בשיעור זה נסיים את לימודנו בספר איוב.

בשיעור זה נעסוק בתפנית שחלה בדעתו של איוב - איוב מקבל את דבריו של הקב"ה ומבין את מקומו ביחס אליו.

העניין המיוחד של מן הסערה. ולמה ה' מביא את תשובותיו לאיוב דווקא דרך הסבר הטבע

סוף סוף ה' מחליט להתגלות לאיוב. אך דברי ה' לא כל כך שונים מאליהו ומה בכלל ה' עונה לאיוב?

 מה עניין התוספת של אליהו במענה הזה? בנוסף הסבר על ההשגחה הפרטית 

בפרק זה נעמוד על הסברו של אליהו לבעיית צדיק ורע לו

אליהו ממשיך להראות גישה חיובית ומעודדת אך גם טוען טענה שגורמת לאיוב לחלוק עליו 

שחקן חדש נכנס לתמונה, אליהו. אך האם הוא מחדש לנו או שיש פה עוד חזרה על דברי הרעים?

איוב מגיע למסקנה שהחכמה האלוקית היא מעל היכולת האנושית. אבל מה איוב רוצה להגיד מאותה מסקנה?

איוב פותח לנו צוהר אל עברו ומעמדו, אך האם זו רק נוסטלגיה או שיש פה התקדמות?