חושבים טוב

אני מודה, לא קל לי לשחרר את הפרק הזה. ואם זה הפרק הראשון שלכם, אז זה פרק לא שגרתי.  ביקשתם פרק שאלות ותשובות אישיות (!) לפודקאסט, ביקשתם להכיר אותי עוד, את מי שעומדת מאחורי ״חושבים טוב״. שלחתם עשרות שאלות על הכל הכל; מקצועי, אישי, פדיחות, הצלחות, על הספר, על התהליכים האישיים, הרצאות, הפודקאסט, ילדים וחתולים (לאו דווקא בסדר הזה). הזמנתי את יעל ורסנו, אחת החברות הכי טובות שלי, כדי להנחות את המאורע המביך ולשאול את השאלות הסקרניות שלכם. מה עלה? איך אני בוחרת את האורחים לפודקאסט? דת, פסיכולוגיה חיובית ואני. מה הייתי עושה עם מנדט של עשר דקות במערכת החינוך כל יום? האם כדאי לכל אחד ללכת לטיפול פסיכולוגי? ומה החלומות שלי לשנה הקרובה?שלכם, יהודיתוגם דיסקליימרים: סליחה, הספקנו לענות רק על חלק קטן מהשאלות. אם יהיה ביקוש לפרק המשך, הרימו דגל! (גם על השאלות המקצועיות ששלחתם). וגם - הרבה שאלות עלו גם בפרק השאלות והתשובות הקודם. 

הפעם הראשונה שישבתם במטוס. הנשיקה הראשונה. היום הראשון בעבודה. דמיינו שלכל אירוע בחיים, יש תמונה אחת שנשמרה על הכונן של הלב. ביחד, התמונות יוצרות את אלבום החיים, את הסיפור שלנו על עצמנו. אם תדפדפו בו, תשימו לב לתופעה משונה: בתחילתו, התמונות צפופות ומגוונות, אירועים, חוגים, אנשים, מקומות. אבל ככל שהשנים חולפות, התמונות מתמעטות; העבודה שנעבוד בה שנים תקבל תמונה… אחת. הזוגיות תתגאה בתמונה מהחתונה, מהלידה, וכמה תמונות עוד יתווספו שם? אם השגרה שלנו כל...יום..אותו..דבר.. היא תסתכם בתמונה אחת. ופתאום אנחנו לא זוכרים, מה בכלל עשיתי היום? השבוע? אבל למי יש זמן לחדש? או כוח? גם ככה החיים עמוסים. יחשבו שהשתגעתי אם אתחיל לרקוד סלסה, או פתאום אחליט שאני לומדת לתכנת? ובינינו, מי רוצה להיות עוד פעם האדם שיודע הכי פחות בחדר? למרות כל זה, פגשתי את מלי אלקובי, בעלה חברת דינמיקס לאיזון בית עבודה (בפעם השלישית!), כדי לברר למה, למען השם, כדאי בכל זאת לנסות דברים חדשים? מדוע עולם העבודה העתידי לא משאיר לנו ברירה? רמז: הרובוטים הבאים. רמז 2: אנחנו חיים יותר ויותר שנים.  למה אנחנו לא מנסים יותר דברים חדשים ואיך זה קשור לדפוסי החשיבה שלנו? איזה ניסוי אמיץ מלי לקחה על עצמה? בפרק מיוחד, גם אני לקחתי על עצמי ניסוי, וגם אתם קיבלתם אתגר (והזדמנות להיות חלק מפרק ההמשך!). אז תגידו כן לחוסר נוחות, לשינוי, לחידוש, ושלום לעוד הרבה תמונות חדשות באלבום. איך מאמנים את שרירי האפשר? תגידו כן. לפעמים שווה להסתכן. עריכה: אור לוי לינקים נלווים:לאתר דינמיקס - https://www.dynamix.co.il/לקריאה נוספת:להמציא מחדש - על הורות יצירתית במאה ה-21 - http://www.judithkatz.me/post/__221איך סקרנות עוזרת לשנות הרגלים? - http://www.judithkatz.me/articles/__118טעיתם טעות, וגם אני - http://www.judithkatz.me/articles/___82פודקאסטים רלוונטיים:חושבים טוב 20 - טיפוח החוזקות או תיקון החולשות, מה יעשה אותנו מצליחים ומאושרים יותר? עם פרופ' הדסה ליטמן עובדיהhttps://judithkatzpodcast.simplecast.com/episodes/20חושבים טוב 52 - נכנסים לפלואו - מתי לאחרונה זרמתם לתוך החוויה? עם פרופ' אורן קפלןhttps://judithkatzpodcast.simplecast.com/episodes/52חושבים טוב 35 - איך להפסיק לפחד מהפחד ולחיות באומץ? עם ד"ר קרן בן יצחקhttps://judithkatzpodcast.simplecast.com/episodes/35ההרצאות הקרובות:תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-16/2/20 http://bit.ly/2R3mmRRתל אביב: תעשו לכם הרגל – על יצירה ושינוי הרגלים: ב-26/2/20 https://bit.ly/2QWPZoYלהרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

עד לא מזמן הכל היה דיי ברור - הורה הוא גדול ומחליט ושולט, הילד הוא קטן ולומד ו...צייתן.ההורים ידעו הכל, הם היו ראש ענף צנזורה, האנציקלופדיה בכבודה ובעצמה. היום? הילד לומד מד"ר גוגל ופרופסור יוטיוב, הפיתויים והגירויים מחכים לו בכל מקום (אפילו בשירותים!), ובגיל 16 תופתעו לגלות שהם מרוויחים לא מעט ממשהו שאתם אפילו לא יודעים להסביר. להורים פעם היה דיסטנס, הם שלטו, ולא היססו גם לתת איזה פליק בטוסיק. היום, אנחנו לא מוכנים יותר לפליקים, ״תעשה כי אבא אמר״, או צעקות. אנחנו בכלל לא רוצים את הילד שלנו צייתן, אנחנו רוצים שיהיה לו אופי, שידע מה *הוא* רוצה.אומרים שדרוש כפר שלם כדי לגדל ילד, אבל מעולם לא גידלנו את הילדים שלנו כל כך כל כך...לבד.בתוך מאזן הכוחות החדש חלקנו חווים משבר הורי. איפה הסמכות שלי כהורה? חיים עומר הוא פסיכולוג, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת תל אביב, ומפתח גישת "הסמכות החדשה" בתחום ההורות. נפגשנו כדי לדבר על מקורות חדשים לסמכות, כאלו שיכולים לעבוד היום; מדוע נוכחות הורית היא כל כך חשובה? מה בין השגחה לבין בילוש? למה צריך להכות בברזל דווקא כשהוא קר? ואיך השכנה, הדודה או הסבתא יכולה להציל אתכם במקום שהכי לא ציפיתם לו (ספוילר: הקראש של חיים על השכנה שלו אולגה).אז, ילד 2.5 שלא מוכן ללבוש מעיל, ילדה בת 9 שעוד ישנה עם ההורים, ילד בן 15 שדוחף ומקלל את אמא שלו, וילד בן 30 שההורים צריכים לשרת אותו.מאיפה מתחילים?לוחצים פליי.עריכה: אור לוילקריאה נוספת:להמציא מחדש - על הורות יצירתית במאה ה-21 - http://www.judithkatz.me/post/__221איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו - http://www.judithkatz.me/articles/__152לינקים נלווים:לאתר של פרופ' עומר : https://www.haimomer-nvr.com/home-hebמבין ספריו של פרופ' עומר:שיקום הסמכות ההורית: https://bit.ly/2Nr0KOfהסמכות החדשה: במשפחה בבית הספר ובקהילה: https://bit.ly/2NkF0Uf 

'אני מפסיק מחר אם אני רוצה!'.הדודה שמעשנת קופסה ביום.החבר שסוגר כל ערב עם ג'וינט.האנונימי שמבלה שעות מול פורנו.וקפה ואלכוהול וסמים. ומשחקי מחשב וקניות ואוכל ומסכים ו-מה לא?נראה שאנחנו מתמכרים לכל מה שעושה לנו נעים. לכל אחד מאיתנו יש את ה-Guilty Pleasure הפרטי שלו, אבל מתי נחצה הגבול והחטא הקטן שלנו הופך להתמכרות? איך התלות משתלטת עלינו? למה אחד מתמכר והשני משתמש מידי פעם להנאתו?אם עברה לכם בראש מחשבת 'לי זה לא יקרה' שכזאת - אז הנה נתון חשוב: 1 מכל 10 מבוגרים סובל מהתמכרות מוגדרת ורשמית על פי ארגון הבריאות העולמי. אה, וזה לא כולל סיגריות (אהמ אהמ 15% מהאוכלוסייה), אחרת הסטטיסטיקה באינפלציה. בשביל להבין ל-מה אנחנו מתמכרים ולמה נפגשתי עם פרופ' שאול לב רן - מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות, וראש החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות (או כפי שהגדיר את עצמו, מכור להתמכרויות). בשיחה שנעה בין נבכי המוח, קוקאין, וסטטיסטיקות פוערות פה שאלנו מהי התמכרות, איך קרה שדווקא מהמחלה הזאת (כן, מחלה) סובלים כל כך בשקט, אילו מחירים משלם האדם המכור (לא רק בכסף, אלא בחיים); ולבסוף, איך אפשר לעזור לחבר שנקלע להתמכרות, וכמובן לעצמנו.1 מ-10. כנראה שאתם מכירים לפחות מכור אחד. לפחות.עריכה: אור לוירוצים לברך את הפודקאסט לכבוד יום הולדת 3? לשתף בפרק אהוב או משהו שאימצת ליום יום שלכם? מוזמנים לשלוח סרטון או הקלטה למספר 050-7666121.לינקים נלווים:המרכז הישראלי להתמכרויות: https://ica.org.il/לקריאה נוספת:בשישה שלבים - כך תייצרו שינוי שמחזיק http://www.judithkatz.me/post/__121ההרצאות הקרובות:תל אביב: דחיינות - איך להפסיק לדחות למחר: ב-5/1/20   http://bit.ly/2Ln9XGgרעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-16/1/20 http://bit.ly/34OB2Kdלהרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

'אני מפסיק מחר אם אני רוצה!'.הדודה שמעשנת קופסה ביום.החבר שסוגר כל ערב עם ג'וינט.האנונימי שמבלה שעות מול פורנו.וקפה ואלכוהול וסמים. ומשחקי מחשב וקניות ואוכל ומסכים ו-מה לא?נראה שאנחנו מתמכרים לכל מה שעושה לנו נעים. לכל אחד מאיתנו יש את ה-Guilty Pleasure הפרטי שלו, אבל מתי נחצה הגבול והחטא הקטן שלנו הופך להתמכרות? איך התלות משתלטת עלינו? למה אחד מתמכר והשני משתמש מידי פעם להנאתו?אם עברה לכם בראש מחשבת 'לי זה לא יקרה' שכזאת - אז הנה נתון חשוב: 1 מכל 10 מבוגרים סובל מהתמכרות מוגדרת ורשמית על פי ארגון הבריאות העולמי. אה, וזה לא כולל סיגריות (אהמ אהמ 15% מהאוכלוסייה), אחרת הסטטיסטיקה באינפלציה. בשביל להבין ל-מה אנחנו מתמכרים ולמה נפגשתי עם פרופ' שאולי לב-רן - מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות, וראש החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות (או כפי שהגדיר את עצמו, מכור להתמכרויות). בשיחה שנעה בין נבכי המוח, קוקאין, וסטטיסטיקות פוערות פה שאלנו מהי התמכרות, איך קרה שדווקא מהמחלה הזאת (כן, מחלה) סובלים כל כך בשקט, אילו מחירים משלם האדם המכור (לא רק בכסף, אלא בחיים); ולבסוף, איך אפשר לעזור לחבר שנקלע להתמכרות, וכמובן לעצמנו.1 מ-10. כנראה שאתם מכירים לפחות מכור אחד. לפחות.עריכה: אור לוירוצים לברך את הפודקאסט לכבוד יום הולדת 3? לשתף בפרק אהוב או משהו שאימצת ליום יום שלכם? מוזמנים לשלוח סרטון או הקלטה למספר 050-7666121.לינקים נלווים:המרכז הישראלי להתמכרויות: https://ica.org.il/לקריאה נוספת:בשישה שלבים - כך תייצרו שינוי שמחזיק http://www.judithkatz.me/post/__121מבט לתוך המוח - איך נראה ההרגל? http://www.judithkatz.me/articles/___62ההרצאות הקרובות:תל אביב: דחיינות - איך להפסיק לדחות למחר: ב-5/1/20 http://bit.ly/2Ln9XGgרעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-16/1/20 http://bit.ly/34OB2Kdלהרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

"שיחה אמיתית, תמיד מכילה בה הזמנה", אומר המשורר האנגלי דייויד וייט; "הזמנה לאדם השני לחשוף את עצמו אליך, לומר לך מי הוא ומה הוא באמת רוצה". והלוואי, אנחנו חושבים, שהיו לנו יותר שיחות כאלה באמת. אבל קל לומר, קשה לעשות. לפתח שיחה כנה ואמיתית היא לא פחות מאמנות - היא דורשות מאיתנו להיות חשופים, קשובים ולהסכים להניח את המסכות בצד. היינו שמחים שאנשים יאהבו אותנו, ויבחרו לפתוח בפנינו את ליבם, אבל אנחנו לא לגמרי רוצים לקחת את הסיכון שאולי הם לא יאהבו. ככה העסק נהיה מסובך. אז אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על חיים של אחרים, על מזג האוויר או פשוט ״מתעדכנים״. ובסופו של דבר - כולם בטוחים, אבל אף אחד לא לגמרי מרוצה.  כדי ללמוד קצת יותר על שיחות קרובות וכנות, נפגשנו רוני ואני לערב אינטימי מול קהל (וחגגנו 70 לפודקאסט!). יחד, עם הסיפורים המרגשים של רוני, ניסינו להבין את סוד הקסם שיש בשיחה אינטימית, בשיחה שמתגלה בה עולם. מה הופך שיחה לכזאת? איך מדברים על מה שמעניין באמת ואיך זה קשור לשריון שאנחנו מסתובבים איתו? עריכה: אור לוילקריאה נוספת:שיחת נפש - כך תייצרו שיחות יותר טובות - http://www.judithkatz.me/post/__212תקשיבו, זה ישפיע עליכם לפני שתספיקו להגיב - http://www.judithkatz.me/post/__111חברות טובה מאריכה חיים ומגבירה אושר - http://www.judithkatz.me/post/__174לינקים נלווים:התכנית פגישה, תאגיד השידור: https://www.kan.org.il/program/?catid=1189סדרת סרטונים על המחקר על התאהבות - https://www.youtube.com/watch?v=GeSzLqqyNgs

״לפני מאה שנים כשהתחילו למדוד את רמת החיים, היו אנשים שלא היו להם מקררים בבית, אז ברור שאם מישהו קנה מקרר רמת החיים שלו עלתה. לעומת זאת, היום לרוב האנשים יש 2 מקררים בבית - אבל לפעמים יש מקרר ואין אוכל, אז לא יתכן שנחשוב שרמת החיים עלתה. הרעיון של צריכה כמשפרת רמת החיים צריך להיעקר מן השורש. צריך לדבר על רמת חיים בהקשר של כמה שעות פנאי יש לי החודש? כמה ספרים קראתי? כמה שעות ביליתי עם אשתי, חברים, ילדים?"סקר שנערך ב-2014 ובדק 16,000 נשאלים מצא כי קצת יותר ממחציתם היו רוצים "להאט את קצב חייהם". זה נחמד לדמיין את עצמנו מסתפקים במועט ומוצאים ריגוש בפשטות. רק שבינינו, אנחנו אוהבים את המגוון, שיש לנו את האופציה, את הסייל בזארה והריח של החדש. בשביל "להאט" את החיים עלינו להאט עוד כמה דברים - את שיירת החבילות מחו"ל, ההזמנה של הרכב החדש, עדכון הגרסה של הפלאפון ואת ארוחת הערב במסעדת גורמה-מישלן-תמונה-לאינסטוש.כדי לשוחח על המתח שבין רצון לעוד לבין הסתפקות במועט הזמנתי את עמית נויפלד, עורך אתר תנועת ההאטה וכותב הספר "היסטוריה של מהירות", לשיחה על מינימליזם. מדוע אנחנו מתחברים באופן רגשי לחפצים? האם החופש האמיתי נמצא בקניה בלי גבול? איך התבלבלנו בין רמת חיים לאיכות חיים? ואיך מתחילים תהליך של שחרור חומרי?עריכה: אור לוילינקים נלווים:לספר 'ההיסטוריה של המהירות' - https://bit.ly/37aTJcPאולי יעניינו אותך גם הפרקים: חושבים טוב 51 - עידן העומס הקוגניטיבי - איך ניתן למוח קצת מנוחה? עם ד״ר תומר בקלש: https://bit.ly/353djpeחושבים טוב 47 - תביא קצת דינרוס! למה אנחנו קונים עוד ועוד (ועוד)? עם ד״ר טלי תאני הררי: https://bit.ly/2CLUomI לקריאה נוספת:עידן העומס הקוגניטיבי - איך תפסיקו להאביס את המוח? - http://bit.ly/2BiZLtAבשם אלוהי המבצעים והסייל, למה אנחנו קונים כל כך הרבה?! - http://bit.ly/2PYcqIgאיך תשימו לב למה שאתם מרגישים? - http://bit.ly/2BUT7dB

שותף ושותף בדירה: אתה כזה אגואיסט, למה אני תמיד צריך להוריד את הפח?בעל לאישה: את לא יכולה פשוט לסמוך עלי? לא משנה מה אני עושה אני לא בסדר.אמא לילד: ביקשתי ממך כבר עשר פעמים לסדר את החדר, אתה מתעלם ממני והופך אותי לשקופה.מנהל לעובד: כל מה שמעניין אותך זה תנאים, העבודה הזו משמעותית לך?נערה לבויפרינד: אם היית אוהב אותי כבר מזמן היית חושב על זה לבד.תקשורת. היא יכולה להיות הדבר הכי יפה שקרה לך, וגם הכי מכוער. היא יכולה לקרב בינינו ויכולה גם להשאיר צלקות ארוכות שנים. היא כל כך דליקה וכל כך רגישה, שאנחנו מפחדים. רוצים להיות אותנטיים אבל לא מידי, שלא להעליב. רוצים שהצד השני ייקח אחריות על מעשיו, אבל ממשיכים להרגיש אחראיים על איך הוא יגיב. אנחנו מתעסקים בכותרות, האשמות, קביעות נחרצות ושיפוטים, ושוכחים להקשיב. להקשיב באמת. שוכחים שאנחנו אחראים על הרגשות שלנו, ושגם הצד השני אחראי על שלו. שוכחים שגם כשיש קונפליקט, אפשר להמשיך לדבר. לא חייבים לסגת. שוכחים שהמטרה של תקשורת, היא להתקרב.פגשתי את שאנייה בן חיים, מטפלת, מנחה ומומחית לתקשורת מקרבת כדי להקליט פרק בנושא. ״תקשורת מקרבת״ היא גישה לניהול מערכות יחסים מספקות ומקרבות, על ידי, איך לא - תקשורת. בשיחה קרובה במיוחד, שאלנו מה מאפיין דיאלוגים שהופכים לפיצוץ בין אנשים; ניסינו להבין כיצד לנהל אותם אחרת; למדנו כיצד אפשר להיעזר בתקשורת המקרבת כדי לפתור קונפליקטים, להעמיק אמון וחיבור ובעיקר, עשינו סדר בין צרכים, רצונות ורגשות. הם נוטים להתבלבל לנו. עריכה: אור לוילינקים נלווים:לסדנאות של שאניה בירושלים וגם ברמת השרון:לאתר של שאניה - מסע לב:לקריאה נוספת:שמונה המופלאות - שאלות שיהפכו כל שיחה קשה לקשה פחות: http://bit.ly/2GLuCnDשיחות קשות שרציתם להימנע מהן: http://bit.ly/2QysSSrההרצאות הקרובות:רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-27/10/19 http://bit.ly/34kcyc4תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-30/10/19 http://bit.ly/32Dowvzתל אביב: מדברים טוב - יהודית כץ מארחת את רוני קובן לשיחה אינטימית: ב-21/11/19 https://bit.ly/33K25Wjרמת השרון: דחיינות - איך להפסיק לדחות למחר? ב-27/11/19 http://bit.ly/32HqviXלהרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

"אני רוצה שאנשים יבינו שלבריאות אין מראה, אסתטיקה או משקל. בריאות זה דבר מאוד אישי בינך לבין הרופא שלך. אני בחדר כושר כל יום, אבל אנשים לא מאמינים בגלל שיש לי משקל עודף ותחת גדול". ליזו היא זמרת וראפרית, קוראים לה גם ״יורשת העצר של הפופ בארה"ב״ וגם ״אהבת עצמית בכל משקל״. בניגוד לרב הזמרות, שחקניות ודוגמניות שמסביב, היא שמנה, ואפילו גאה בכל גרם (היוש נטע ברזילי). האם העולם באמת מוכן ומחבק את המסר של יופי בכל מידה? אפשר להתערב שעברת לפחות דיאטה אחת בחיים, ומי לא ישמח להוריד כמה ק"ג כדי להיכנס לג'ינס מהתיכון? עבור רובינו, חלה היא לא רק חלה ושוקולד הוא לא רק שוקולד - אנחנו מקיימים איתם שיחות קשות, האשמות, מצפון וחישובים. אז כדי שנפסיק לאכול את הלב, הזמנתי את איילת קלטר, מנהלת את מרכז "שפת האכילה" לטיפול וללימוד התנהגויות אכילה ותפיסת הגוף. "אם יש לי ילד שנולד עם נטיה להיות עגלגל, ואגדל אותו בתוך תפיסה עצמית חזקה של אכילה בריאה, חיים פעילים, אהבה עצמית וכבוד לגוף - אולי הוא לא יהיה רזה, אבל הוא יהיה בריא, בנפשו וגופו", אומרת קלטר ואפילו מכריזה על מצב חירום: ״מדינה בהפרעת אכילה״. השיחה שלפניכם מנפצת את כל מה שחשבתם על דיאטות עד היום. יחד שוחננו על חלום הרזון, על התקווה שהדיאטה הבאה תביא את הישועה, ושאולי הפעם, זה יצליח; נגענו בקשר (הלא צפוי) בין משקל לבריאות; ואיך במאמץ רב, זמן וכסף, אנחנו משיגים בדיוק את ההפך ממה שבאמת רצינו.אז רדו מהמשקל וחממו לכם צלחת פסטה, מתחילים.עריכה: אור לוי לינקים נלווים:אתר מרכז שפת האכילה - https://www.eatingdialog.com/לספרים של איילת קלטר - https://www.eatingdialog.com/booksלעמוד הפייסבוק של איילת קלטר - https://www.facebook.com/eatingdialog/?ref=bookmarksלקריאה נוספת:איך סקרנות תעזור לכם לשנות הרגלים? http://www.judithkatz.me/post/__118ההרצאות הקרובות:רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-27/10/19 http://bit.ly/34kcyc4תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-30/10/19 http://bit.ly/32Dowvzלהרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events