הפודקאסט של מערכות

"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי".בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה, נבחן איך הודו ופקיסטן רלוונטיות אלינו, ולסיום נעסוק בכוחות הלוגיסטיקה, הבטן הרכה של כל צבא מודרני, ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות.המתארחים בפרק:מתארחים בפרק:תא"ל סמואל בומנדיל – קצין החינוך והנוער הראשי.ד"ר לורן דגן עמוס – חוקרת מדיניות חוץ וביטחון של הודו במרכז בס"א, אוניברסיטת בר־אילן.רס"ן א' – רמ"ד תרגילים ולוגיסטיקה באיתמר.

"נמצא שבמשחקי מלחמה ביןמחשבים יש נטייה להסלים, כמעט תמיד, והבינה המלאכותית תגיע אפילו עד מלחמה גרעיניתכוללת. לעומת זאת נמצא שאנשי מקצוע נמנעים מלהגיע לסף הגרעיני במשחקי מלחמה. ההטיהנובעת מחוסר בכמות הנתונים ומאיכותם"בפרק זה נדבר על זרם השינוי של"האחים המוסלמים" שמתבסס בטורקיה, ולמה הוא חייב להטריד אותנו. נעסוקבמשחקי הבינה המלאכותית בתרחישים השונים למקרי קיצון, ולסיום נחתום בספר"משהו ממני נשאר שם" שיצא לאחרונה בהוצאת "מערכות", ועוסק בחוויהשל מפקד שאיבד חיילים ועל ההתאוששות מטראומהמתארחים בפרק:⁠ד"ר מיכאל ברק - חוקר בכיר וראש דסק ג'האד גלובלי במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור, ICT, מרצה למזרח התיכון, אסלאם פוליטי וארגוני ג'האד וטרור באוניברסיטת רייכמן וחוקר מצרים במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה.⁠⁠ד"ר זואי לוורניק - מומחית לביטחון ולמדיניות גרעין וטכנולוגיות חדישות וחוקרת במרכז עלמא.⁠⁠סא''ל (מיל') ד"ר דותן דרוק - מחבר הספר "משהו ממני נשאר שם"

בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, נדבר על המוצב הישראלי ועל תחרות שיוצאת לדרך בימים אלה לתכנונו מחדש. נשמע על יחידת המסתערבים "שמשון", שמעלליה מוכיחים שהמציאות אכן עולה על כל דמיון, ולסיום נעסוק בגיליון החדש של כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי".מתארחים בפרק: אלוף (מיל') גיורא איילנד, יושב ראש ועדת השיפוט של התחרות למוצב הישראלי החדש; עוזי ברזילי, ממחברי הספר החדש שיצא לאחרונה לאור ב"מערכות"; ופרופ' אלישבע רוסמן, עורכת כתב העת האקדמי "חברה, צבא וביטחון לאומי".

היום ב"קול המערכות": מלחמות ממושכות, האם צה"ל התכונן אליהן כראוי? כיצד עליו להתמודד עם סוגיית חוק הגיוס? ולסיום, הצצה לספר חדש שעוסק במודיעין ב־7 באוקטובר.המתארחים בפרק:שמואל שמואל - ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, ד"ר עידית שפרן גיטלמן - חוקרת את יחסי הצבא והחברה בישראל, ודודי סימן־טוב - סגן ראש המכון של המתודולוגיה של המודיעין ומיוזמי הספר "המודיעין ו־7 באוקטובר"

"איש לא שיער שחילהאוויר יכול לפעול מעל שמי איראן כמו שהוא פועל מעל שמי לבנון ועזה. מאות גיחות,שליטה אווירית מוחלטת, חיסול של בכירים והשמדת רוב הגרעין – וכל זה בלי שאיראןיכולה למנוע תקיפה. זהו היישום הטוב ביותר של עידן האש מבחינת הטווח וההשפעה האסטרטגית".בפרק חדש של "קול המערכות":סא"ל (מיל') ד"ר דן שיאון על מבצע "עם כלביא" בראי ספרו עידןהאש שיצא לאור ב"מערכות", וד"ר תמר עילם גינדין, חוקרת איראן במרכזעזרי באוניברסיטת חיפה, שמספרת כיצד הגיבו באיראן למתקפת צה"ל.00:28 עידן האש11:23 כיצד הגיבו בטהראן למבצע "עם כלביא"

"צריך להיזהר מאוד, סוריה זו פוליטיקה למתקדמים. שום דבר הוא לא ישר ולעניין. אני מציע לא להתערב בשום מקום שאין לנו בו הבנה ברורה לאן אנחנו הולכים ומה המטרה שלנו. זה מסוג הדברים שאתה יודע איך זה מתחיל ואתה אף פעם לא יודע איך זה נגמר. מצד שני במקומות שאנחנו יכולים להשפיע יכול להיות שכדאי לבנות מערך דיפלומטי, צבאי, ביטחוני ומודיעיני כדי לקדם דברים שבהם יש אינטרס משותף". בשבועות האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים, סוריה משנה פניה. סא"ל (מיל') ד"ר מורן לבנוני, חוקר סוריה ולבנון, בריאיון ל"קול המערכות" על מה שקרה, ואולי מה שיקרה במדינה השסועה

“כשאני יוצא להתאמן, אני אוטומטית מקבל תחושת הצלחה. לצאת להתאמן בתקופה הזאת, של מלחמה ולחץ, יכול לעשות רק טוב – פיזית ונפשית”. סא"ל ד"ר עקיבא גרוסמן, ראש מדור הכושר הגופני במכללות הצבאיות, בריאיון ל"קול המערכות" על כושר גופני בתקופת מלחמה, על חשיבותו ועל הרגלים שכדאי לאמץ

״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי. בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור".   בפרק זה נעסוק בסיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור ובתגובות ארגונים אלו לסיכול מנהיגיהם.   ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור. בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים.

"לא מסכלים קבוצה של אנשים, אנחנו יודעים בדיוק את מי לסכל. זוהי פעולה צבאית מקדימה שלא יכולה להיערך כפעולה של נקמה". הסיכולים הממוקדים מעלים כמה שאלות: האם יש אדם אחד שיירש את כל תחומי האחריות של מי שסוכל? מהו הנזק האגבי שעלול להיגרם לאוכלוסייה חפה מפשע בעקבות הסיכול? מהם הקריטריונים לפיהם יכולה מדינה לבצע סיכולים ממוקדים? מה היתרונות והחסרונות של שיטת הפעולה הזו, וכיצד התפתחה בישראל? ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור, בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים

"היום מדברים על סכנה שאם תהיה מערכה בצפון גורמים שיעיים ינהרו הנה. בגלל אי החיבור של שמן ומים בין הסלפיה־ג׳האדיה הסונית – שהיא האויב העיקרי שלהם – אני לא בטוח שנראה הצטרפות והתלכדות. אבל הגירוי של מוסלמים שנרצחים בהמוניהם, כפי שהם רואים באל־ג'זירה ובמקומות אחרים, והחולשה המוקרנת של ישראל, עלולה לפתות אותם להיכנס ולפעול ללא קשר לשיעה". יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה. על הרעיון, הסכנה והאיומים של ארגוני הטרור השונים בעקבותיה.