הפודקאסט של התנ״ך

סיפור המסע של אברהם ובני משפחתו מאור (כשדים) לארץ כנען, מסתכם ברשימת שמות יישובים אחדים, שדרכם עברו ההולכים. היות ששמות היישובים לא אומרים שום דבר לאף אחד, מרבית חוקרי התנ"ך קבעו שסיפור המסע הוא מיתוס קדום, חסר כל ערך ובסיס היסטורי. בשני הפרקים האחרונים אנחנו מתמודדים עם שאלה אחת בלבד: האם המסע עובר את מבחן הייתכנות ההיסטורי –כן, או לא? כדי לקבל תשובה מהימנה ומוכחת, היה על שרון ועלי לעשות עבודת חלוץ שטרם נעשתה במחקר: לשחזר את סיפור המסע! אנחנו פרסנו את שמות היישובים שדרכם עברו ההולכים על פני מפה היסטורית רחבת היקף. מפה שהתמקדה במציאות החברתית והכלכלית שהתקיימה בסביבות שנת 1800 לפנה"ס – הזמן המיוחס לאברהם. ואכן הגענו לתשובה מנומקת היטב. אני מבקשת לציין שני דברים:1. שני הפרקים הם עיבוד לפרק מתוך הספר שלי: "התנ"ך היה באמת". את הספר ניתן להשיג בסטימצקי (במחיר מלא), או ישירות אצלי (בהנחה משמעותית). הספר תורגם לאנגלית, והוא מתנה יפה ואיכותית למי שאיננו יודע עברית. 2. בתום ההקלטה התפתחה שיחה ספונטנית בין שרון לביני. שיחות שכאלה הן עניין שבשגרה, אך הן תמיד נמחקות. הפעם בשל העובדה שהיא פותחת מעט על "מאחורי הקלעים הפוליטיים" שמאחורי חקר התנ"ך, גם היא, ברובה, עולה לאוויר. ניתן להוריד את הפרק כ-MP3 כאן, ואת תימלולו ניתן לקרוא פה.

בפרק זה השחקן שרון אלכסנדר ואני מבררים מה עומד מאחורי רשימת שמות היישובים שדרכם עבר המסע של אברהם ושרה מאור (כשדים) לארץ כנען. מרבית חוקרי התנ”ך נחושים בדעתם שהמסע הוא לא יותר מאשר מיתוס שהתקדש בתודעה היהודית והנוצרית. אלא שככל המיתוסים, גם הוא לא התרחש במציאות ולכן הוא חסר כל ערך היסטורי. בשני הפרקים הבאים שרון ואני בוחנים מחדש עמדה נחרצת זו. האם יתכן שהחוקרים פספסו משהו? האם יתכן שמאחורי רשימת שמות היישובים שדרכם עברו ההולכים, מסתתר מסע הירואי, אמפירי, שעובר את מבחן ההיתכנות ההיסטורית? מיתוס, או היסטוריה? להורדת הפרק כ-MP3, ניתן [...]

ספר טוביה נכתב בסביבות שנת 350 לפנה”ס, והוא אחד הספרים החיצונים הקדומים ביותר ששרדו בידינו. מדובר במעשייה מקסימה, שמספרת על בני שתי משפחות שנפגעו קשות על ידי השד אשמדאי, שהוא שר השדים. בבית המשפחה הראשונה כישף השד ציפורים שהטילו את הלשלשת שלהן על עיניו של טובי (אביו של טוביה) וגרמו לעיוורונו, דבר שהוביל להתרוששותה הכלכלית. בבית המשפחה השנייה חייתה נערה בשם שרה, שבה התאהב אשמדאי, שהוא רואה ואיננו נראה. ובשלב שבו עומד סיפורנו הספיקה שרה להינשא ולהתאלמן שבע פעמים בליל נישואיה, שכן השד הרג את שבעת החתנים עוד בטרם מומשו הנישואים. ספר טובי [...]

הפרק על ספר היובלים מצטרף לסדרה העוסקת בספרים החיצונים. לכאורה, מחבר היוב’ שחי בסביבות שנת 250 לפנה”ס, שִׁכְתֵב לספרו את הסיפורים המוכרים ביותר שמצויים בספר בראשית, שמוכרים לכל אחד מאתנו. אלא שבפועל, הוא שתל בסיפורי התנ”ך תכנים המשקפים את זמנו, ואת האידיאולוגיה המיוחדת שבה האמין. ספר היוב’ משקף את החברה שחייתה בישראל במאה ה-3 לפנה”ס. בפרק זה שרון ואני בחרנו להתמקד בלוח השנה המיוחד שבספר היוב’. לוח שמונה 364 ימים, שמתחלקים בצורה שלמה ב-7, שמסמל את השבת ושלפיו, כך לשיטת מחבר הספר, נקבעו זמני הפולחן שנתן אלוהים לישראל. הסיבה ש [...]

בפרק הראשון הראנו שמאות שנים לאחר שספר אדם וחוה נכתב, הוא הפך בסיס למדרשים מעוררי שאט נפש שמצויים במשנה ובתלמוד, שמכפישים באופן מיוחד את חוה, האישה הראשונה שיצר אלוהים. השאלות שאנו מתמודדים בפרק השני הן: מה מסביר את המדרשים האלה? איזו תכלית הם מילאו? ולא פחות חשוב מכך, מדוע מדרשים שמזהמים את האישה הפכו אקטואליים במאה [...]

היום יותר מבכל זמן אחר בעבר, השתלחויות חסרות רסן של רבנים כלפי נשים מוצאות את דרכן לתקשורת ומזעזעות את הציבור השפוי. “השתלחויות חסרות רסן”? מה פתאום - הרי התורה היא שמדברת מפיהם! ובכן: לא. זה לא נכון, ומעולם לא היה נכון. אף אחד מהרבנים לא מבסס, ולא יכול לבסס את דבריו על התנ”ך. התנ”ך מכבד את האישה, שהרי אלוהים עצמו יצר אותה בדמותו ובצלמו, כפי שיצר את הגבר. אז מה עומד מאחורי עמדת הרבנים שבשבילם קולה של אישה הוא ערווה, ושקובעים שיש להדירה מהמרחב הגברי לבל תטמא אותו? התשובה היא מדרשים המבוססים על חיבור שנקר [...]

כורש, אבי האומה הפרסית, העלה את איראן לליגה של הגדולים. מהו הסיפור האמיתי מאחורי הקיסר הגדול? פרק משותף שהוקלט יחד עם ד”ר תמר עילם גינדין מהפודקאסט אירניום מועשר ועם ד”ר אילן אבקסיס מדברי הימים.  בפרק דנו שלושתינו בדמותו של כורש מלך פרס. אילן נתן את הרקע ההיסטורי, תמר את הרקע הפרסי, ואני את הרקע המקראי. ניתן להוריד את הפרק כקובץ MP3. האזנה נעימה!

הספרים החיצוניים פרק א׳: חנוך “הספרים החיצונים” הם אסופת חיבורים שנכתבה בארץ ישראל, במקביל לכתיבת התנ”ך. ומכיוון שחיבורים אלה לא נכנסו לתנ”ך, הם מכונים “חיצונים”. בפרק הראשון, השחקן שרון אלכסנדר ואנוכי, ד”ר ליאורה רביד, מספקים רקע היסטורי לשני מפעלי כתיבה עצומים, שהתקיימו במקביל במשך מאות שנים: כתיבת התנ”ך וכתיבת הספרים החיצונים. מכל בחינה, מדובר בשני מפעלי כתיבה חד-פעמיים בתולדות האנושות! שרון ואני מתמקדים בפרק זה בעובדה, שלמרות שהתנ”ך והחיבורים החיצוניים נכתבו במקביל, הם מציגים תמונה של שתי ד [...]

אחד מעמודי הייסוד של התנ”ך קובע שאלוהים הוא מהות הצדק, המוסר והמשפט – לאור אקסיומה זו, שרון ואני מתמודדים עם הניסיון, שבו ציווה אלוהים על אברהם לקיים טקס פולחני, שבמהלכו הוא ישרוף את בנו, את יצחק. השאלה שעומדת במרכז פרק זה היא : מתי ניסיון שכזה משתלב עם ההיסטוריה של ישראל, שעליה מספר התנ”ך? האם הוא מתאים לזמנו של אברהם ההיסטורי, או לזמנם של כותבי התנ”ך שחיו 1300 שנים מאוחר יותר? האם ניסיון שכזה עומד במבחן היתכנות ההיסטורית? ועוד יותר מכך, האם הוא אפשרי מנקודת מבט תיאולוגית – ואם התשובה לשתי השאלות שלילית, מה ניסיון שכזה עושה בתנ̶ [...]