Radio Button - פודקאסט על עיצוב מוצר

שחר כהן הוא מנטור מוכר ומוערך בעולמות ה-NLP, עם ניסיון רב בליווי אישי ומקצועי.בפרק הזה הוא משתף אותנו ב־8 העקרונות החשובים שלדבריו הופכים פידבק לכלי משמעותי, מדויק ומקדם.זו הזדמנות ללמוד איך לתת משוב בצורה כנה, אפקטיבית ומכבדת, גם בסביבות עבודה מורכבות.פרק מומלץ במיוחד למי שמוביל, מלווה או פשוט רוצה לתקשר טוב יותר בצוות.משהו קצת אישי על הפרק:כשהבן שלי היה בן כמה חודשים, יצאתי להקליט פרק לפודקאסט. שעה קטנה של שחרור. הוא בכה, בעלי בא לעזור, הייתה לו פגישה אז הוא הלך, חזרתי אליו, ניסינו שוב. זה היה כאוטי, מתסכל, אבל גם יפה. איכשהו יצא פרק מעולה על איך לתת פידבק.אבל יותר מהתוכן, אני זוכרת את היום הזה כיום שהרגשתי שאני לא רק אמא. שאני גם אני.אז אם את אמא שצריכה עוד משהו כדי להרגיש שלמה, אני איתך. ואם את אמא שמרגישה סיפוק רק מהאמהות, אני מעריצה אותך. באמת, אני מקנאה בך.תודה @שחר כהן על הסבלנות, גם כשהתינוק בכה באמצע משפט 💛

בפרק החדש של רדיו באטן, עדי לוין מארחת את איילה נרושביץ', ששימשה בשבע השנים האחרונות כ-Director of Product Design ב Monday ויצאה לאחרונה לדרך עצמאית. הפרק עוסק בפיתוח דרגות מקצועיות (levels) במחלקת העיצוב של Monday כחלק מתהליך צמיחה ארגונית. איילה משתפת בתהליך שבאמצעותו החברה יצרה מסלול ברור להתקדמות בתוך תפקידים, כולל שינוי תחומי עיסוק תוך שמירה על אותו לבל - במטרה לשמור על עניין, מוטיבציה וצמיחה אישית. הצורך בדרגות במחלקות העיצוב והמוצר הגיע ממחלקת הפיתוח. המודל שנבנה שם שימש כהשראה, והושקף גם למחלקות נוספות, מתוך מטרה לייצר שפה מקצועית אחידה ואיזון בין תפקידים בצוותים משולבים (מוצר, עיצוב, פיתוח). איילה מדברת על האיזון החשוב הזה, במיוחד כשיש פער בין דרגות שונות בצוות - מצב שדורש לעיתים תמיכה כדי לשמור על תהליך עבודה בריא. הפרק עוסק גם בשאלה האם מעצבים מתחילים עלולים להוביל לתוצאה פחות טובה במוצר? התשובה של איילה מעודדת: לא בהכרח. מעצבים בתחילת הדרך מביאים איתם רעיונות חדשים, רעננות ויצירתיות. לצורך הגדרת הדרגות בעיצוב, נעשה שימוש בשיטת PDP-Professional Development Plan, שהותאמה למעצבים מתוך המודל הקיים בפיתוח והיא כוללת קריטריונים כמו: יכולות מקצועיות (UX/UI), עבודה עם פידבק, שיתופי פעולה, הובלת פרויקטים והשפעה על תרבות הצוות. בכל לבל יש אתגרים אחרים - בתחילת הדרך, למשל, קשה יותר לקבל פידבק או להוביל פרויקטים מקצה לקצה. כדי להתקדם, Monday יצרו טבלה המציגה מהם הכישורים או ההתנהגויות הנדרשות בכל דרגה, כולל תחומים כמו הבנת מטריקות עסקיות ולקיחת יוזמה. וגם - איך יוזמה נתפסת בארגון לפני קבלת הטייטל? איילה מסבירה שבתחומי הסופט סקילס דווקא מעודדים לקחת יוזמה עוד לפני קבלת האחריות הפורמלית, בליווי מתאים. פרק מרתק ומומלץ מאוד למובילי צוותים, למעצבים.ות מתחילים (ולא רק) שרוצים.ות להבין איך נראית התקדמות מבפנים, ולמי שחוקר את הקשר בין עיצוב לתרבות ארגונית. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

בפרק חדש שנולד משיתוף פעולה בין הפודקאסטים "רדיו באטן" ו"ראיון טוב", מארח עמרי דביר, דירקטור עיצוב בחברת פיוניר את יהודית אשר, מעצבת מוצר סניור בגוגל לשיחה מרתקת ופתוחה על תכנון קריירה בתחום ה UX. יהודית משתפת במסע שלה - מבני ברק לעולם ההייטק. היא מספרת איך התאהבה בעיצוב, התחילה כמעצבת אתרים בסטודיו קטן, ובעקבות טיפ מאחותה החלה לכוון לעיצוב חוויית משתמש. באותם ימים, המעבר לתחום היה פשוט יותר, והיא הצליחה להשתלב בחברת בגירה - דריסת רגל ראשונה שלה ב"מגרש של הגדולים". בפרק היא מדברת בכנות על איך בחרה לשתף את סיפור הקריירה שלה לא לפי סדר כרונולוגי, אלא דרך רגעים משמעותיים - ומזכירה לנו שכולנו יכולים לבחור איך לספר את הסיפור שלנו. יהודית מתארת את תחנות הדרך שלה - עבודה במיקרוסופט כעובדת קבלן, הקמת הפודקאסט רדיו באטן, תפקיד בוויקס, תהליך ראיונות מאתגר במיוחד בגוגל, עבודה בוויז ולבסוף רילוקיישן לניו יורק. שיחה שלוקחת אותנו מעבר לקורות החיים: איך נראית קריירה כשלא הכול מתוכנן מראש? מה עושים כשהחלום הבא עוד לא לגמרי מגובש? ואיך מתמודדים עם חוסר ודאות? המון שאלות. כמה אמירות שתופסות את תשומת הלב הן ש "קנאה היא מצפן מעולה" לעתיד וש "מה שצובט לנו בלב, אולי מצביע על כיוון שעדיין לא העזנו ללכת בו". הפרק מעורר מחשבות רבות על תכנון קריירה, במיוחד בתקופה העכשווית בה תהליכי מיון הפכו להיות מאתגרים מתמיד ונדרש ממועמדים להיות "סופר-מועמדים" (מישהו אמר "יוניקורנס"?) בכל כך הרבה היבטים - הידע, הניסיון, ולא פחות חשוב: היכולת לשווק את עצמנו ולהתבלט בים של מועמדים. עריכה: עמרי דביר האזנה נעימה 🎧

בפרק הזה עדי לוין מארחת את נועה אופיר, Head of Product בפייבוקס בשש השנים האחרונות. הפרק עוסק בעיצוב בסקייל - איך משפרים מוצר שכבר יש לו מיליוני משתמשים? כשנועה הצטרפה לפייבוקס, החברה עוד הייתה קטנה, עם כ 120 אלף משתמשים בלבד. היום - כמעט 5 מיליון. נועה משתפת איך בתחילת הדרך היה צריך להבין לא רק את המשתמשים, אלא גם איך בונים את החברה עצמה. בין היתר, היה צורך לרכך חששות טבעיים של המשתמשים הראשונים - האם באמת אפשר להעביר כסף דרך מספר טלפון? האם זה בטוח?.. וזה היה רק לפני 6 שנים - נדמה כאילו תמיד הזדקקנו למוצר הזה ואיך בכלל התנהלנו לפני? מה שאומר שהמוצר באמת מיצב את עצמו לאורך הזמן והוא ממשיך להתפתח. פייבוקס צמחה במהירות, והעיצוב היה צריך להתאים את עצמו לסקייל הזה - תוך התייחסות למגוון עצום של משתמשים: צעירים, מבוגרים, טכנולוגיים יותר ופחות. בנוסף, הקשבה מתמדת לקהל דרך שירות הלקוחות, רשתות חברתיות, והתנסות אישית של הצוות עזרה לשמור על חוויית משתמש חזקה. במקום שינויים דרמטיים (רבולוציה) - פייבוקס בחרה באסטרטגיית שיפור אבולוציונית: התאמות קטנות, ניטור תמידי של תגובות משתמשים, ושמירה על חוויית שימוש חיובית. דוגמה מקסימה שהוזכרה בפרק: הוספת הסברים במקומות רלוונטיים או שינוי עיצובי קטן כמו הגדלת כפתור כדי למנוע טעויות בשימוש. דבר שחוזר שוב ושוב לאורך הפרק הוא האופן שבו פייבוקס בונה תחושת שייכות ואמון בקרב המשתמשים, קהילתיות שכזו שמחזקת את השימוש במוצר. לסיום, נועה מספרת גם על פיתוח אפליקציית פייבוקס יאנג בשנה וחצי האחרונות - חוויה מטורפת מבחינתה. המשתמשים, דור שגדל בעולם דיגיטלי, השתלטו במהירות על השימוש באפליקציה. האתגר המרכזי היה דווקא איך להנגיש עולמות פיננסיים בצורה מדוברת, יומיומית ורלוונטית להם - תוך שילוב קונבנציות מעולמות מוכרים כמו טיקטוק וקסטומיזציה. בתהליך פיתוח פייבוקס יאנג, נועה ושותפתה דפנה (שכתבה את הקופי באפליקציה) הבינו שהשפה היא מפתח קריטי לחוויית המשתמש. איך בונים קופי מדויק שמדבר בגובה העיניים של המשתמשים? איך מנגישים ארנק דיגיטלי לדור הצעיר? על זה הן ידברו בהרצאה המשותפת שלהן בכנס UXI Live הקרוב 🤗 👆הפרק הזה הוא פרק נוסף שעלה כחלק משיתוף הפעולה של רדיו באטן עם כנס UXI Live - הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל, שיתקיים ב 13.05.25. עריכה: Marina Brodsky האזנה נעימה 🎧

איך מלמדים עיצוב חוויית משתמש בעידן שבו הכל משתנה כל כך מהר? בפרק הזה אני מארחת את רוית גונן – מנהלת תחום ux ומוצר אסטרטגי בקידו, מלווה את ארגון הילמ"ה (הייטק למען החברה) בתחומי חוויית משתמש, ועוסקת בהכשרת מעצבים מעל עשור, כרגע במכללת ספיר. לרוית יש נסיון רב שנים בהוראה, והפעם נפגשנו לדבר על האתגרים בתקופה האחרונה שדורשים ממנה להתאים מערכי שיעור למציאות המשתנה, במהירות. רוית מסבירה שהבינה המלאכותית השפיעה מן הסתם גם על האופן שבו מלמדים עיצוב, ומתארת אותה כמהפכה הכי גדולה מאז עידן המובייל – אז, כשפתאום היה צריך לעדכן את הסילבוס כולו... גם עכשיו, אנחנו באירוע דומה, וגם הפעם אנחנו מלמדים את עצמנו תוך כדי תנועה. אבל דווקא בתוך כל השינויים האלה, רוית מדברת על הצורך ללמד קודם כל את התחושה. להרגיש את המקצוע. להרגיש את העיפרון. להבין את התהליך היצירתי שצריך לעבור לנו בראש. היא שואפת שהתלמידים יבינו את הבייסיק, יפתחו את הסנס המקצועי שלהם ויפתחו תהליכים טובים, ורק אז ישתמשו בכלים שמאיצים את התהליך. בפרק דיברנו על ההבדל בין כלים חיצוניים לבין סקילס. ורוית מאמינה שאיי־איי לא מחליף את התהליך היצירתי, אלא רק מחזק אותו – אם משלבים אותו בצורה נכונה. והיא אכן עושה את זה – מלמדת גם כלים מבוססי בינה מלאכותית בקורס, הדיוק הוא שהיא בוחרת מה, כמה ולמה. מתי זה מועיל (ואף הכרחי), ומתי היא דורשת לשים את זה בצד. כי יש דברים שאי־אפשר לקצר או לעקוף – לא משנה כמה הכלי מתקדם. למשל, ארכיטקטורת מידע: רוית רואה שוב ושוב כמה קשה למעצבים לחשוב במבנים, בפלואוז, בקשרים בין חלקים – ולא רק במסכים נפרדים. זו תשתית שמעצבת את כל החוויה, ולא תמיד מקבלת מספיק מקום כשמלמדים עיצוב. רוית מלמדת לנגן על המסכים, ולא לבודד אותם. וזה אחד הדברים הכי חשובים שהיא מתעקשת ללמד. השיחה הזו מיועדת לא רק למי שלומד – אלא גם למי שמלמד, מלווה, ומעצב את הדור הבא. 👆הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live שיתקיים ב־13.05.25 – הכנס הגדול של קהילת עיצוב המוצר בישראל. במהלך הפרקים הקרובים נארח א.נשים שהולכים להרצות בכנס, ובכך ניתן לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ההרצאה של רוית (יחד עם מיכל קאופמן) נקראת: "כל האמצעים כשרים: גמישות ואדפטיביות בתהליכי עיצוב?" – ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

בפרק הזה של רדיו באטן אני מארחת את גיורא פלדמן, VP Product Design של Hello Heart, לשיחה על הנקודה שבה עיצוב פוגש תרבות ארגונית - ועל יצירת תרבות עיצובית בריאה שמזיזה דברים בארגון.דיברנו על הדילמה שמעסיקה לא מעט מעצבים.ות ומנהלי.ות צוותים: איך שומרים על איכות, ומקצוענות - תוך כדי שממשיכים לנוע קדימה? איך עיצוב יכול להוביל תנועה ולא להיות צוואר בקבוק?גיורא שיתף באיך הוא מסתכל על עיצוב כחלק אינטגרלי מתרבות החברה. לא רק כ-output, אלא ככוח שמנהל שיח, מזיז תהליכים קדימה, ומחבר בין ביזנס, מוצר וצוותים שונים.הוא גם דיבר בכנות על המקומות שבהם אפשר להתקע, על דינמיקות ניהוליות מול צוותים אחרים, על הפערים בין חזון לעשייה - ועל מה עוזר להחזיר את העיצוב לקרקע, בלי לוותר על הערך.זה פרק על עיצוב ככוח ארגוני. זה מתחיל בתרבות הצוותית - איך מדברים, מתווכחים, משתפים, ואיך יוצרים מזה כח  מניע שמשפיע באופן רוחבי על כל הארגון.עריכה: מרינה ברודסקיהאזנה נעימה! 🎧

"הדבר הכי חשוב, בכלל, בלהקים ביזנס, אתה צריך לייצר סיסטמה, יש מכונה שצריכה לעבוד, שצריכה לעשות איקס פעולות, בשביל שה איקס פעולות האלו יניבו לך תוצאות".בפרק הזה עדי מארחת את אסף בר אור, שב20 שנה האחרונות הוא מייסד שותף וראש מחלקת העיצוב בחברת פיטנגו יואיקס , אחת מהחברות המובילות לעיצוב חוויית משתמש בתעשיית הטק בישראל.הפרק הפעם מוקדש למעצבים פרילנסרים בתעשייה, על הקושי הזה לבנות את עצמם מאפס, לייצר מעצמם "עסק" (מי מהם שפניהם מוכוונות לצמיחה לביזנס, דיסקליימר, לא כולם), איך, למה וכמה? איך מתחילים? כמה אני יכול.ה או רוצה לספוג עלויות בתחילת הדרך, אם בכלל? כיצד משיגים מספיק לקוחות בכדי להעסיק עובדים תחתיי? המון שאלות.אסף משתף מנסיונו רב השנים שהדרך בנויה מהמון המון דברים ופעולות קטנות שצריך לייצר, לקחת בחשבון, גם כהשקעה לטווח רחוק, שלפעמים, במיוחד כעצמאים ניובי'ס, לא תמיד רואים או יכולים לאמוד את האימפקט של העשייה, שההסתכלות על הדברים היא לרוב מוכוונת ROI, מה ההחזר על ההשקעה שלי וכמה הוא מהיר… בפרספקטיבה שלו לאחור, הדברים הופכים בהירים יותר בהמשך וההסתכלות משתנה עם הניסיון שנצבר.כמה תובנות שעלו בשיחה -ההבנה שבתחילת הדרך כל משכורת היא כנראה ואלידית, יש שוק ואתה מוכר את התוצר עבור הלקוחות, בשלב זה, משיגים לקוחות, מתייצבים, מתפרנסים.מעצבים לא למדו להיות אנשי עסקים ולא תמיד רוצים, מנגד, הם כן צריכים להיות כדי לגדול.כדי להיות ביזמות צריך הרבה חוסן נפשי, לא להרפות ולהמשיך כל הזמן לדחוף, גם במשך תקופות ארוכות, לבסוף, ההתמדה היא זאת שמביאה את התוצאות המיוחלות, הלידים, הלקוחות, ההצלחה.בנוסף נגענו באיך הדברים עובדים כיום? כמובן, להיות נוכח ברשתות החברתיות (זה מאסט).איך מיישמים בפועל? בקצרה, נטוורקינג/ נוכחות בלינקדאין (על ידי כתיבת תוכן, שיתוף ידע, תגובות וכו'…) ומיתוג עצמי (איך אני נתפס בעיניי אחרים? למצוא את החזון שלנו ולשתף עם העולם).בסיכומו של דבר על מנת להפוך מפרילנס יחיד לבעל עסק צריך קודם כל לרצות, המון אורך רוח והתמדה, ולהביןשההצלחה לא מגיעה ביום אחד, היא בנויה מהמון ניסוי וטעייה, הרבה ויתורים לצד יצירת גבולות בהמשך, ובקיצור - אין קיצורי דרך ☺️איך זה התברר אצל אסף? בכל פעם שהוא היה צריך לטפס על הר הוא גילה שיש הרים גבוהים יותר לטפס עליהם 🙂 והחליט להמשיך.וזה רק על קצה המזלג…אז, רוצו להקשיב, אולי תגלו שם דברים ויפלו אסימונים חשובים.עריכה: מרינה ברודסקי

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק, איך אנחנו ממציאים מחדש את הדרך שבה אנחנו מעצבים חוויות משתמש? זו השאלה העיקרית שהתעסקנו בה בפרק הזה, בו עדי לוין מארחת את דוד קלר, מנכ״ל ומייסד מאניוואן ישראל. בפרק דברנו על איך AI מאפשר ליצור תהליכי עיצוב חדשניים ומהירים, איך מראים ללקוח 200 קונספטים בלי לבלבל אותו, ועל שבירת המוצרים הרגילים שאנחנו מכירים ויצירת חוויות חדשות שמתאימות לעידן ולטכנולוגיה הנוכחים. דוד משתף בפרק על שלב הקונספט אקספלוריישן שהם יצרו במאניוואן – שם הבינה מלאכותית משנה את הדרך בה הם עובדים כבר בתהליכי העבודה שלהם. כאשר הם עובדים על מוצרים פיזים, כלי ה איי-איי מאפשרים להם לייצר ולסנן מאות קונספטים בצורה מסודרת וברורה, במקום להציג רק 3-4 רעיונות ללקוח כמו בדרך המסורתית. הפריימוורק הייחודי הזה משלב יצירה ואוצרות, ומביא לכך שהלקוחות מקבל לא רק יותר אפשרויות, אלא גם הבנה עמוקה יותר על מה שעובד ומה פחות – כי הם שותפים לתהליך. אפשר להבין די מהר שאחרי שעושים דבר כזה, קשה לחזור אחורה… דבר נוסף מעניין מאוד שהם מכניסים לתהליכים שלהם זהו רדאר טרנדים - כלי שפיתחו בעצמם ומחבר בין מודלי שפה, מאגרי מידע, ותובנות שמוזנות ידנית כדי ליצור מפת טרנדים ברורה ונגישה. הכלי הזה מאפשר ללקוחות לראות את התמונה הגדולה – מה צפוי לקרות בשנה הקרובה, בעוד שנתיים, ואפילו בעוד חמש שנים. אפשר להכניס שאלה כמו ״אני מנהלת של חברת מזון לילדים, באילו תחומים שווה לי להתמקד ולפתח מוצרים חדשים?״ לאחר מכן נקבל תשובה ויזואלית בצורה שתאפשר לנו לדבר על זה יחד - כל הסטייקהולדרים (וגם אנחנו המעצבים מאוד רלוונטים לכאן). כך ניתן לחזות לא רק את העתיד העסקי, אלא גם את הצרכים העתידיים של המשתמשים, ולתכנן בהתאם את המוצרים והחוויות. נכנסנו גם לעומק של חוויית משתמש בעידן הבינה המלאכותית. לפעמים מרגיש שכדי לא להשאר מאחור, חברות מוסיפות למוצרים שלהן חיבור לג׳יפיטי בתור השיח של המשתמש עם המערכת וחושבים שזה עושה את העבודה. אז זהו - שממש לא. הצ׳אט הוא דרך מאוד ספציפית לשפר את החיים שלנו, אבל לא כל מוצר צריך את זה, ולא לכל מוצר זה מספיק כדי לספק חוויה מדהימה למשתמשים. דוד מעלה את השאלה - האם אנחנו צריכים לעצב היום כמו לפני שנתיים, או שאולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על החוויה עצמה? לדוגמה, האם חוויית משתמש צריכה להיראות אותו דבר לכולם, או להפוך לפרסונלית לכל יוזר? שווה לראות את הקונספט המגניב שהם עשו לאיקאה - ובו הגדירו מחדש את חווית הקנייה הדיגיטלית. אז נכון, זה לא משהו שיצא בשנה הקרובה, אבל חשוב לחלום רחוק כדי להבין לאיפה אנחנו רוצים להגיע. לסיכום ומצד שני (ויש כזה), צריך לזכור ולא לבטל שנים של UX שהוכיח את עצמו (כמו הכנסת פילטרים שעוזרים לקבל החלטות). היום, עם שימוש בצ׳אט חכם לחוויות איקומרס לדוגמא, אנחנו לפעמים מחזירים את החוויה לנקודת ההתחלה – ודורשים מהמשתשמש לשאול שאלה פתוחה. האתגר שלנו המעצבים הוא לשלב את החדש מבלי לאבד את מה שעבד. עריכה: מרינה ברודסקי האזנה נעימה 🎧

בפרק הזה עדי התרגשה לארח את ד״ר יעקב גרינשפן. יעקב הוא מומחה לאפיון ממשקי משתמש, והוא מסוג האנשים שיכול להפוך כל מילה לנושא שיחה שלם, ויכול לדבר עליו שעות. כמות הידע שיש לו ואסף לאורך 25 שנות הקריירה שלו היא מרשימה מאוד, ואפילו מרתק לשמוע ממנו דוגמאות שקשורות בטכנולוגיות שכבר עברו מהעולם… 🙃 (לא מפתיע שהעקרונות נשארו דומים). בפרק הזה דיבר עם עדי על עקרונות קוגנטיביים בעיצוב אונבורדינג. לא חיפשנו מדריך קסמים של "עשה ואל תעשה", אלא ניסינו להבין מה באמת קורה בראש של משתמשים בתהליך הזה. יעקב הסביר על הרמות העמוקות הקוגניטיביות שאנחנו עוברים וצריכים לדעת כאשר אנחנו מעצבים אנבורדינג. התחלנו בלדבר על על מתי אונבורדינג מתחיל ומתי נגמר. יעקב טען שאונבורדינג לא מתחיל בהכנסת האימייל ולא נגמר בהרשמה, אלא הרבה לפני ואחרי. הוא דיבר על החשיבות של תפיסת המוצר על ידי המשתמשים, ועל זה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון את המחשבות והדעות שיש למשתמשים עוד לפני שהם בכלל נכנסים למוצר. עוד נושא מעניין שדברו עליו היה מה הופך אונבורדינג למוצלח. יעקב טען שצריך להפריד בין הצלחה במדדי הקונברז׳ן שהגדרנו לעצמנו לבין הצלחה של האונבורדינג לאורך זמן. אונבורדינג מוצלח הוא הרבה יותר משילם/נרשם/מסר פרטים. הסיבה היא שמה שקורה בתהליך הראשוני, חייב להיות בהלימה עם המוצר עצמו. אחרת יכול להתפתח פער בין מה שהבנתי שהמוצר הוא, לבין מה שאקבל בפועל. ובמקרה הטוב המשתמשת כבר נרשמה, ובמקרה הפחות טוב היא בכלל לא נרשמה, כי לא הבינה את הדבר הבסיסי ביותר - מה הוא המוצר הזה בכלל. יעקב סיפר על "קיללת הידע" - הקושי שלנו, כאנשי מקצוע, לחשוב מנקודת מבט של מי שלא מכיר את המוצר. זה קריטי לבנות את הידע של המשתמשים על המוצר בצורה נכונה - לא לאט מידי ולא מהר מידי. לתת בדיוק את המידע שהם צריכים בכל נקודת זמן. פעמים רבות יעקב ראה מוצרים נכשלים מכיוון שהיוזרים לא הבינו את הדבר הבסיסי ביותר - מה המוצר שאותו ירכשו. שיטה מעולה לבדוק את עצמנו היא לשאול את עצמנו (ואת המשתמשים) - האם יש הלימה נכונה בין מה שהמשתמש יכול לדעת, לבין מה שהוא צריך לדעת. יעקב גרינשפן הוא ממקימי חברת UI, בעשור האחרון יעקב מאפיין קונספטים לממשקי משתמש לחברות גדולות כמו גם קטנות ומלמד מספר קורסים בתחום ה-UX באוניברסיטת רייכמן. בנוסף מלווה סטארטאפים ומעביר הרצאות וסדנאות בארץ וברחבי העולם. ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. ההרצאה של יעקב נקראת - ״כשהמוח בלחץ: איך לתכנן UX מתוך חשיבה על עומס קוגניטיבי?״, ואני כבר ממש מחכה לשמוע אותה. נשמח לפגוש אתכםן שם! עריכה: מרינה ברודסקי

בפרק הזה עדי ראיינה את טל סולומון, ודיברו על בניית צוות עיצוב גמיש, ועל התאמת מעצבים לסוגי חברות ומוצרים שונים. איך לנתח את הכישורים הנדרשים מאיתנו המעצבים להצליח במוצר או סביבת עבודה ספציפית. ואילו מהתכונות שלנו יביאו אותנו קודם כל להתקבל לעבודה, ואח״כ גם להיות ממש טובים בעבודה שלנו. בהתחלה ניתחו סוגי חברות ומוצרים. למשל טל הסביר את ההבדל בין הצרכים בחברות עם מוצר האי טאצ', לעומת חברות עם מוצר לואו טאצ'. מוצרי האי טאצ' הם מוצרים מורכבים, שההטמעה שלהם אצל הלקוחות תהיה פרסונלית ולעיתים ממש יד ביד. כאן המעצבים צריכים לאהוב לצלול לעומק לעולם תוכן מורכב, ולעבוד עם שכבות מרובות של מידע. לעומת זאת, מוצרי לואו טאצ' הם מוצרים שיודעים להסביר את עצמם, ולרוב מתרכזים בGrowth. כאן המעצבים יצטרכו לדעת לזהות דברים מהר, להוציא לפועל פתרונות, ולעבוד עם דאטא. זו דוגמא קלאסית - כי מן הסתם שהעבודה והתהליכים בסוגי מוצרים אלו הם כל כך שונים זה מזה, וכתוצאה מזה הסקילים להם ידרשו המעצבות הם גם כן שונים. טל הוא Chief Product, UX and Design בפרויקט מעניין וחדש, ולפני זה הקים והוביל את צוות עיצוב המוצר ב-Redis, הקים והוביל את המסלול לחוויית משתמש ופסיכולוגיה במכללה האקדמית ת״א-יפו, כותב בלוג, מרצה וממנטר ☝הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live שיתקיים ב19.11.24, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. נשמח לפגוש אתכםן שם! ------- לינק לבלוג של טל: https://www.talsolomonux.com