המצב הפוסט אנושי: אקטואליה בראי העתיד

ספיישל סוכות והפעם לקראת שמחת תורה נעסוק באושר/הפינס. ברמה האישית, נדבר על ניטור רגשות, על טכנולוגיות להגברת אושר ונשקול את המחיר האנושי שהן גובות (החל מדקה 19:30), וברמה הגלובלית, נגלה שלמושג אושר יש משמעות שונה לגמרי. נדבר על מדדי האושר ועל מי שכבר דואגים שיהיה לנו עתיד מאושר יותר ובמה זה תלוי.  לשם כך נארח את ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מדע טכנולוגיה וחברה בבר אילן שחוקרת מדיניות אושר, וול-ביאינג (מיטביות) וטכנולוגיה ורוצה להיות שרת האושר הישראלית הראשונהלתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדשלחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרםקרדיט לקאבר שהושמע בפרק - כתב והלחין: פארל ויליאמס; שירה, קלידים, וכלי הקשה: עמית ברקן; טכנאי הקלטה, קולות: ניר טרגר; הוקלט בקפה "מקום", קיבוץ יחד

אני מארחת בפרק הזה את אחד מאחרוני דור הנפילים, פרופ' יוסף אגסי, לשיחה מרתקת ומנערת על מצב האדם, העולם והטכנולוגיה, כיום, בעתיד, ואולי מאז ומעולם. אגסי כיום בן 93 והוא צלול, חד ואוונגרדי מתמיד. הוא היה דוקטורנט של קרל פופר(!), היה נשוי לנכדתו של מרטין בובר וכתב שני ספרים עם ישעיהו לייבוביץ שבהם הם מתווכחים על כל דבר. מכיוון שהוא גם חלוץ ומייסד של תחום הפילוסופיה של הטכנולוגיה, חשבתי שיהיה מעניין לדבר איתו על המצב הפוסט אנושי שלנו ולשמוע ממנו תחזית עתידיתלתמלול המלא של הפרק והרשמה לעדכונים במייל

בפרק שעבר דיברנו על כך שנקודת המבט מגבוה, העל אנושית, נוגעת גם לציר הזמן, כלומר להביט רחוק זה באותה מידה אל העתיד הרחוק או אל העבר הרחוק. אז זה לא במקרה שהעתידן הכי מבוקש בימינו, יובל נח הררי, הוא היסטוריון של ימי הביניים. בפרק הנוכחי נפתח את הפרספקטיבה שלנו אל העבר העוד יותר רחוק, הכי רחוק שיש, וזה ישמש לנו כמצפן לעתיד הרחוק ולהבנת המצב האנושי. לשם כך נארח את קרן נבנהוייז, פרה היסטוריונית ומאסטרנטית במעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. נבין מה זה האוקיסמורון הזה ארכאולוגיה חישובית או דיגיטלית, נדבר על הקשר הטבעי בין ארכאולוגיה ומדע בדיוני, נספר על ה"סמארטפון" שהיה לאדם הקדמון, ונתבונן על הסמארטפונים שלנו מנקודת מבטו של ארכיאולוג עתידנילתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכוןל במייל כאשר מתפרסם פרק חדשלחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם

לפני 100 שנה כשאנשים דמיינו את העידן שלנו הם חשבו בעיקר על מכוניות מעופפות. אף אחד לא העלה על דעתו שנשב כל היום מול מסכים וגם ברחוב נלך עם ראש בתוך מסך. אף אחד לא צפה את האינטרנט, הפייסבוק, הסמארטפון... אבל רגע, היה מישהו שכן צפה במדויק את כל זה ועוד, כבר ב1910. פיליפו תומאסו מרינטי, מייסד תנועת הפוטוריזם האיטלקי.  אנחנו חיים היום את העתיד שהוא דמייןהוא היה מטיף נלהב לחדשנות והערצת הטכנולוגיה וגם שותף של מוסוליני, פאשיסט  נלהב שמעודד אלימות ומלחמה. אז האמנם הצלחנו להפריד בין הדברים הללו כשמימשנו את חזונו, או שהם בלתי ניתנים להפרדה?  והאם אנחנו ממשיכים ללכת בדרכו, גם ללא מודע,  כדי ליצור את העתיד שלנו? כדי לענות על השאלות הללו, אני מארחת הפעם את ד"ר ננה אריאל, חוקרת ומרצה באונ' ת"א שחקרה בין השאר את הרטוריקה של מניפסטים מודרניסטיים ושל התנועה הפוטוריסטיתלתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדשלחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם 

אנחנו בעצמנו הופכים לסוג של בוטים! אנחנו הופכים למה שאנחנו דמיינו כמכונה כל השניםבפרק שעבר דיברנו על מלאכים כתקדים לבינה מלאכותית והצענו את האפשרות שאנחנו בעצם סומכים על אלגוריתמים מסיבות תאולוגיות מובלעות. בפרק הנוכחי נדון בנוכחות ההולכת וגוברת של סוכנים אלגוריתמיים המושלים בחיינו ומנהלים היבטים רבים בהם. נבין מדוע אנחנו מקבלים אותם בזרועות פתוחות, מה הם באמת עושים עבורנו ואיפה זה שם אותנו ביחס אליהם, ובייחוד מה המשמעות של כל זה לעתיד התעסוקתי, הפוליטי, והאנושי שלנו. לשם כך נארח את ד"ר ליאור זלמנסון, חוקר התנהגות משתמשים בסביבות וירטואליות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באונ' ת"א   לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדשהפודקאסט זמין להאזנה גם בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב, ספוטיפיי ועוד, ראו קישורים מימיןלהמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק 

!אין דבר כזה לדבר על בינה מלאכותית מבלי לדבר על עולם המלאכים בפרק שעבר הזכרנו מלאכים כאידאל לתקשורת מושלמת. בפרק הנוכחי נציע שיש לנו המון מה ללמוד על אלגוריתמים ובינה מלאכותית דווקא מזווית דתית וספציפית מתוך השיח על מלאכים בימי הביניים. הפעם נארח את הד"ר והרב שלמה-דב רוזן ממכון טרומן באונ' העברית, החוקר הראשון שהחל לפתח את הקשר בין מלאכולוגיה לאלגוריתמים ובינה מלאכותית  לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת עדכון במייל כאשר מתפרסם פרקהפודקאסט זמין להאזנה גם בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב, ספוטיפיי ועוד, ראו קישורים מימיןלהמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק 

בפרק שעבר הזכרנו בין השאר את אלון מאסק שמוביל אותנו למאדים בהשראת סטאר טרק. בפרק הנוכחי נגיב למיזם השני המפורסם של מאסק – ממשקי תקשורת מוח-מחשב. למעשה מאסק הכריז לאחרונה שתוך חמש שנים השפה תהפוך למיותרת וכנראה שנבחר לדבר זה עם זה רק מסיבות סנטימנטליות כי במציאות של טלפתיה לא יהיה בכך צורך. בפרק הזה נחשוף את המקור ההיסטורי הנוצרי של תפיסת הטלפתיה כמודל לתקשורת מושלמת ונעמוד על הבעייתיות שלה כחזון לעתיד. בהקשר הזה נארח את עמית פינצ'בסקי, פרופ' לתקשורת וראש מכון סמארט באוניברסיטה העברית, שיתייחס לנושא גם דרך הדוגמא של טיפול פסיכולוגי עוקף-שפה בסביבת מציאות מדומה לחצו כאן לקריאת תמלול הפרק כולל קישורים למקורות המוזכרים, וכן להרשמה לקבלת עדכון במייל כאשר מתפרסם פרקהפודקאסט זמין להאזנה גם כאן וגם בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב, ספוטיפיי ועוד, ראו קישורים מימיןלהמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק 

הנושא שבחרתי לחנוך איתו את הפודקאסט הוא הזירה התרבותית שהכי משפיעה על עיצוב תודעת העתיד שלנו – המדע הבדיוני. אבל המדע הבדיוני של היום הוא ממש לא מה שהיה פעם, ובפרק הזה נברר איך המדע הבדיוני איבד את העתיד שלו כשהוא שינה את תפיסתו לגבי האדם ומה ההשלכות של זה לגבי העתיד שלנו.  בהקשר הזה נארח גם את פרופ' אילנה גומל, חוקרת וסופרת מדע בדיוני בעלת שם עולמילהמשך קריאה של הפודקאסט כמאמר ומקורות נוספים להעמקההפודקאסט זמין להאזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב, ספוטיפיי ועוד, ראו קישורים מימיןלהמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק

העתיד כבר כאן הוא פשוט עוד לא הופץ באופן שווה – את המשפט הזה כתב הסופר ויליאם גיבסון ב1984 כשהמציא את המילה "סייברספייס", והוא נכון גם לימינו. העידן הפוסט אנושי אינו חזון עתידני, הוא כבר כאן. בשולי התרבות, בתרבות הדיגיטלית, ובסדרות הטלוויזיה הפופולריות שמעצבות את התודעה הציבורית - ואת מגוון המשמעויות של זה נבאר מפרק לפרק בפודקאסט. מבחינתי, לדבר אתכם על "המצב", זה בעצם לדבר על האקטואליה של העתיד, שכבר מתבשלת על אש קטנה, בחללים שבין החדשות "הבוערות" של היוםאני כרמל ווייסמן, חוקרת תרבות דיגיטלית ומלמדת קורסים בנושאי טכנולוגיה ותרבות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. אני באינטרנט מראשית שנות התשעים, כתבתי על תרבות האינטרנט בעיתונות, ובראשית שנות האלפיים היה לי בלוג פופולרי, מהראשונים שפעלו באתר רשימות. עשור חלף מאז ואני קצת מתגעגעת לבלוגינג. ומכיוון שפודקאסט זה הבלוג החדש, אני מצטרפת באיחור אופנתי לזירה התוססת הזו. באמצעות הפודקאסט הזה אני מתכננת לקחת אתכם איתי לעמדת תצפית, שממנה תיפרש בפניכם תמונה רחבה ורב תחומית על האירועים העכשוויים, ומדי פעם נצרף אנשים מעניינים נוספים למסע. בשפה פשוטה וסיפורית, אנגיש לכם חומרים מרתקים שידועים רק למתי מעט וחבויים בספרים אקדמיים נידחים, אך תופתעו כמה הם רלוונטיים להבנת תהליכי ההווה, וכמה לפעמים העתיד הוא בעצם העבר בשינוי אדרתפרקי הפודקאסט יתפרסמו בתדירות משתנה ולא מאד גבוהה, כך שכדאי להירשם כמנויים ולקבל התראה על כל פרק חדש שיוצא. למי שלא מכיר את כלי המעקב אחר פודקאסטים באפליקציות ההאזנה השונות (לחצו כאן לכל אפשרויות ההאזנה), אפשר גם להרשם לעדכון במייל בדף הפודקאסט באתר הבית שלי. פרקי הפודקאסט יתפרסמו גם שם וגם בערוץ היוטיוב שלי. כל פרק ילווה בטקסט מלא של הפודקאסט עם המלצות לקריאה נוספת בנושאים הללו, כך שתוכלו לקרוא את זה גם כמאמר, במקום, או בנוסף להאזנההפרק הראשון כבר בתהליכי הכנה מתקדמים וצפוי להתפרסם לקראת סוף יוני. בינתיים אתם מוזמנים להציץ בכמה הרצאות וידאו שפרסמתי לאחרונה לקהל הרחב, בנושא החיים על המסך או הזומיזציה של חיינו בימי הקורונה, באתר שלי. נשתמע בקרוב בפרק הראשון