חולמים ניו יורק New York Dreamers

מורן סרף, פרופסור חוקר במדעי המוח מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה , האקר, שודד בנקים ברישיון, רווק מבוקש על פי מגזין אל, אבל מה שיש לו לומר על המוח האנושי נשמע כמו סאיינס פיקשן, רק שזה אמיתי. נדבר על החלומות שלנו, מחיקת הזכרונות הרעים שלנו וגם מה ביקש ממנו הבית הלבן בנוגע לניהול נשק גרעיני. אל תחמיצו את הפודקאסט הארוך ביותר שלנו, כל דקה פנינה.Moran Cerf, professor of neuroscience and business at Northwestern university, former hacker (who robbed a bank as part of his hacking job), and one of Elle Magazine’s “most eligible bachelors”, says that leaders and corporations would be able to control us by implanting a chip inside our head.In a fascinating conversation about the human brain, we talk about the function of dreams, erasing bad memories, attention and social media, how to maximize our mental potential, and about his role in helping the White House change the nuclear launch protocols. Buckle up — you don't want to miss our longest podcast. Every moment is a gem.

מיטל פלג-מזרחי חוקרת אופנה בת קיימא באוניברסיטת ייל אומרת שיש ביטויים אנטי ישראליים ואנטישמיים בקמפוס אבל מה שחמור יותר בעיניה  זה מה שקורה מתח לפני השטח כאשר יש ניסיונות פגיעה והחרמה בחוקרים ישראלים שלא מדברים עליהם. נדבר עם מיטל מי קובע איך האופנה של השנה הבאה תראה, האם המעצבים הגדולים של פאריס, ניו יורק, לונדון ומילאנו מאבדים את מעמדם לטובת הרחוב והסושיאל מדיה, מה יחשפו גברים ונשים בעונה הבאה, מה הסיפור מאחורי החוטיני? למה נשים בורוד וגברים בכחול? איך השפיעה המהפיכה התעשייתית על האופנה ואיך היהודים הפכו לכוכבי התעשייה.  וגם מחווה לאלבר אלבז. 

והנה הסיפור אופטימי במיוחד בימים קשים אלה. ד״ר תומר זינגר,  מנהל  מנהל מערך הפריון וההפרייה החוץ גופית של נורת׳וול, החולשת על 23 בתי חולים, אומר שאנחנו בדרך ליצירת התינוק-ת המושלמים, ללא מחלות, גבוהים , יפי תואר, עיניים כחולות - רק שיש עם זה המון בעיות אתיות.  איך ייראה העתיד? בעתיד יחסי מין יהיו רק להנאה אבל לילדים?  נלך למעבדה. זינגר מדבר על הנושא הרגיש של שמירת זרעם של חיילים שנהרגו בקרב ולהביא לעולם את הבן או הבת שלהם. וגם במקרה זה יש בעיה אתית משום שמביאים לעולם יתומים. צמרמורת.

טל בן שחר, מומחה לפסיכולוגיה חיובית, מייעץ איך להתגבר על המכשולים במערכות יחסים. זה לא הולך להיות קל אבל בהחלט אפשרי. ״זה בסדר לריב״, הוא אומר. ״זה בסדר להתעמת״. דווקא כאשר יש ניגודים במערכת היחסים מגיעה הצמיחה. אז תלחמו על העקרונות שלכם במערכת היחסים מול בני הזוג אבל במקביל גם תלחמו על המשך קיומה של מערכת היחסים. ואז, בשלב מסוים,  מגיעה הצמיחה ביחסים ובעקבותיה הצמיחה האישית.

תומר שני, עורך דין ישראלי שעובד כאן בניו יורק מול חברות הייטק וסטרטאפים מישראל, לא מהסס לומר את אשר ליבו והוא יספק לנו תשובות לשאלות כמו האם באמת יש כאן בניו יורק גידול משמעותי במספר הישראלים שמגיע לעיר הגדולה בגלל המלחמה המהפכה המשפטית, ומה המאפיינים של המעבר הזה? בנוסף , יש כמובן חברות ישראליות מצליחות בניו יורק אבל בין הישראליות יש גם הרבה שנכשלות ולא כל כך מדברים עליהן. מה הסיבות לכשלון שלהן? נדבר עם תומר גם על הטעויות שישראלים עושים מול עמיתיהם האמריקאים , נושא שהוא חביב על הפודקאסט הזה. 

יונתן שימריז, יהיה כנראה אחד ממנהיגי העתיד של ישראל שצמחו על רקע המלחמה בעזה. יונתן איבד את אחיו אלון שנחטף לעזה, הצליח להמלט, ונהרג בשוגג על ידי כוח צה״ל.   בביקור בניו יורק, אומר יונתן, על הטעות של החייל שהרג את אחיו. ״אני לא כועס על החיילים בשטח. ילד בן 18 שאומרים לו לירות אז הוא יורה. הבעיה שלי היא עם המפקדים.  איך זה שלא התכוננו לתרחישים שבהם יתקלו בחטופים? זה בלתי נתפס. אז התנצלו בפנינו. יש לזה ערך כלשהו?״שימריז תפס תשומת לב בנאום מן הלב והבטן , באירוע יום הזכרון של המשפחות השכולות לציון השבעה באוקטובר( קטע קצר ממנו בפתח הפודקאסט). בראיון אתו הוא אומר: ״אני מסתובב בעולם כמו טמבל, מסביר שקטר היא אויב והנה במשרד ראש הממשלה יש אנשים שעובדים עם קטר ומקבלים ממנה כסף״. יונתן הקים תנועה בשם ׳קומו׳ שמטרתה להביא שינוי מקצה לקצה בחברה הישראלית המפולגת.  הוא מאשים את ממשלת ישראל ביצירת הקרע בעם :״אין שום משמעות לשמאל וימין בישראל. מי שיצר את המושגים האלה, עשה את זה כדי לפלג אותנו לשימושו האישי. במקום ליצור כאן את המדינה הכי טובה בעולם פירקו אותנו לרסיסים.  אבי היה ליכודניק. היום כבר לא״.

ליאור לב סרקרז, במקור מקיבוץ דן, הלך ללמוד את סודות המטבח הצרפתי אצל אחד מגדולי השפים בעולם, פול בוקוז, עבד בכמה מהמסעדות החשובות בעולם כולל אצל דניאל בולו בניו יורק, הפך למערב התבלינים מהחשובים בניו יורק. בסופו של דבר, פתח מסעדת שווארמה קטנטנה בעיר הגדולה , וקיבל שני כוכבים מטעם הניו יורק טיימס, שנכללה ברשימת ה-14 המסעדות הטובות של שנת 2024. ״חוויתי סירים מתעופפים במטבח״, מספר לב סרקרז על חוויותיו במסעדות בצרפת. אחרי שנגמר הסרוויס הרבה הולכים לשתות ולצרוך סמים. וכשזה קורה יום יום, זו בעיה״. וגם על הסלבריטיז עבורם בישל ב״דניאל״ .

האם מסובך להכיר בן או בת זוג בעיר הגדולה? לדבריה של עינת בן משה, כוכבת חתונמי בעונות הראשונות , רואת חשבון במקצועה, מאד קל להשיג דייט בניו יורק.  אז נכון, אפשר להכיר דרך אפליקציות הכרויות אבל, על פי עינת, אם אתם רוצים באמת להצליח, יש דרכים טובות ויעילות יותר. בתכנית הזאת, עינת מספרת את ( כמעט) כל הסודות על הטקטיקות והאסטרטגיות שבהן היא משתמשת כדי להכיר בני זוג. עינת גם תספר איך השפיעה המלחמה עולם הדייטינג של הישראלים בניו יורק. ״היו זוגות״, היא אומרת, ״שבעקבות המלחמה, הם לא הצליחו להישאר ביחד״. עינת תשיב גם על שאלות כמו: במה דייטינג בתל אביב שונה מדייטינג בניו יורק, האם באמת יש בעיר הגדולה יותר נשים מגברים או שהמדובר באגדה אורבנית, האם עדיין מכירים בברים, ולאן כדאי ללכת כדי להכיר, ועוד ועוד. באופן לא שגרתי, לפודקאסט הזה יש שני מראיינים: שירי רוזנבלט יצחק, מרצה לאושר, הכותבת בפייסבוק את ״מיומנה של פרודה״ , לצידו של המראיין הקבוע , חיים הנדוורקר. 

אסף איל, מנהל מעון לחסרי בית בברוקלין, מספר על מה שמתרחש בעולמם של חסרי הבית של ניו יורק(החל מהדקה ה-14). התפוח הגדול, הוא מסביר, היא המקום הכי טוב בעולם לחסרי בית. בתחילת הפודקאסט מבהיר איל ,בוגר אוניברסיטת קולומביה, את הרקע לביטויים האנטי-ישראליים והאנטישמיים באוניברסיטה, וגם למה הוא החליט להפסיק להדריך סטודנטים במחלקה לעבודה סוציאלית.

אבי נשר בניו יורק, מדבר בגילוי לב על כל מה שהתקלקל בישראל, השחיתות במערכת הפוליטית הישראלית שכתוצאה מכך, הוא חושש, הבחירות הבאות בישראל כלל לא יתקיימו. נשר מדבר על ההתמודדות עם מותו של בנו ארי: ״זהו פצע מדמם, זוהי התמודדות יומיומית בלתי פוסקת״, הוא אומר. נשר מדבר גם על בתו הבימאית הצעירה תום שעוד כילדה קטנה רצתה לדעת עוד ועוד על סרטים וכי לא רצתה שיבקר על הסט של צילומי הסרט שלה ״קרוב אלי״ חוץ מפעם אחת. והאם הוא ימשיך לעשות סרטים?נשר אומר כי יש בהוליווד אנשים, למשל אנג׳לינה ג׳ולי, שמדברים על ישראל מתוך בורות. ״פסטיבלים בעולם לא מקבלים סרטים ישראלים להקרנה בגלל שלא מעט ממקבלי ההחלטות הם בעלי דיעות פרוגרסיביות קיצוניות״.