פנס ללב - פודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית בהגשת אלון רם

ברוכים הבאים ל"פנס ללב" – הפודקסט על הפסיכולוגיה החינוכית של מחוז תל אביב. אני אלון רם, פסיכולוג חינוכי מומחה, ובכל פרק אנחנו נוגעים בתחום אחר מתוך עבודתם של הפסיכולוגיות והפסיכולוגים במערכת החינוך, אנחנו נחשפים להתערבויות רבות ומגוונות עם ילדים, בני נוער הורים ואנשי חינוך, ופוגשים אנשי מקצוע מגוונים ומרתקים מכל קצוות הקשת של הפרופסיה.והיום נעסוק בחדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי החינוכי. בימים שבהם הפסיכולוגים החינוכיים נדרשים להתמודד עם עומסים כבדים ואתגרים רגשיים מורכבים, חדשנות ויזמות אינן מותרות – אלא צורך מקצועי ממשי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתחושת אוטונומיה, יצירתיות, ומעורבות פעילה במיזמים ובפרויקטים בעבודה – תורמות לשימור תחושת משמעות, להפחתת שחיקה ולהגברת המחויבות המקצועית.אבל חדשנות לא מתרחשת לבד. היא זקוקה לקרקע מאפשרת: הנהלות יצירתיות שלא חוששות ודוחפות קדימה, צוותים שמרשים לעצמם לחשוב אחרת, ומרחב שמכיל גם ניסוי וטעייה. כי חדשנות בשירות הפסיכולוגי איננה רק טכנולוגיה או פרויקט נוצץ כזה או אחר– אלא דרך להיות יותר נאמנים למהות שלנו: התחברות לצרכי השטח וקירבה לחוויה של הלקוחות שלנו.וכדי לדבר על חדשנות ויזמות בשירות הפסיכולוגי אני גאה ושמח לארח שני נציגים משפ"ח חולון, שירות פסיכולוגי שחרט על דגלו את הנושא הזה והוא נמצא בדי.אנ.איי הארגוני שלו.ד"ר ישראל אפל, פסיכולוג חינוכי מומחה בהסמכה להדרכה ופסיכולוג קליני מומחה מדריך. מנהל השרות הפסיכולוגי בחולון ומרכז את תחום העבודה המערכתית במטה אגף פסיכולוגיה. ורותי כהן טרכטנברוט, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית. מנהלת יחידת הגיל הרך בשרות הפסיכולוגי בחולון. רכזת מדרשה ופיתוח מקצועי של מחוזות תל אביב ומרכז. רכזת פרויקטים ותוכניות לאומיות באגף פסיכולוגיה בשפ"י וחברה בוועד החטיבה החינוכית בהפ"י. האזנה נעימה!

ברוכים הבאים ל"פנס ללב" – הפודקאסט על פסיכולוגיה חינוכית של מחוז תל אביב, שבו אנחנו עוסקים במגוון נושאים מתוך עבודתם של הפסיכולוגיות והפסיכולוגים במערכת החינוך. בכל פרק אנחנו נחשפים להתערבויות מגוונות עם ילדים, מתבגרים, הורים ואנשי חינוך, ופוגשים אנשי מקצוע מרתקים מכל קצוות הקשת של הפרופסיה.אני אלון רם, פסיכולוג חינוכי מומחה.ובפרק היום נדבר על הפרעות אכילה, ספקטרום הפרעות האכילה מתבטא בעיסוק מוגזם באוכל, במשקל ובדימוי גוף, ולעיתים קרובות הפרעות אכילה מלוות בהתנהגויות מזיקות כמו הרעבה עצמית, בולמוסי אכילה והקאות. הפרעות אכילה עלולות לגרום לפגיעות גופניות חמורות כמו תת-משקל והן נמצאות במתאם חיובי עם חרדה, דיכאון ואבדנות.הפרעות אכילה נפוצות בקרב נשים צעירות, אך בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחותן גם בקרב גברים ונשים בוגרות יותר.  מדובר בתופעה מורכבת הנובעת משילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. מחקרים מצביעים על מעורבות של מנגנונים נוירוביולוגיים המשפיעים על ויסות הרעב והשובע, לצד גורמים גנטיים המגבירים את הסיכון לפתח את ההפרעה. כמו כן, דינמיקות משפחתיות, לחצים חברתיים ותרבותיים – כגון אידיאל הרזון וסטיגמות שליליות כלפי משקל – ממלאים תפקיד משמעותי. בנוסף, גורמים רגשיים ובין-אישיים, כמו דימוי גוף שלילי, קשיים בוויסות רגשי וחוויות של לחץ או טראומה, תורמים להתפתחות ולשימור ההפרעה.מתוך המחקר אנחנו יודעים שזיהוי מוקדם והתערבות טיפולית מהירה יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. הטיפול בהפרעות אכילה מחייב גישה רב-תחומית הכוללת התערבות רפואית, תזונתית ופסיכולוגית. בנוסף, מחקרים מראים שמעורבות ותמיכה משפחתית משחקות תפקיד מכריע בתהליך ההחלמה ולכן גם העבודה עם ההורים היא משמעותית.בפרק אני מארח את לירון גפן, פסיכולוגית חינוכית מומחית שמנהלת את היחידה למניעת הפרעות אכילה בשירות הפסיכולוגי בנתניה ומטפלת בקליניקה פרטית בקיסריה.האזנה נעימה!

בפרק היום נעסוק באחת התקופות המעניינות והמאתגרות של החיים - גיל ההתבגרות. זהו גיל של שאלות ותגליות, של נפילות ושל צמיחה. זוהי תקופה אינטנסיבית של חיפוש זהות וניסיון להבין "מי אני" מול עולם מלא בציפיות ולחצים. המתבגרים חווים שינויים פיזיים, הורמונליים, רגשיים וחברתיים ונדרשים להתמודד עם קונפליקטים עצמתיים כמו הצורך בשייכות לצד הצורך בעצמאות וכמו גם הצורך בלהיות ייחודי אל מול הצורך להיטמע והלרגיש חלק. הרגשות מציפים, עצמתיים הכל מרגיש מוגבר ומועצם. המתבגרות והמתבגרים נמצאים בתקופה שהפסיכואנליטיקאי הנודע אריק  אריקסון כינה מורטוריום, שבה הם חוקרים את עצמם, את הערכים, הנטיות המשאלות שלהם בתחומים כמו: זוגיות, מיניות, עבודה, חברות, תחביבים, סטטוס חברתי, קבוצות השתייכות , ובאופן הזה הם מנסים לגלות מי הם ומה הם. המונח הזה מורטורים מדבר גם על כך שהסביבה צריכה לתת להם , למתבגרים את המרחב הזה לחקירה, וזאת כדי לפתח זהות אישית יציבה ותחושת עצמי ברורה. אז בפרק של היום נדבר על הדרמה של המתבגר וגם על הדרמה של הסביבה של המתבגר. נצלול יחד לתוך הקליניקה ונבחן מהו טיפול במתבגרים מנקודת מבט דינמית וגם מהפרספקטיבה של סכמה תרפיה.  ושתי האורחות שלי להיום הן מומחיות בתחום הטיפול במתבגרים,  ד"ר סטלה וייסלייב גיזונטרמן, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכותרפיסטית. עובדת בשירות הפסיכולוגי של העיר נתניה כרכזת תחום הטיפול, מדריכה, מטפלת ומלווה מסגרות חינוך על יסודי. בנוסף, מטפלת בקליניקה פרטית ובמסגרת פנימייה לנוער בסיכון.  ואת אודליה משומר, פסיכולוגית חינוכית מומחית. עובדת בשירות הפסיכולוגי חינוכי בעיר בת ים ומטפלת בקליניקה פרטית בתל אביב. גישת הטיפול העיקרית שבה היא עובדת כיום היא גישת הסכמה תרפיה. 

היום אנחנו בפרק מיוחד שנקרא ״שבעה מאוקטובר- שבעה טקסטים מאז השביעי באוקטובר ״  בפרק נביא 7 טקסטים שכתבו פסיכולוגים ופסיכולוגיות חינוכיים מהמחוז שיעסקו בהשפעה של אסון השבעה באוקטובר, והתקופה הקשה שבאה בעקבותיו על הפסיכולוגים ועבודתם . הטקסטים נכתבו במסגרת סדנא מיוחדת ביוזמתה של הפסיכולוגית המחוזית שלנו יפית חסן, שביקשה לומר את הדברים הבאים: לאחר האירועים הנוראיים ב-7/10 חשבנו בתחילה שאין מילים ולא יהיו. כל הזמן שמענו את צמד המילים ״אין מילים״…״אין מילים״.  כי כל המילים נעשו למשהו שאינו מספיק ואי אפשר להשתמש בהן. כי על מה נאמר עוד ״זוועה״ או ״נורא״ וכך בא האלם. מה שחווינו נפל מחוץ לשפה המוכרת. רק אחר כך, בתנועה מדודה ובלתי מורגשת כמעט, המילים שבו, בקצב שלהן, עוד אחת ועוד אחת, מסתדרות בשורה למשפטים ולפסקאות. מנסות לתת פשר למה שהיה ועדיין מתרחש מאז, בפנים ובחוץ. במסגרת התנועה המדודה הזו, ביקשנו במחוז תל אביב ליצור את הסיפורים שלנו ואת התנועה בין האישי למקצועי. גיבשנו קבוצת פסיכולוגים ופסיכולוגיות מהמחוז, שבהנחיית הפסיכולוגית והסופרת ענת הררי, ביקשו לספר את הסיפור שלהם שנע בין האישי למקצועי. ואני אוסיף לדבריה של יפית, שהפרק היום הוא חלק ממיצג אמנותי שעולה בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת שיחל ב1.12.24 ומי שיפגוש את המיצג האמנותי הזה יוכל להתרשם מציטוטים שונים מתוך הטקסטים ואף לסרוק ברקודים של הטקסטים שיבחר ולהאזים להם. 

ובפרק היום נדבר על אבדנות. מעל מיליון אנשים מתאבדים בשנה בעולם, בישראל לבדה מתאבדים לפחות 550 איש ואיש בשנה, למרות באנחנו יודעים שסביב אבדנות יש תופעה של תת דיווח ואפשר להגיד בסבירות גבוהה שהמספרים הן בארץ הן בעולם גבוהים מכך.   התיאוריה הרווחת כיום שמסבירה התנהגות אבדנית היא של ד"ר ג'ון מאן מאוניברסיטת קולומביה. לפי גישה זו התאבדות היא שילוב של הפרעת מצב רוח כמו דיכאון בשילוב אירוע חיים סטרסוגני. השילוב הזה מוביל למחשבות אבדניות ומשם לניסיון אבדני בתיווך של אימפולסיביות וזמינות של אמצעים קטלניים. אנחנו גם יודעים שהאדם האבדני חווה תחושה של הילכדות, שבה אף אחד לא מבין אותו או יכול לסייע לו , אופן חשיבה הוא של ראיית מנהרה, כלומר חשיבה מאוד צרה וקיצונית. יחד עם זאת תמיד קיימת אצלו גם תחושה של אמביוולנטיות כלפי המוות, כלומר יצר החיים עדיין פועם בו גם במצבים בהם הוא מבצע ניסיון אבדני. היום אנחנו נדבר על המשמעות שלנו כפסיכולוגים חינוכיים שעוסקים  באבדנות במסגרות החינוך ובשפחים, נדבר על השינוי המשמעותי שחל במקצוע שלנו בתחום הזה, ניגע בהערכת אבדנות ומה היא כוללת ונעסוק בטיפול פרטני קצר מועד למניעת אבדנות. כמו כן נעסוק בהתערבויות מערכתיות שאנחנו עושים כמניעה ואם כהתערבות לאחר אקט אבדני כמסגרת טיפולית מערכתית מחזיקה ומאפשרת. והאורחים שלי היום הם: עפרה אלרואי, פסיכולוגית קלינית וחינוכית -מדריכה, עוסקת שנים רבות בטיפול בילדים ובנוער, בהדרכות הורים פסיכולוגים ואנשי חינוך שימשה כמנהלת בכירה בשירות הפסיכולוגי של עירית תל אביב יפו , כיום רכזת מחוז תל אביב מטעם שפ״י משרד החינוך למניעה ולטיפול בדיכאון ובאובדנות ובעלת קליניקה פרטית .מאז פרוץ המלחמה של ה 7/10 גויסה למערך התיגבורהפסיכולוגי עבור תושבי העוטף וד״ר אוהד עזרא, פסיכולוגחינוכי מומחה, בהסמכה להדרכה. מנהל תחנת שירות פסיכולוגי ״הקריה״ בשפ״ח תל אביב יפו. תחנה המספקת שירותים פסיכולוגים למסגרות חינוך ולאוכלוסיות רב-תרבותיות. רכז מניעה וטיפול בסיכון אובדני בשפ״ח תל אביב. בעל קליניקה פרטית, מטפל בילדים, בני נוער והורים האזנה נעימה

והיום בפרק נדבר על הפרעת קשב וריכוז, ADHA Attention deficit hyperactivity disorder זוהי הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה שמתאפיינת בקושי במיקוד ובשמירה על קשב, באימפולסיביות וגם בהיפראקטיביות, כאשר המאובחנים בהפרעה זו יכולים להציג את כל שלושת סוגי הסימפטומים הללו שהזכרתי או רק חלק מהם. המקור לקשיים הללו נובע מהפרעה כימית במוח מה שעלול לגרום להפרעה תפקודית במגוון תחומים במהלך החיים, כמו בלימודים או ביחסים בינאישיים, וכתוצאה מכך עלולה גםלהתפתח מצוקה נפשית משמעותית בילדות או בבגרות. עוד כמה עובדות על ADHD, כ-10 אחוז מילדים בבי"ס יסודי בגילאי 6-12 יאובחנו בהפרעה, כאשר לבנים שכיחות גבוהה יותר מבנות. נמצא שיש קשר גנטי להפרעה, חוקרים מצאו שכאשר אחד מן ההורים אובחן ב ADHD קיים סיכוי של בין 54%-20% שגם הילדים יציגו סימפטומים של ההפרעה. התיאוריה הדופימנרגית היא המבוססת ביותר כיום כמסבירה את ההפרעה. נמצא שכאשר מאובחנים נוטלים תרופות סטימולנטים שונות, כמו ריטלין,  אלה מעכבות את קליטת וספיגת הדופמין למרחב הפרה סינפטי ומשאירות את הדופמין זמין, וכך ביצועי הקשב והריכוז משתפרים באופן משמעותי.  אנחנו הפסיכולוגים החינוכיים יודעים לאבחן הפרעת קשב וריכוז וזה אחד מהתחומים שאנחנו עוסקים בו הרבה וזואת בשל השכיחות של ההפרעה, וההשפעה שלה במקרים רבים על מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי של ילדים וילדות רבים. כמו גם הקושי של מסגרות החינוך להתמודד עם הקושי הזה והיום בפרק אני מראיין את צביקה יערי, מומחה בתחום של הפרעת קשב וריכוז בעל ניסיום עשיר בתחום, צביקה הוא פסיכולוג חינוכי בכיר, לשעבר פסיכולוג מחוזי במחוז מרכז, מנהל שפ"ח מועצה אזורית חבל מודיעין, יו"ר פורום דיאגנוסטיקה אבחון לקויות למידה והפרעת קשב באגף פסיכולוגיה ואגף לקויות למידה בשפ"י ולשעבר קב"ן מחוזי בפקע"ר מחוז דן,. כיום הוא עובד היום גם בקליניקה פרטית, והוא גם מדריך ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית

בפרק היום אנחנו מבקשים לייצר חיבור למשאב ספציפי ומיוחד שנמצא ממש כאן, מתחת לאף שלנו, ואנחנו לא תמיד ערים לו, לא תמיד לוקחיםאותו בחשבון והוא הטבע. הטבע הוא בדרך כלל חינמי, ולכל אחד ואחת מאיתנו יש כנראה זכרונות שקשורים לטבע, טיולים משפחתיים, חוויות מבית הספר או הגן, אירועים מהצבא או מהטיול אחרי צבא.  ובשיחה היום ננסה לפתוח פתח לחשיבה על הטבע כמקום שיכול להוות משאב לפיתוח חוסן נפשי, מקום שיכול להיות מרחב טיפולי שבו סובייקטים שונים נפגשים, ובו יכולים להתרחש תהליכים נפשיים קצרי טווח או ארוכים, פרטניים או קבוצתיים.  ננסה לראות כיצד הטבע יכול לשמש עבור חלקינו מקום שבו ניתן להתבונן על דברים אחרת, לקבל פרפסקטיבה חדשה, שונה מהמשקפיים הרגילים שאנחנו לובשים בדרך כלל. האמת שאת הפרק הנוכחי הקלטתי באוגוסט בשנה שעברה, כחודש מחצי לפני שפרצה המלחמה, ואנחנו משחררים אותו עכשיו מתוך מחשבה שדווקא עכשיו, במצב הנוכחי הוא יכול להיות משמעותי עבור פסיכולוגים , אנשי חינוך , הורים. אני מארח שני אורחים מרתקים שמיד אציג אותם, ואנחנו נדבר על תיאוריות שמנסות להסביר את התחושה המיוחדת שאנחנו חווים כשאנחנו נמצאים בטבע, וגם נראה שלמרות שכרגע חבלי ארץ שלמים, משופעי טבע, לא מאפשרים שהייה רגועה, מתבוננת וטיפולית, הטבע יכול להיות גם ממש קרוב לבית שלנו, ולפעמים גם אפילו בתוך הבית. אנחנו לא חייבים להרחיק לקצוות הארץ כדי לטבול בטבע ובסגולותיו. בנימה אישית, חיכיתי מאוד להקלטת הפרק הזה, בתור אדם שמוצא פעמים רבות בטבע מקום מחייה שמאפשר חיות וטעינה רגשית. משפחתי ואני נוהגים בזמני שלום לטייל הרבה ובמיוחד בצפון הארץ, מחפשים את המקומות שיש בהם מים: נהרות, מפלים, אגמים, נחלים, מעיינות. כך שהגעתי להקלטה היום עם איזושהי מוטיבציה פנימית אמיתית להבין עוד על הטבע, ולמה בעצם להיות מוקף בצמחים, עצים, פרחים, חיות, ציוץ ציפורים, מים, רוח, שמש, אדמה, מה יש בכל אלה  שהוא כה שונה מהחוויה האורבנית שרבים מאיתנו שותפים לה. הסיום של הפרק היום יהיה קצת שונה, אנחנו נסיים אותו בתרגול מניינדפולנס קצר, כך שיש למה לחכות. אז האורחים שלי היום הם רביד בוגר, פסיכולוגית חינוכית מומחית, חברת סגל בתכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס ומייסדת שותפה של העמותה לחינוך קשוב ואכפתי. יוזמת ומפתחת ביחד עם דר' אורי הראל את 'כוח הטבע' - מודל לעבודה פסיכו-חינוכית לפיתוח חוסן ומיומנויות חברתיות רגשיות (SEL), מנחה השתלמויות וסדנאות לצוותי חינוך וטיפול, הורים וילדים. גרה עם המשפחה בכפר סבא, עובדת בשפ"ח פתח תקוה, ודורון היימן, פסיכולוג חינוכי מומחה-מדריך. בוגר פסיכותרפיה. קצין התנהגות אוכלוסיה. מנחה מסעות בטבע לעיבוד חוויות מהשירות הצבאי, בארץ ובחו"ל. מפתח ומטמיע סדנאות בטבע לצוותי חינוך, צוותים מקצועיים ותלמידים. גר ועובד לאורך שנים בעוטף עזה ואב לארבעה. האזנה נעימה

זהו הפרק ראשון שהקלטנו מאז פרוץ המלחמה, מלחמת חרבות ברזל. אשתף אתכם שהיו כמה פרקים שהיו אמורים להתפרסם ואז הגיע ה7 באוקטובר והרגשנו שאנחנו צריכים רגע לעצור להשתהות ולייצר מרחב לחשיבה מה הלאה. כשהרגשנו שהרגע הנכון הגיע, וכשאני אומר הרגשנו אני מתכוון ליפית חסן הפסיכולוגית המחוזית ואלי, החלטנו  להקליט פרק שיעסוק באופן שבו שפח פגש מלחמה. כלומר מה קרה לשירותים פסיכולוגיים החינוכיים כאשר פרצה המלחמה הנוכחית, כיצד העבודה השתנתה באחת, כיצד השפ"ח הפגין גמישות על מנת להתאים את עצמו לצרכים משתנים של מסגרות חינוכיות, קהילות, משפחות ופרטים, כיצד בועת ההגנה שנפרצההשפיע הן על הפסיכולוגים והן על הלקוחות שלהם ונוצרה למעשה מציאות טראומתית משותפת, כיצד התווספו תפקידים מיוחדים לפסיכולוגים בזמן החירום, וכיצד שפח מתפקד כחלק מעיר שלמה שקולטת מפונים , מפונים שהיו חייבים למצוא לעצמם מקום מגורים חלופי ולעזוב את ביתם, כי כרגע הוא לא מקום שבטוח לגור בו, ובמקרים רבים אותם אנשים גם חוו חוויות קשות מנשוא והיו זקוקים למישהו שיראה אותם ושיהיה מסוגל להכיל אותם על מה שעברו. לצורך הקלטת הפרק אני מתארח בשפח הרצליה, ואני מארח שתי פסיכולוגיות חינוכיות מדריכות, ענבל דימנטמן אשכנזי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. נשואה ואמא לשתיים. עובדת פה בשפ"ח הרצליה, חברת צוות ניהול ורכזת עבודת הפסיכולוגים במסגרות בתי הספר העל יסודיים. ענבל היא בעלת קליניקה פרטית לנוער, ובעלת ניסיון והתמקצעות בעבודה עם אוכלוסיית המחוננים. והאורחת השנייה שלי היא רוני קלל פרי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכותרפיסטית. בת זוג, ואמא לשלושה. חובבת חיות כשהם לא על הצלחת. רוני היא חברת צוות ניהול פה בשפח הרצליה ורכזת העבודה בבתי הספרהיסודיים. היא בעלת קליניקה פרטית לטיפול בנוער ובמבוגרים. שתהיה האזנה נעימה!

שם הפרק שלנו היום הוא 'מחשבות על אבחון פסיכודידקטי', ובו אני מארח את מיכל בן ריי, פסיכולוגית חינוכית מדריכה בשפ"ח נתניה, רכזת תחום אבחון ורכזת המל"ל בשפח נתניה. מאבחנת דידקטית. מרצה במדרשה לפסיכולוגיה חינוכית במחוז תל אביב בקורס של לקויות למידה, מעבירה השתלמויות והדרכות בשפ"חים בתחום של אבחון ולקויות למידה, ומנחה בקו- סדנא בנושא אבחון בכנס הפסיכולוגים החינוכיים באילת. אנחנו נשוחח ככה באופן די חופשי על אבחון פסיכודידקטי. אבחון פסיכודידקטי זהו אבחון שעורכים פסיכולוגים חינוכיים כדי להבין את הסיבה או הסיבות בגינן ילד או ילדה לא מצליחים בלימודים, ומציגים תת השגיות. מדובר בהערכה מקיפה שבודקת את מקורות הכוח והחוסן של הנבדק או הנבדקת כמו גם את הקשיים, ומתייחסת להיבטים פסיכולוגיים ודידקטיים. לעתים בית ספר ימליץ על אבחון כזה, לעתים ההורים הם אלה שיפנו. עפ"י נתונים מסקרים מקיפים ועדכניים שנערכו בארה"ב: *30-40 אחוז מההפניות לפסיכולוגים של בתי ספר הן בגלל בעיות למידה. * חשד ללקות למידה הוא הסיבה העיקרית להפניית תלמידים לאבחונים, (הסיבה השניה היא ADHD). * 25% משעות העבודה של פסיכולוגים חינוכיים מוקדשים להערכות של ליקויי למידה. אבחון פסיכודידקטי יאפשר לנו , במקרים רבים, לבצע אבחנה מבדלת בין קשיים לימודיים שהמקור שלהם הוא רגשי או התנהגותי לבין קשיים לימודיים הקשורים להנמכות בתפקודים של מנגנונים קוגניטיביים. במקרים מסויימים נאבחן לקות למידה או הפרעת למידה שהן הפרעות נוירו-התפתחותיות המתאפיינת בקשיים בלמידה ובשימוש במיומנויות אקדמיות, בקריאה, בכתיבה או במתמטיקה – באחת מהן, בחלקן או בכולן. תחום נוסף שאנחנו בודקים באבחון פסיכודדיקטי הוא הפרעת קשב וריכוז. מוזמנים להזין לפרק המרתק הזה.

היום יש לנו פרק מרגש במיוחד, גם בגלל הנושא שבו נעסוק וגם בגלל האורחות שלי. אנחנו מתארחים במשרד החינוך בירושלים, ומי שמארחת אותנו היא ד"ר חווה פרידמן, הפסיכולוגית הארצית! מנהלת אגף פסיכולוגיה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, ואיתה מתארחת גם אוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית, שחוקרת הורות דיגיטלית באוניברסיטת בן גוריון וגם רכזת ארצית של תחום המדיה בשפ"י. בפרק היום נדבר על השפעת הניו מדיה על הפסיכולוגיה החינוכית. נושא גדול ורחב מרתק, אפילו מעט מאיים בחוויה שלי, ואנחנו ננסה לבחון כיצד העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים משפיע על הפסיכולוגיה של הילד, של ההורה, של איש החינוך, ונדבר גם כמובן על ההשפעה של המציאות הזו, שמשתנה כל הזמן ומתפתחת על הפסיכולוגים עצמם שפועלים בקליניקות ובשטח. יש בספרות הבחנה בין התקשורת והמדיה עד לשנות ה-80 של המאה הקדומת, שהייתה מבוססת בעיקר על עיתונים מודפסים, רדיו, טלוויזיה וקולנוע. תקשרות מסורתית.  אבל משנות ה-80 ואילך החל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אמצעים חדשים לאחסון ולהפצה של מידע, מה שנקרא הניו מדיה. המחשב, האינטרנט והסמארטפון כמובן. בין התופעות הבולטות מבחינה חברתית ופסיכולוגית הן כמובן עידן הרשתות החברתיות שהחל בתחילת שנות ה2000, היום כמובן התיקתוק הוא מרחב מאוד משמעותי לילדים ובני נוער, ולאחרונה אנחנו עדים להתפוצצות של הAI, הבינה המלאכותית שנראה שמביאה עידן חדש של שימוש במידע ושל יצירת תוכן כמו גם בעיות מוסריות ואתיות חדשות. אז בפרק היום ננסה לבחון פרגמנטים שונים מתוך המרחב הדיגיטלי העצום והדינמי שבו אנו חיים ונשוחח על ההשפעות שלו על הפסיכולוגיה החינוכית מההיבט של הלקוחות, הילד ההורה ואיש החינוך וגם של נותני השירות, הפסיכולוגים.