Startup for Startup

מה הופך יזם לאטרקטיבי בעיני אנג׳ל? מה קורה בפגישה הראשונה, ואיך נראית מערכת היחסים אחרי ההשקעה? בפרק השבוע אדוה שיסגל יושבת לשיחה עם עמית גילון, אנג׳ל עם ניסיון של 25 שנים בתעשייה, וכ-60 השקעות בשלבים מוקדמים מאוד. עמית משתף איך הוא מקבל החלטות השקעה, איך נראה הקשר עם היזמים שלו אחרי שהשקיע, ומהם הדגלים האדומים שלו שיכולים לפסול יום עוד לפני הפגישה. בשיחה נדבר גם על ההבדלים בין השקעות של אנג׳לים לקרנות, איך מגייסים בצורה חכמה, על החשיבות של אותנטיות, ולמה בשלבים המוקדמים מאוד למצגת יכולה להיות חשיבות מכרעת. הפרק נוגע גם בקשר האישי שנוצר (או לא) בין אנג׳ל ליזם, ולמה חשוב לראות בזה שותפות אמיתית ולא רק צ׳ק. עמית משתף בגישה שלו לניהול מערכת היחסים הזו, ומסביר מדוע יזם שלא מדבר עם המשקיעים שלו ולא מעדכן, עלול לפגוע בעצמו ומנגד איך יזמים שיודעים להפעיל נכון את המשקיעים שלהם בונים לעצמם יתרון אמיתי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה זה בעצם User Acquisition,למה זה לא רק “לשים מודעה בפייסבוק” ומאיזה טעויות כדאי להימנע? *הפרק הוקלט לפני תחילת המערכה עם איראן* בפרק השבוע אדוה שיסגל מדברת עם שירלי קרליבך, Growth Marketing Team Lead במאנדיי, על אחת מאבני היסוד של מרקטינג – רכישת לקוחות (User Acquisition). יוזר אקוויזישן הוא התהליך שבו סטארטאפים מושכים משתמשים חדשים למוצר שלהם, והוא קריטי לצמיחה ולהצלחה בשוק התחרותי. בפרק שירלי מסבירה למה חשוב להתמקד ברכישת לקוחות כבר מהשלבים הראשונים, איך להתאים את השיטות לשלב שבו הסטארטאפ נמצא ומהם ההבדלים בין ערוצי “פוש” ו“פול” ברכישה. בנוסף, היא מדברת על כלים למדידת האפקטיביות של האקוויזישן וכיצד להיערך לשינויים שהביאה כניסת ה-AI לעולם השיווק. קישורים רלוונטים שדוברו בפרק:  246: איך להבין תוך יומיים אם קמפיין מרקטינג מביא משתמשים משלמים? וידאו - אפטום מרקטינג באמצעות מנועי חיפוש מבוססי AISee omnystudio.com/listener for privacy information.

התקופה המורכבת הזו מביאה עימה לא מעט שאלות אישיות ומקצועיות - ואחד הדברים היחידים שיכולים לעזור לנו זה הניסיון שלנו ושל אחרים, כדי להבין איך אנחנו יכולים בכל זאת להתמודד ולהוציא ממנה את המיטב האפשרי. ׳עם הפנים קדימה׳ היא סדרה שהוצאנו בשבועות שאחרי 7 באוקטובר וכל המטרה שלה הייתה לנסות ולתת תקווה, השראה ואולי גם קצת כלים ליזמים ויזמות ובעצם כל מי שמרגיש שהוא במשבר מקצועי שלא ברור לו איך הוא יוצא ממנו. בכל פרק דיברנו עם יזם או יזמת על תקופה שבה חוו משבר שלא ידעו איך לצאת ממנו, ומה בכל זאת עזר להם.בפרק הזה, ששודר לראשונה בנובמבר 2023, דריה ורטהיים דיברה עם שלומי בן-חיים, מייסד-שותף ומנכ״ל ג׳יי פרוג, ששיתף ברצף המשברים שעברו כחברה שקמה בזמן המשבר הכלכלי של 2008 והתקשתה לגייס, באיך נשארים אופטימיים גם כשהמצב קשה, ולמה מנהלים חייבים להישאר חזקים בתקופה קשה. See omnystudio.com/listener for privacy information.

במציאות הישראלית, אירועי קיצון הם לא תרחיש תיאורטי. בתקופות כאלה, ההשפעה ניכרת לא רק ברמה האישית והמשפחתית, אלא גם על הסטארטאפ שאנחנו בונים. לכן השבוע אנחנו חוזרים לפרק חשוב ששודר לראשונה ביוני 2024, והוקלט מיד אחרי מתקפת טילים על ישראל, פרק שמוקדש כולו לתוכנית ההמשכיות העסקית של מאנדיי. תוכנית המשכיות עסקית (Business Continuity Plan – BCP) מבטיחה שלחברה יש דרך ברורה להמשיך לפעול גם תחת לחץ, מול אסונות טבע, מתקפות סייבר - או מלחמה. בפרק דריה ורטהיים משוחחת עם ערן זינמן, Co-Founder ו-Co-CEO במאנדיי, ועם אוריאל וייס, VP Operations, על איך נראתה התוכנית המקורית של מאנדיי מ-2018, איך הקורונה שינתה אותה, ואיך 7 באוקטובר אילץ את החברה לחשוב מחדש על הכל, כולל הקמת חמ״ל עצמאי שיודע להחזיק את החברה באוויר גם בלי תשתיות המדינה. פרק שכל חברה, קטנה כגדולה, תצא ממנו עם חומר למחשבה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

רומי גובס, מייסדת ומנכ״לית Sensi.AI, פגשה יותר ממאה משקיעים לפני שהיא והשותף שלה שמעו את ה״כן״ הראשון, זה ששינה את מסלול החברה. עשרות מצגות פשוט לא עבדו. רומי הייתה בפיץ' מוד: מרוחקת, טכנית, לא מחוברת לאינטואיציה שלה, ובטח שלא לעצמה. במבט לאחור היא מבינה שכל ה"לא" בדרך, עיצבו לא רק את החברה, אלא גם אותה. היא מתארת את התהליך הזה כמו אורגניזם חי, שלומד, משתנה, מתפתח. עד כדי כך, שבפגישה השנייה עם המשקיע אורן זאב, הוא עצר ואמר לה: "משהו בך השתנה לגמרי." מה שהשתנה, היא מסבירה, היה החיבור שלה לעצמה. ההבנה שהיא כבר לא צריכה להחזיק דמות, אלא פשוט להיות.אחרי הרבה זמן היא הרגישה שהיא לא רק מגיבה לשאלות, אלא באמת מנהלת את השיחה. אז איך מגיעים למקום הזה? כנראה שזו דרך שחייבים לעבור כדי להשתנות, ואין ממש קיצורי דרך. ביחד עם נועה מץ, רומי נכנסת לשיחה עמוקה על כימיה עם אנשים, משקיעים, עובדים, שותפים, ועל ההבנה שלא כל מי שמבריק על הנייר מתאים למסע שלך. היא משתפת איך תוך דקות ספורות היא יודעת אם מישהו מתאים לארגון, ולמה דווקא העובדה שהיא לא "חיית במה", עזרה לה לפתח סגנון ניהול אישי ואותנטי. בסדרת ״על הספה״, נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים, לוקחת אותנו למסע אחר, שחודר מתחת לפני השטח של עולם היזמות ונוגע באתגרים השקטים והמורכבויות הרגשיות שבדרך. להרשמה לאירוע האופסייט של Startup fo Startup בנושא סופט סקילז  האזינו לפרקים הקודמים בעל הספה:  רן רבנזפט על שתי מערכות היחסים החשובות בדרך היזמית  אופיר ארליך - על המנוע הפנימי ליזמות See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה עובר על יזם שמחליט לסגור את החברה שהקים? איך מתנהלים מול השותף, העובדים, הלקוחות והמשקיעים? ומה יכול לעזור עם תחושת הכישלון? -- הירשמו לאירוע ה-Offsite השנתי שלנו בנושא סופט-סקילז בעולם הסטארטאפים (23.6 במוזיאון תל-אביב) -- בפרק השבוע מתארח גבריאל עמרם, קו-פאונדר של הסטארטאפ "Brew", שסגר את החברה אחרי 4 שנות פעילות, עשרות עובדים, והשקעות של יותר מ-13 מיליון דולר. יחד עם אדוה שיסגל, הוא משתף ברגע שבו הבין שהגיע הזמן לעצור את החברה ואת החלום סביבה. גבריאל משתף על קבלת ההחלטות הכואבות: מתי מבינים שזה כבר לא הולך לקרות, איך מתנהלים מול גורמי הלחץ השונים כשיודעים שהסוף מתקרב, וגם על לילות ללא שינה, והמאמצים למכור את ה-IP כדי להציל משהו מהחברה. הסיפור של גבריאל הוא לא יוצא דופן, למעשה הוא הכלל של הסטטיסטיקה שבה 9 מתוך 10 סטארטאפים נסגרים. אז אם אתם נמצאים לקראת סגירת החברה שלכם, או יש לכם מחשבות בכיוון ואתם נמצאים כרגע בעין הסערה, הפרספקטיבה של גבריאל שנתיים אחרי סגירת החברה שלו וכשהוא נמצא בתוך הפרק שלאחר מכן, אולי יכולה להועיל לכם. --- 5 תובנות מרכזיות מהפרק: החלטה על סגירה היא תהליך מתמשך לא רגע - ההבנה שצריך לסגור את החברה לא מגיעה ברגע אחד. זה תהליך הדרגתי שמתחיל בסימנים של שחיקה, ירידה בקצב ההכנסות, קשיים בגיוס, ואז גם בשיחות אישיות בין הפאונדרים. ההכרזה על סגירה היא רק נקודת השיא של תהליך רגשי ואסטרטגי ארוך. שקיפות מול שותפים, עובדים ומשקיעים היא קריטית - גבריאל מדגיש את החשיבות בשיתוף הדרגתי ומתואם של גורמים שונים – משקיעים היו בתמונה כבר מהניסיון לגייס את הסבב הבא, ההנהלה קיבלה עדכונים בהדרגה, והעובדים עודכנו כשהיה ברור שכבר לא תהיה השקעה חדשה. הדרך שבה משתפים, משפיעה על האמון לאורך כל הדרך – גם אחרי הסגירה. אי אפשר לסגור סטארטאפ ברגע שנגמר הכסף - סגירה היא תהליך מורכב משפטית, לוגיסטית ורגשית. צריך להשאיר תקציב ייעודי לסיום הפעילות בצורה מסודרת: לשלם לספקים, לעובדים, לסיים חוזים. גבריאל ממליץ לתכנן אחורה מהתאריך שבו רוצים לסגור ולהתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לעשות את זה נכון. גם כשסוגרים, אפשר לעשות את זה נכון - הפרידה מהעובדים נעשתה בהדרגה, בשקיפות, ועם כוונה לשמור על קשרים ותחושת כבוד הדדי. גם הלקוחות קיבלו זמן להיערך, להוציא דאטה, ולקבל המלצות לאלטרנטיבות. גם כשהסוף כואב, אפשר לשים לב לחוויה של כל מי שהיה חלק מהדרך. זה מרגיש כמו כישלון אבל זו רק תחנה בדרך - בזמן אמת, גבריאל הרגיש צורך "להתחפר מתחת לאדמה", אבל עם הזמן הגיעו פרספקטיבה ותחושת שלמות. לדבריו, החיים לא נגמרים כשסוגרים סטארטאפ, ולפעמים זה דווקא השלב שמפנה מקום לדברים חדשים, מקצועית ואישית. במבט לאחור, הדרך שבה הסגירה נעשתה השאירה אותו שלם עם ההחלטה. מוזמנים להצטרף אל קבוצת הפייסבוק שלנו ולהמשיך את השיח - www.facebook.com/groups/startupforstartup/ ניתן למצוא את כל הפרקים ותכנים נוספים באתר שלנו -   https://www.startupforstartup.com/See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה הופך שיחת אינבאונד לטובה באמת? למה חשוב להגיב לליד תוך דקה, ואיך עושים את זה נכון בלי להלחיץ את הלקוח? אילו שאלות כדאי לשאול – ואילו דווקא לא? ומה אפשר ללמוד על תרבויות עסקיות שונות דרך אינטראקציות מכירה? השבוע אנחנו מביאים את הבלוג שחיבר אלון שטרנברג, מנהל תיקי לקוחות במאנדיי, על תובנות וטיפים שאסף מהעבודה מול לקוחות החברה. במהלך הפרק אלון מציג גישה ממוקדת ואפקטיבית לשיחות מכירה שמתחילות באינבאונד, כולל טיפים פרקטיים להכנה לשיחה, תיעוד נכון של המידע והתאמת הסגנון לתרבות הלקוחות. אם אתם אנשי מכירות, SDRים, Account Managers, או פשוט מתמודדים עם לידים נכנסים, הפרק הזה הוא בשבילכם. קריינות: תומר לוי See omnystudio.com/listener for privacy information.

איך משתנה המרקטינג בחברה שצומחת דרך המוצר (PLG), כשמוסיפים מנוע צמיחה שמונע דרך מכירות (SLG)? איך זה משפיע על הלקוחות שאנחנו מכוונים אליהם, על ערוצי השיווק, ועל המטריקות שאנחנו מודדים? ומה הקשר של כל זה לדגים גדולים ודגים קטנים? בחירת אסטרטגיית צמיחה לסטארטאפ היא החלטה מורכבת, כזו שמשפיעה על כל אזור בחברה, מהאופן שבו מפתחים את המוצר ועד הדרך שבה מגיעים ללקוחות חדשים. בסדרת פרקים חדשה: ״הכל על PLG ו-SLG" אנחנו משתפים בדרך של מאנדיי בבחירת מנוע הצמיחה שלה: תחילה בהתבסס על המוצר בלבד, ובהמשך גם עם שילוב של מנוע מכירות. בפרק השבוע אדוה שיסגל מדברת עם רועי מן, Co-CEO וקו-פאונדר במאנדיי, על השינוי שעבר המרקטינג בעקבות השינוי באסטרטגיית הצמיחה של החברה: אם בעבר השיווק התבסס בעיקר על פרפורמנס וערוצי פוש שהציגו את הפיצ'רים של המוצר לקהל רחב, היום הוא גם שם דגש על פתרון בעיות ומכוון לקהל מצומצם ומדויק יותר. זה תהליך שבו אנחנו לא מחכים שמישהו יגיע אלינו, אלא מזהים מראש את הלקוחות שאנחנו רוצים לעבוד איתם ובונים איתם מערכת יחסים. בפרק רועי משתף בשינויים שהמרקטינג עבר, למה השינוי הזה היה נחוץ בכלל, איך ניגשנו אליו, מה היו האתגרים, וגם מה עדיין לא מפוצח.   חסר לכם קצת רקע? קישור לפרק הראשון בסדרהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

איך אפשר להגיד בדיוק את אותו משפט ולקבל תגובה שונה לגמרי, רק כי הדרך שבה אמרנו אותו השתנתה? מה מניע את חברי הצוות שלנו בתקשורת איתנו, ואיך אנחנו משתקפים למי שעובד איתנו?  בפרק השבוע אנחנו חוזרים לסדרת פרקי ה״סופט-סקילז״ שלנו - כל מה שלא כתוב בתיאור המשרה אבל יכול לעשות הבדל משמעותי בקריירה. והפעם אנחנו מדברים על תקשורת במקום העבודה - איך סגנונות אישיות שונים משפיעים על הדינמיקה בינינו, למה פרשנויות שגויות נוצרות גם כשלא הייתה כוונה לפגוע, ואיך יוצרים סביבה שבה מותר לשאול, לטעות ולדבר בלי לחשוש. נועה מץ, פסיכולוגית סטארטאפים יועצת ושותפה לשעבר בקרן הון-סיכון, מסבירה למה ביטחון פסיכולוגי הוא לא מותרות אלא תנאי הכרחי ליצירתיות וחדשנות. נדבר בפרק על כלים מעשיים, כמו למסגר משימות כחקר ולא כהוכחת יכולת, ולבחור סימני שאלה במקום סימני קריאה כדי לעודד שיח פתוח. נדבר גם על מודל ה-DISC, שמחלק את סגנונות התקשורת לארבע נטיות ברורות ומסבירה איך אפשר לזהות מי יושב מולך, ומה הוא צריך לשמוע כדי להיות חלק אמיתי מהשיח. 5 תובנות מרכזיות מהפרק:  ביטחון פסיכולוגי הוא תנאי לחדשנותעובדים שמרגישים בטוחים לטעות, לשאול שאלות ולהביע דעה, גם כשזה לא פופולרי, הם הבסיס ליצירתיות, להתפתחות צוותית ולשינויים ארגוניים. בלי מרחב בטוח, אנשים נוטים לשתוק, להסתיר טעויות ולפעול מתוך פחד. מסגור של משימה כחקר ולא כמבחן משנה את האווירה בצוותכשמנהלים מציגים משימה חדשה כאזור של למידה וגילוי ("אנחנו עוד לא יודעים מה נכון כאן"), ולא כמשהו שצריך "לספק עליו תשובות", הם מאפשרים לאנשים להשתתף מתוך סקרנות ולא מתוך פחד להיכשל. מודל ה-DISC עוזר להבין את מי שמולךהמודל מחלק אנשים לארבע נטיות תקשורת עיקריות: דומיננטי, משפיע (Influence), יציב (Steady) וזהיר (Cautious). ההבנה של סגנונות התקשורת האלה מאפשרת לגשת לכל אדם בצורה שמתאימה לו, להפחית חיכוכים ולחזק שיתוף פעולה. שאלות פתוחות וסימני שאלה יוצרים מרחב בטוחהדרך שבה אנחנו מציגים רעיונות משפיעה על הפתיחות של האחרים להגיב. כשאנחנו מציעים רעיון בטון חוקר ולא פסקני, לדוגמה, "מה דעתכם על...?", אנחנו מעודדים השתתפות, סקרנות ודיאלוג. כדי לעבוד טוב יותר, צריך לדבר גם על איך עובדיםנועה מדגישה ש"לעבוד על העבודה" זו לא בזבוז זמן, אלא השקעה שמחזירה את עצמה. ככל שהצוות לומד להבין את עצמו ואת הדינמיקה הפנימית שלו, העבודה עצמה הופכת יעילה, מדויקת ונעימה יותר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

המעבר מתפקיד של חבר צוות למנהל של אותו צוות הוא אף פעם לא פשוט, ומביא איתו לא מעט אתגרים: מקצועיים, גם ניהוליים, וגם אישיים. בפרק הקצר שמבוסס על הבלוג של אוהד אלעל, R&D Team Leader בארטליסט, הוא משתף בתהליך האישי שעבר כשמצא את עצמו מקבל הצעה לנהל את הצוות שלו, למרות שחבריו לצוות ותיקים ממנו בחברה. אוהד מתאר את השאלות שעלו ("איך לעבור מחבר לדמות סמכותית?"), את ההבנה שתפקידו החדש מחייב שינוי גישה ("להפסיק להיות hands on ולעבור לחשיבה מערכתית"), ואת ההחלטות שקיבל כדי לבנות אמון מחדש עם הצוות. הוא משתף גם בטיפים פרקטיים איך לבנות שגרות עבודה חדשות, לקיים שיחות אישיות עם כל אחד מהצוות, ולשמור על קווים ברורים בין הקשר האישי לבין הניהולי. קריינות: תומר לויSee omnystudio.com/listener for privacy information.