית בתחום העיצוב והוידיאו, - מתמחה ביצירת תוכן חדשני מבוסס AI ומעבירה סדנאות וקורסים בנושא - ביימה סרטים, סדרות, פרסומות וקליפים בארץ ובעולם. - יוצר ומגיש הסדרה, ד"ר שוקי קוריסקי- חוקר ומרצה בבית הספר לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב - אתםן מוזמנים להגיב ב-LIKE ולהרשם כדי לא להחמיץ את הפרקים הבאים של מוזיקה מדע ומה שביניהם להאזנה לפרקים נוספים "שיחות על מוזיקה מדע" https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_wsOg79izTMwh7N2i3ON1XHIv0x __________________________________________________ רוצים להשאר מעודכנים ולהתעדכן בפרקים חדשים? מוזמנים להצטרף לאתר האינטרנט שלנו: https://telaviv360.sites.tau.ac.il/ לעמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/TAU360Podcast לקבוצת הוואטסאפ השקטה של תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב: https://chat.whatsapp.com/BZnaJVAPEYfF9xUTDIzDoL

A conversation with Etgar Keret about his works hosted by Dr. Yoav Fromer (Department of English and American Studies, TAU). The session was organized within the TAU International USA Week, November 18-21, 2024. 💫 💫 💫 💫 💫 💫 💫 💫 💫 💫 Subscribe to Tel Aviv University's official YouTube channel to stay up to date on all our new videos, lectures and events: http://bit.ly/tauvod-sub Tel Aviv University's official website https://english.tau.ac.il/ https://www.linkedin.com/school/tel-aviv-university/

הקתדרלה הגותית האיקונית של פריז, נוטרדאם, תיפתח מחדש ב 7 בדצמבר 2024 למבקרים ולמתפללים, חמש וחצי שנים לאחר השריפה הקשה שפגעה בה בהיותה אחד האתרים המתויירים ביותר בבירת צרפת. עבודות השיקום המאסיביות החזירו את הקתדרלה מהמאה ה-12 לתפארתה, כולל הצריח, הקמרונות, התומכות הדואות, חלונות הוויטראז' והגרגויילים המגולפים באבן. האבן הלבנה והעיטורים המוזהבים זוהרים כעת יותר מאי פעם. ב-15 באפריל 2019 ברחבי העולם נשאו עיניים בחרדה למראה גג הקתדרלה והצריח המפורסם עולים בלהבות וקורסים בשריפה שאיימה גם על פעמוני הכנסייה הראשיים, שניצלו בקושי מההרס. כבאים עבדו במהלך הלילה כדי להציל את הקתדרלה, ובמשך יותר מחמש שנים, אלפי בעלי מלאכה מומחים השתמשו בשיטות עתיקות כדי לשקם, לתקן או להחליף כל מה שנהרס או ניזוק. יותר מ-840 מיליון אירו (882 מיליון דולר) הושקעו בשיקום הקתדרלה האייקונית, שמצפה כעת שוב לארח כ-15 מיליון מבקרים מדי שנה. ד"ר גילי שלום מן החוג לתולדות האומנות באוניברסיטת תל אביב מתארחת בפודקסט ומספרת על הדילמות של המשחזרים - מה לשמר ובאיזה אופן? על האוצרות שנתגלו מתחת לרצפת הקתדרלה ומה מתוכנן לעשות בהם. האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

הקתדרלה הגותית האיקונית של פריז, נוטרדאם, תיפתח מחדש ב 7 בדצמבר 2024 למבקרים ולמתפללים, חמש וחצי שנים לאחר השריפה הקשה שפגעה בה בהיותה אחד האתרים המתויירים ביותר בבירת צרפת. עבודות השיקום המאסיביות החזירו את הקתדרלה מהמאה ה-12 לתפארתה, כולל הצריח, הקמרונות, התומכות הדואות, חלונות הוויטראז' והגרגויילים המגולפים באבן. האבן הלבנה והעיטורים המוזהבים זוהרים כעת יותר מאי פעם. ב-15 באפריל 2019 ברחבי העולם נשאו עיניים בחרדה למראה גג הקתדרלה והצריח המפורסם עולים בלהבות וקורסים בשריפה שאיימה גם על פעמוני הכנסייה הראשיים, שניצלו בקושי מההרס. כבאים עבדו במהלך הלילה כדי להציל את הקתדרלה, ובמשך יותר מחמש שנים, אלפי בעלי מלאכה מומחים השתמשו בשיטות עתיקות כדי לשקם, לתקן או להחליף כל מה שנהרס או ניזוק. יותר מ-840 מיליון אירו (882 מיליון דולר) הושקעו בשיקום הקתדרלה האייקונית, שמצפה כעת שוב לארח כ-15 מיליון מבקרים מדי שנה. ד"ר גילי שלום מן החוג לתולדות האומנות באוניברסיטת תל אביב מתארחת בפודקסט ומספרת על הדילמות של המשחזרים - מה לשמר ובאיזה אופן? על האוצרות שנתגלו מתחת לרצפת הקתדרלה ומה מתוכנן לעשות בהם. האזינו לפודקסט נוסף של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

בעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימינג לתקנות הלכתיות שתוקנו לפני מעל 800 שנה?בפרק זה, ד"ר עליזה בזק, מרצה עמיתה באוניברסיטת תל-אביב וטוענת רבנית, משוחחת עם תלמידי הפקולטה שניר קנובל והודיה מיארה על מאמרה "שיימינג בענייני גירושין בפסיקת בתי הדין הרבניים בישראל: פרשנות מודרנית להרחקות דרבנו תם" שפורסם בכתב העת Tradition.

מרואיין - פרופ' דן אריאלי, בוגר ביה"ס לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה , אוניברסיטת ת"א, פרופ' באוניברסיטת דיוק, דארהם, ארה"ב פודקסט של בוגר מעורר השראה לקהילת בוגרות ובוגרי אוניברסיטת תל אביב - "קהילה שמשנה עולם". בכל פרק מתארח בוגר או בוגרת של האוניברסיטה שפועלם השפיע רבות בארץ או בחו"ל. בפרק הפעם - פרופ' דן אריאלי. בשנים האחרונות נחשב פרופ' אריאלי לכוכב בשמי הכלכלה ההתנהגותית. הרצאות TED שלו זוכות לעשרות מיליוני צפיות, ספריו הופכים במהירות לרבי־מכר ומתורגמים לעשרות שפות, וגופים ממשלתיים ופרטיים שוכרים את שירותיו. מאז שבעה באוקטובר הוא מנסה להחיל את המודלים התיאורטיים שלו בשיחות עם אנשים מחו"ל, במאמץ לשפר את תדמיתה של ישראל בעולם. בפודקסט אנחנו שואלים את פרופ' אריאלי מדוע אנחנו קונים מוצר יקר שאנחנו בכלל לא צריכים רק משום שמצורפת אליו מתנה בחינם? מדוע אנחנו לא חוסכים בהוצאות כשאנחנו מתכננים ארוחה חגיגית, אבל במקביל אוספים קופונים בקנאות כדי לחסוך שקלים בודדים? ומדוע במזנון חופשי אנחנו ממלאים את הצלחת שוב ושוב, גם כשהבטן שלנו כבר מלאה? זאת ועוד - כשמדובר בקבלת החלטות בחיינו, נדמה לנו שאנחנו בשליטה. נדמה לנו גם שאנחנו מקבלים החלטות נבונות ורציונליות. שאלנו את פרופ' אריאלי האם זה באמת כך. במחקריו, הוכיח פרופ' אריאלי איך יכולת השיפוט שלנו מוטה על ידי ציפיות, רגשות, נורמות חברתיות וכוחות נוספים, בלתי נראים ובלתי רציונליים. לא רק שאנחנו עושים טעויות מדהימות בפשטותן מדי יום, אלא שאנחנו גם חוזרים על אותו סוג של טעויות שוב ושוב. האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ.

סדרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק של היום, דרור פויר מראיין את ד"ר אבי בלקינד, ד״ר אורי בלקינד, ראש החוג להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת ת"א. בפרק הזה נשוחח על ההתהוות במובנה הפילוסופי, מההוגים הפרה-סוקרטים ועד לפילוסופים העכשוויים. מהו טבעו של היש, של הקיים, והאם התהוות - כלומר בריאה של משהו יש מאין - בכלל אפשרית. נבחן גישות מנוגדות לסוגיה. בפרק נדון גם בשאלה איך השפיעה המהפכה המדעית, מהפיזיקה הניוטונית ועד למכניקת הקוונטים, על הפילוסופיה.

סדרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק הזה, דרור פויר מראיין את פרופ' זאב לוין, פרופ' אמריטוס בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ על תופעות של התהוות בטבע שמציגות את הכוח היצירתי של הפיזיקה והכימיה. נבחן כיצד תהליכים טבעיים יוצרים תופעות מורכבות כמו עננים, הוריקנים, ברקים, רעידות אדמה ורשתות אקולוגיות. נשוחח על חיידקים שעפים בשמיים, על איך זה להיות בתוך ענן ולמה כל כך קשה לחזות את מזג האוויר.

סדרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק הזה משוחח דרור פויר עם פרופ' רן ברקאי, החוג לארכיאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום על איך נוצרה החברה האנושית, על המעבר מיחידים למשפחות, לשבטים ועד לקהילות ולמדינות - התהוות בחברות אנושיות היא כוח שמעצב את התרבות והחברה שלנו. נחקור כיצד קבוצות של אנשים מתארגנות ליצירת מבנים חברתיים וכלכליים מורכבים. התפתחות חברתית והיסטוריה של חברות / תנועות חברתיות ושינויים חברתיים גדולים / כלכלה התנהגותית, או התהוות של דפוסים כלכליים.

סדרת הסכתים מיוחדת המוקדשת לאחד הרעיונות - והתופעות - המרתקות ביותר בטבע ובמחשבה: ההתהוות. ההתהוות היא הכל. היא התהליך שבו המורכבות עולה מתוך הפשטות, והחלקים מתאחדים ליצירת שלם השונה מסכום חלקיו. משהו קרה בדרך ששינה את הכל - וזו ההתהוות. היא הקסם המיוחד של הטבע, הפלא של החיים - והיא קורית בכל מקום, כל הזמן. בסדרה הזו ננסה להבין את המנגנונים שמניעים את התהוות בטבע, במדע ובחברה ובמחשבה האנושית. נגלה איך מתוך חוקים פשוטים נוצרים דפוסים מורכבים שמעצבים את העולם שסביבנו — ואותנו. בפרק של היום, דרור פויר מראיין את פרופ' נועם שומרון, ראש מעבדת המחקר לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א, על ההתהוות שלנו, היצורים הביולוגיים, או במילים אחרות: איך נוצר אדם - יצור חי שחושב, מרגיש ומדמיין, מתוך "ערימה" של תאים חסרי חיים? ההתהוות הביולוגית מציגה את הכוח המופלא של החיים להתארגן וליצור מבנים מדהימים. נבחן כיצד תאים פשוטים יוצרים יצורים חיים מורכבים ובריאים דרך מבט על תהליך ההתפתחות העוברית. נלך אחורה באבולוציה ליצורים הפשוטים ביותר, ומהם נטפס שוב במעלה הסולם האבולוציוני אל האדם. נדבר על התנהגויות קולקטיביות, מוטציות, תהליכי התמיינות, מוות תאי ועוד. פרק על הנס הגדול של החיים.