שורשים עמוקים

כשהארכיאולוג ג'ון זליגמן השתלשל בחבל לתוך מערה עתיקה שנחשפה במקרה לצד הכבישהמחבר בין ירושלים ויריחו, הוא היה האדם הראשון מזה 2000 שנה שרגלו דרכה בשרידיושל מפעל אדיר-מימדים לייצור כלי אבן. לכאורה, גילוי של מפעל עתיק לא צריך לרגש אותנוכמו גילוי של מקדש, למשל. אבל בפועל, בתי בד לייצור שמן, גתות לייצור יין ומפעלים לייצורכלי אבן יכולים ללמד אותנו רבות אודות חיי היום יום של האנשים הפשוטים במאותהראשונות אחרי הספירה.

לכל תקופת בית שני ולאחריה, התנהלו החיים במדבר במקביל לתהפוכות הפוליטיות שלירושלים והגליל - אבל גם בנפרד מהם. במשך מאות ואלפי שנים שלטו בנגב ציוויליזציותמדבריות ששמרו על אמונות ומנהגים ייחודיים והקימו תעשייה וכלכלה עוצמתיות למדי. אחדהשבטים הללו, והדומיננטי שבהם היה שבט הנבטים, שחייהם התבססו בתחילה על מסחר- בעיקר בדרך הבשמים המפורסמת - ובהמשך עברו לחיים בישובי קבע והקימו מפעליחקלאות מרשימים, שאת שרידיהם ניתן למצוא עד ימינו.

בניגוד לדיעה הרווחת, המרד הגדול לא הביא את קיצו של היישוב היהודי בארץ ישראל: גםאחרי דיכוי המרד נותר במשך עשרות רבות של שנים בארץ יישוב יהודי גדול, פעיל ואפילומשגשג. לצידה של המהפכה היהודית שחולל רבן יוחנן בן זכאי צמחה דת חדשה שהתפצלהמתוכה: הנצרות. מתוך הקדרה המבעבעת הזו של רגשות דתיים ולאומיים צמח לעם היהודימנהיג חדש, שמעון בן כוסבה - הלא הוא בר-כוכבא - שהוביל מרד מיתולוגי שנחרט בדבריהימים של ההסטוריה היהודית.

בתי הכנסת הראשונים התקיימו בשוליים של החיים הדתיים והרוחניים היהודיים: במרכזהבמה ניצב עדיין בית המקדש בירושלים. אלא שהמרד הגדול במאה הראשונה לספירהשינה את הסטטוס קוו הזה: לפתע פתאום מצאה את עצמה הדת היהודית ללא מוקד פולחןמרכזי – מצב שדרש פתרון מיידי. סיפורו של בית הכנסת המפואר בגן הלאומי ציפורי מספקלנו הצצה לתהליך ההיסטורי המרתק שבמסגרתו שינו בתי הכנסת את דמותו ואופיו של העםהיהודי ביותר מדרך אחת.

הסנהדרין הייתה בית הדין הגדול של של ימי המשנה המורכבת מתלמידי חכמים. אנשיהסנהדרין, שהיו גם תנאים וכך הם מופיעים עד היום במסורת היהודית עסקו גם בפירושהתורה והעברתה מדור לדור. שמו של המוסד העתיק והמפואר הזה כרוך, בדרך כלל,בשמה של עיר עתיקה אחרת - יבנה, שנמצאת במישור החוף הדרומי. מדוע, אם כן, הקימהרשות העתיקות את 'שביל הסנהדרין' דווקא בגליל?

תהליך השינוי וההתפתחות של היהדות לא הסתיים עם התגבשותה של הדת המונותאיסטיתאי שם לפני למעלה מ-3000 שנה. בפרק זה נספר את סיפורה של המהפכה האדירהשהתחוללה בסופה של תקופת בית שני בעקבות חורבן בית המקדש. מאורע שבעקבותיועברה היהדות תמורות והתפתחויות מרתקות לצד שמירה על צביונה. מאחורי התהליך הזהעומדים הרבה מאוד אנשי מפתח מההיסטוריה היהודית – ובראשם אדם אחד בשם רבי יוחנןבן זכאי.

למרות שכבר לפני ארבעת אלפים וחמש מאות שנה נחשבה ירושלים לעיר חשובה ורבת השפעה במרחב - היא הייתה קטנה יחסית וכנראה שגם לא מרשימה במיוחד. אבל אלף וארבע מאות שנה מאוחר יותר, בשלהי בית שני שני, ירושלים כבר שונה לגמרי: ההיסטוריון הרומאי פליניוס הזקן - אחד מחשובי הסופרים וחוקרי הטבע של תקופתו - מתאר אותה כאחת הערים היפות במזרח כולו. כיצד, אם כן, הפכה ירושלים מהעיר הצנועה של תקופת בית ראשון, לעיר הנפלאה ועוצרת הנשימה שתיארו פליניוס הזקן ואחרים, בשלהי בית שני?

אחד המאפיינים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על ירושלים של שלהי בית שני - ואולי אפילוקודם לכן - הייתה העליה לרגל לבית המקדש. מאות אלפי היהודים שנהרו לעיר בשלושתהרגלים הציבו בפני פרנסי העיר אתגרים משמעותיים של מזון, שתיה, לינה וטהרה, ולאופןשבו התמודדו אנשי ירושלים עם האתגרים האלה היו השלכות לוגיסטיות וכלכליות אדירותשהשפיעו על הפעילות הכלכלית של העיר כולה.

בדצמבר 1969 נחשף אחד הממצאים הארכיאולוגים המרתקים ביותר בירושלים: "הבית השרוף", שהיה שייך למשפחת קתרוס - משפחה יהודית רבת-אמצעים בשלהי ימי בית שני. חלק מהעצמים שנתגלו בבית מרמזים על סופם העגום של דרי הבית: כידון ברזל מאולתר, ושרידי זרוע תחתונה של אישה צעירה. הבית השרוף וסיפורה של המשפחה הייחודית שהתגוררה בו  מקפל בתוכו את כל המרכיבים של הקוקטייל הנפיץ - התככים הפוליטיים, המאבקים הדתיים, הערבוב בין כסף לדת, הבחישה של גורמים זרים ביהודה - שהובילו לפיצוץ הבלתי נמנע ולחורבנה האיום של עיר הבירה של ממלכת יהודה.

אישיותו של המלך הורדוס היתה מטבע בעל שני צדדים: מנהיג חרוץ, יעיל ושאפתן שהרים את קרנה של יהודה בכל רחבי העולם העתיק - אבל גם רודן אכזר שלא היסס לדכא כל איום על שלטונו ומעמדו - אמיתי או מדומיין - באלימות ובהחלטיות, אפילו כשהיה מדובר בבני משפחתו. שני הצדדים באישיותו של המלך הורדוס מתבטאים היטב גם בשניים ממפעלי הבנייה הגדולים שלו: נמל קיסריה הפתוח והמפואר שדרכו זרמו לממלכת הורדוס סחורות יקרות ערך – ומבצר מצדה המסוגר, מקום מפלט מבודד שנועד להגן על המלך בשעת מרד.