פרסונה

מה הסיפור של הכיתה שלך? זו אחת השאלות ששרון רמון מאוד אוהבת לשאול, נרטיב זה אחד הדברים שמלווים את שרון בעשייה החינוכית שלה, רציתי לשמוע ממנה מה זה בדיוק אומר, איך אפשר לעשות את זה בכיתה וגם מה האתגרים של יישום נרטיב בכיתה. משם עברנו לעוד המון דברים אחרים ששרון עושה, דיברנו על למידה מבוססת מקום, מה זה אומר, איך היא עושה את זה ולאן זה עוד יכול להגיע. שוחחנו גם על בית-הספר כולנא יחד אותו היא החלה ללמד השנה, על המורכבות וההזדמנויות של בית ספר דו-תרבותי ואיך הם החליטו להסתכל עליו, מה היתרונות והתהליכים בלמידה בקו ועוד. שרון רמון עושה המון דברים.. היא אשת חינוך, מנחת הורים, לה בלוג שנקרא חינוך גמיש, מיזם בשם טוגי, מעבירה השתלמויות מורים, עושה מילואים והשנה גם החלה לנהל את בית-הספר כולנא יחד, בית ספר דו-לשוני בתל-אביב יפו. היינו יכולים עוד לדבר שעות אבל עצרנו את עצמנו.. האזנה נעימה! להאזנה באתר: www.prsona.co.il/sharonramon אשמח שתבחרו לשתף את הפודקאסט עם שני חברים:

בינואר 2020 הוציא הפורום הכלכלי העולמי דוח שמציע מודלים לחינוך ברוח המהפכה התעשייתית הרביעית. קראתי את הדוח ומאמרים נוספים שעליהם הדוח מתבסס כדי להגיש לכם סיכום של עיקרי הדברים, לחסוך לכם את הקריאה ולתת לכם רעיונות ליישום למחר בבוקר. דיברנו על המהפיה התעשייתית הרביעית ומה הקשר לסוסים, על החיבור בין תוכן וחוויה, על חדר המנועים של החינוך, פדגוגיה, דיברתי על פדגוגיות חדשניות ומה הקשר בין פדגוגיה חדשנית לקפיצות צפרדע.. יש בפרק דברים שאולי יצא לכם לשמוע, אבל אני דיי בטוח שגם אנשי החינוך החדשניים ביותר ילמדו כאן לפחות משהו חדש או שתיים ושתוכלו ליישם בהקדם. אשמח לשמוע מה יש לכם לומר על הפרק, רשמו לי ב- hello@prsona.co.il מסמך מפורט וקישורים לדברים ששמעתם בפרק ניתן למצוא באתר שלנו, בקישור הבא: https://www.prsona.co.il/single-post/futureschools לפודקאסטים נוספים היכנס: www.prsona.co.il/podcast

בינואר 2020 הוציא הפורום הכלכלי העולמי דוח שמציע מודלים לחינוך ברוח המהפכה התעשייתית הרביעית. קראתי את הדוח ומאמרים נוספים שעליהם הדוח מתבסס כדי להגיש לכם סיכום של עיקרי הדברים, לחסוך לכם את הקריאה ולתת לכם רעיונות ליישום למחר בבוקר. דיברנו על המהפיה התעשייתית הרביעית ומה הקשר לסוסים, על החיבור בין תוכן וחוויה, על חדר המנועים של החינוך, פדגוגיה, דיברתי על פדגוגיות חדשניות ומה הקשר בין פדגוגיה חדשנית לקפיצות צפרדע.. יש בפרק דברים שאולי יצא לכם לשמוע, אבל אני דיי בטוח שגם אנשי החינוך החדשניים ביותר ילמדו כאן לפחות משהו חדש או שתיים ושתוכלו ליישם בהקדם. אשמח לשמוע מה יש לכם לומר על הפרק, רשמו לי ב- hello@prsona.co.il מסמך מפורט וקישורים לדברים ששמעתם בפרק ניתן למצוא באתר שלנו, בקישור הבא: https://www.prsona.co.il/single-post/futureschools לפודקאסטים נוספים היכנס: www.prsona.co.il/podcast

לפני כמה שנים שהחלטתי לעזוב את הצבא ולצאת לעולם החינוך כתבתי קו"ח. התייעצתי עם חבר טוב שיעבור עליהם, הוא הסתכל וראה שבין שלל הדברים שפירטתי שעשיתי כתבתי "מדריך קפוארה". הוא אמר לי שהוא חושב שכדאי להוריד את זה, זה לא מקצועי, זה חוג, תחביב.. חשבתי על זה יומיים והחלטתי להשאיר. שהוא שאל אותי למה, אמרתי לו שהקפוארה מבחינתי היתה ותהיה דרך חיים, נקודת ההתחלה המקצועית שלי בעולם החינוך, משהו משמעותי שבנה אותי כאדם. ומקום עבודה שלא מבין את זה, כנראה שאנחנו לא צריכים לעבוד יחד כבר הרבה זמן שאני מתכנן לשבת לשיחה עם עידן הררי, שהוא מאסטר לקפוארה, ראש המרכז הישראלי לקפוארה והכי חשוב המאמן שלי! אני חושב שיש המון מה ללמוד מהקפוארה לעולם החינוך בכלל ולבית ספר בפרט. הקפוארה היא בינתחומית, היא משלבת תנועה, גמישות, כוח, סיבולת לב-ריאה, עדינות, מוזיקה, שפה, תרבות, אקרובטיקה... הקפוארה זה מקום מאוד קהילתי, לכל אחד יש כינוי מיוחד, רוב החבר'ה מהקפוארה לא יודעים (או פעם לא ידעו..) שקוראים לי ניב. קפוארה לא נלחמים אלא משחקים, מלמדים אחד את השני דברים ועוד המון דברים מדהימים שיש מה ללמוד מהם. את השיחה שלנו התחלנו עם ההיסטוריה של עידן בעולם אומנויות הלחימה, מה זה בכלל קפוארה ומהר הגענו לחשיבות של הדרך מול המטרה, דיברנו על מושגים כמו למידה חבויה, חינוך לאוטונומיה, למידה בלתי נפסקת (שתוכלו להרגיש את זה בדרך ההתפחות של עידן בעצמו) ועוד דברים מדהימים. קישורים: אתר המרכז הישראלי לקפוארה: https://www.icapoeira.co.il/ המייל של עידן לפניות: Edan.capoeira@gmail.com להאזנה באתר: www.prsona.co.il/edanharari אשמח שתבחרו לשתף את הפודקאסט עם שני חברים: www.prsona.co.il/podcast

אי אפשר לעסוק בחינוך רלוונטי ופרוגרסיבי בישראל בלי להכיר ולהזכיר את השם יעקב הכט. יעקב עזב את בית-הספר בגיל 16, לימד את עצמו כל-כך הרבה והמשיך לפתח את בתי-הספר הדמוקרטיים בארץ ובעולם. להקים את הכנס לחינוך דמוקרטי עולמי שמתקיים כל שנה, להקים מסלול לימודים בסמינר הקיבוצים ללימודים דמוקרטיים ואת המכון לחינוך דמוקרטי. יעקב מייעץ וייעץ בהקמת עשרות בתי-ספר, סייר ומכיר אישית דמויות חינוך מכל העולם, מסוגטה מיטרה ועד קן רובינסון. אפשר לדבר איתו על הכל ובכל זאת ניסינו לדלות כמה שיותר דברים בשעה וקצת שישבנו ולתת כמה שיותר ערך. כיום יעקב מנהל את ערי חינוך, ארגון שפועל בתמיכה וייעוץ לרשויות, בתי-ספר וארגונים בתחום החינוך. שוחחנו על הדרך של יעקב, על האתגרים שבדרך, מה הוא שמע כשמפקח המחוז אמר לו שהוא לא יכול להקים את בית-הספר ואפילו מה הוא ממליץ למי שרוצה לנסות לפעול כדי לעשות שינוי גדול כמו שינוי תהליכי הכשרות מורים. להאזנה באתר: www.prsona.co.il/yaacovhecht אשמח שתבחרו לשתף את הפודקאסט עם שני חברים: www.prsona.co.il/podcast

לעדי יש את היכולת למצוא את הטוב ולייצר קשר מדהים ומיוחד בין אנשים במהירות מדהימה. כיום עדי מובילה את לימודי התואר השני ברשת הייטק-היי אבל ביקשתי שנדבר על התפקיד הקודם שלה, דיקנט תלמידים בתיכון הייטק-היי לאומנויות המדיה (HTH Media Arts). כשחושבים על הייטק-היי אנשים מדברים המון על למידה מבוססת פרויקטים, מה שאנשים מפספסים זה שהייטק-היי זו גישה שלמה, בשיחה עם עדי דיברנו על איך ביה"ס שהיא עבדה בו פועל. שוחחנו על מנהיגות משותפת, על החשיבות של אוטונומיה ושכל אחד מגדיר את התפקיד שלו/ה. עדי סיפרה על החשיבות להכיר את קהילת בית-הספר שכוללת את התלמידים, המשפחות שלהם, המורים והמשפחות שלהם וגם הסביבה. הדבר שעליו התמקדנו היה Restorative Justice, גישה שדוגלת "בהאנשה" של סיטואציות ומצבים, הכל מרמת תהליכי למידה, שיחה, וגם משמעת והענשה. איך אפשר להפוך בית-ספר למקום שבו המנגנונים הינם של שיח מאחה? מהם פרקטיקות מאחות (Restorative Practices), הצלחנו גם לעשות סימולציה של מקרה אלימות בבית-הספר בגישה מסורתית מול תקשורת מאחה ועל כלי מדהים שנקרא "יומן החזרת זמן" (Time back Log). אני חושב שיש כאן כמה דברים שאפשר ללמוד מהם ולקחת אותם לעשייה היום-יומית שלנו. פגשתי את עדי במסגרת סמינר חנוכה בהובלת קהילת ידידי הייטק-היי בישראל, תודה על החיבור לניר בוסקו ויעקב שניידר. להאזנה באתר: www.prsona.co.il/adykayrouz אשמח שתבחרו לשתף את הפודקאסט עם שני חברים: www.prsona.co.il/podcast

אחד הדברים שאפשר להבחין כשמדברים עם ג'מל זה שהיא מביאה את עצמה, את הפרסונה שלה לכל דבר שהיא עושה, היא גם כיבדה אותנו בשיר חדש שהיא כתבה לתלמידים שלה. ג'מל היא זמרת, משוררת, מוזיקאית, רקדנית וכמובן מורה לכיתה א' ברשת HTH – High Tech High. ברשת הייטק-היי יש דגש גדול על עבודה מבוססת פרוייקטים (PBL) עם דגש על חיבור לעולם האמיתי. דיברנו על הניסיון שלה בעבודה עם כיתה א', כששאלתי אותה "איך עושים פרויקטים עם תלמידים בכיתה א' ?" היא אמרה לי שהם ממשיכים לפצח את זה. ואנחנו מדברים ארגון שעוסק בלמידה מבוססת פרויקטים 20 שנים! דיברנו על איך עושים פרויקטים עם הגילאים הצעירים, האתגרים שיש להם, מה היא לא מלמדת במסגרת פרויקטים, כמה פרויקטים הם עושים בשנה? מה הם רוצים לשנות? מה זה Wonder Wall? ועוד.. פגשתי את ג'מל במסגרת סמינר חנוכה בהובלת קהילת ידידי הייטק-היי בישראל, תודה על החיבור לניר בוסקו ויעקב שניידר. להאזנה באתר: https://www.prsona.co.il/jamellejones אשמח שתבחרו לשתף את הפודקאסט עם שני חברים: www.prsona.co.il/podcast When speaking with Jamelle you can immediately notice that she bring herself, her persona to every thing she does, she even gave us the opportunity to hear one of the songs she wrote to her students. Jemelle is a singer, writer musician, dancer and a first grade teacher at HTH – High Tech High. In HTH most of the learning occurs on projects, (PBL – Project Based Learning). We talked about her experience at the first grade, and when I asked her "how do you do projects for the first grade?" she said that they are still figuring it out. And we all have a lot to learn from her. We talked about projects in the younger ages, the challenges, what she doesn't teach in PBL, how many projects a year and what is a wonder wall? And more. I want to give a big thanks to HTH friends Israel Community and especially to Nir Bosko and Yaacov Schneider.

דמיינו את הסיטואציה הבאה: חטיבת ביניים ציבורית ולא ממיינת בירושלים, העיר המדהימה אבל המורכבת הזאת, שיש בה את כל סוגי הילדים ושנאבקים בה על הרשמה של כל תלמיד. ועכשיו אתם בני 29 ונכנסים ליום הראשון שלכם כמנהלים. אני כנראה הייתי אומר: "אמאל'ה" אבל לא אמנון. במהלך שש שנים חטיבת הביניים בביה"ס זיו בירושלים עלתה בכל כל מדד שאפשר לתאר והגיעה למצב שבשנתיים האחרונות יש הגרלה לילדי כיתה ו' כדי להיות תלמידים בבית ספר. הגרלה, לבית ספר ציבורי. אתם מאמינים? אמנון רבינוביץ הוא המנהל היוצא של החטיבה. ישבנו לשוחח על השינוי שקרה בתקופתו או כמו שהוא אומר: "רוב הדברים זה הובלה של הצוות, אנחנו רק אפשרנו להם לחלום ולהגשים". אמנון רבינוביץ', איש יקר. יחד ניסינו לפרוץ את התהליך שקרה, איך ניגשים לשינוי? מה הוא עשה ביום הראשון וממה מתחילים? והאתגרים שיש בדרך. שוחחנו הרבה על האווירה בבית-הספר, על סוגי מערכות היחסים בין מורים ותלמידים ואיך הם משפיעים על התקשורת בבית-הספר. האמת, הרגיש שיש כאן עוד המון על מה לדבר. מאוד אשמח לקבל מכם פידבקים על הפרק הזה, לשמוע אם הייתם רוצים לשמוע יותר ועל מה. רשמו ל: hello@prsona.co.il להאזנה באתר: www.prsona.co.il/amnonrabinovitz אשמח שתבחרו לשתף את הפודקאסט עם שני חברים: www.prsona.co.il/podcast

מיכל פרויליך למדה לקרוא בכיתה ד', לכן, זה רק הולם שהיא עוסקת בסיוע לילדים בתהליכי טרום קריאה והמציאה את ניקודו - שיטה ללימוד קריאה המשלבת תנועה פיזית ומשחק במחשב. למרות שיש שיטות רבות ללמד קריאה, מיכל הגיעה ללמד ילדים קריאה בטעות ובלי ידע מוקדם. כדי ללמוד בעצמה היא התחילה לדייק את דרכי ההוראה שלה ושילבה בהם המון תנועה וספורט. מה שהתחיל כשיטה לא סדורה, שרק מיכל יודעת ללמד, הפך לתהליך סדור שמוגש בצורה משחקית מהנה סביב עולם אומנויות הלחימה. דיברנו על האתגרים בלקחת רעיון ושיטה למיזם, את הדרך המיוחדת שמיכל מצאה כדי להבין איזו תנועת גוף מסמנת כל צליל וניקוד. דיברנו על חממות היזמות של חינוך בארץ, אילו מיכל עברה, איך מתמודדים עם המון דחיות ועל חממת אדסטרט שבסופו של דבר אמרה לה כן והפכה את ניקודו מחלום למציאות. להאזנה באתר: www.prsona.co.il/michalfroilch קישורים לניקודו בדף הפרק באתר. אשמח שתבחרו לשתף את הפודקאסט עם שני חברים: www.prsona.co.il/podcast