הפודקאסט של מערכות

“כשאני יוצא להתאמן, אני אוטומטית מקבל תחושת הצלחה. לצאת להתאמן בתקופה הזאת, של מלחמה ולחץ, יכול לעשות רק טוב – פיזית ונפשית”. סא"ל ד"ר עקיבא גרוסמן, ראש מדור הכושר הגופני במכללות הצבאיות, בריאיון ל"קול המערכות" על כושר גופני בתקופת מלחמה, על חשיבותו ועל הרגלים שכדאי לאמץ

״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי. בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור".   בפרק זה נעסוק בסיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור ובתגובות ארגונים אלו לסיכול מנהיגיהם.   ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור. בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים.

"לא מסכלים קבוצה של אנשים, אנחנו יודעים בדיוק את מי לסכל. זוהי פעולה צבאית מקדימה שלא יכולה להיערך כפעולה של נקמה". הסיכולים הממוקדים מעלים כמה שאלות: האם יש אדם אחד שיירש את כל תחומי האחריות של מי שסוכל? מהו הנזק האגבי שעלול להיגרם לאוכלוסייה חפה מפשע בעקבות הסיכול? מהם הקריטריונים לפיהם יכולה מדינה לבצע סיכולים ממוקדים? מה היתרונות והחסרונות של שיטת הפעולה הזו, וכיצד התפתחה בישראל? ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור, בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים

"היום מדברים על סכנה שאם תהיה מערכה בצפון גורמים שיעיים ינהרו הנה. בגלל אי החיבור של שמן ומים בין הסלפיה־ג׳האדיה הסונית – שהיא האויב העיקרי שלהם – אני לא בטוח שנראה הצטרפות והתלכדות. אבל הגירוי של מוסלמים שנרצחים בהמוניהם, כפי שהם רואים באל־ג'זירה ובמקומות אחרים, והחולשה המוקרנת של ישראל, עלולה לפתות אותם להיכנס ולפעול ללא קשר לשיעה". יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה. על הרעיון, הסכנה והאיומים של ארגוני הטרור השונים בעקבותיה.

"תמרון מבוסס קודם כל על איכותה של שדרת הפיקוד היבשתית, היכולת שלה לקבל החלטות, הטמפרמנט, היוזמה של המפקדים והחינוך שלהם לקחת אחריות" פרק 8 מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - שיחות עם תא"ל (מיל') יובל בזק על ההעבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. מבט נוסף אל סדרת מאמרים שפורסמה במערכות בנושא זה. בפרק היום: מה למדנו ממלחמת חרבות ברזל? ומה הן נקודות החולשה והחוזקה של שדרת הפיקוד?

״רוב המאפיינים שעיצבו את התמרון אי שם בשנות ה-50 של המאה ה-20 עדיין כאן, והשאלה בסופו של דבר, היא איך אנחנו מייצרים מבנה ויכולות חדשות שמתכתבות לא עם העבר, אלא עם האתגרים של העתיד״. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השביעי - נפנה מבט אל העתיד. הפרק עוסק בשאלה כיצד צה״ל צריך להתנהל במלחמות הבאות וכיצד מתכוננים למלחמה הבאה. זאת ועוד, נעסוק בתובנות המרכזיות מההיסטוריה של התפתחות התמרון הצה״לי.

״אנחנו נצטרך להחליט מה התפקיד של היבשה בתוך תפיסת התמרון שצה״ל מפתח ובונה אל מול האיומים שהתפתחו סביב גבולותינו. אם היו לנו אשליות עד השבעה באוקטובר, הרי שהיום ברור לנו לחלוטין שהסרת האיומים האלה תיצור מציאות ביטחונית חדשה, שבה לא יהיה איום משמעותי שהביטחון השוטף לא יוכול לסכל. פרק מסדרת הפודקסטים ״על התמרון״ - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - נעסוק בתורת התמרון, הסיכונים והמחירים של התמרון במהלך ההיסטוריה. נדון ברעיון של התמרון, בדינמיות וביכולת שלו לפעול באופן סימולטני ומהיר כדי להכריע את האויב.

״משחק כדורגל זו הדרך הטובה ביותר להבין מלחמה. אורוול אמר פעם שכדורגל זה כמו מלחמה בלי היריות. אתה פוגש שתי קבוצות שיש להן שמטרות הופכיות ולכל אחת יש אסטרטגיה כפולה – פעם אחת למנוע מהיריב גול ופעם להבקיע גול בעצמה. אתה עולה עם תוכנית משחק, עם שחקנים שלכל אחד יש את היכולות – ובמפגש כל התוכניות מתנפצות ברגע אחד. מה שפועל על השחקנים ועל המערכת הקבוצתית – אלה בדיוק אותם דברים שפועלים במלחמה. הלחץ, הדינמיות, חוסר הוודאות, היכולת של יריב לשבש את התוכנית, וחוסר היכולת להתאושש כאשר הוא מקבל גול". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - סדרת שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק החמישי - הספרות וההגות הצבאית שהתפתחה בנוגע לתמרון. מהו התמרון הקלסי, מה בין קלאוזביץ ולידל הארט, ואיך בסופו של דבר הכול בא לידי ביטוי במגרש הכדורגל:

"כשהתחלנו את התמרון נכנסו באופן מאוד שמרני, בקצב איטי, על שטח מאוד מצומצם ואני חושב שזה לא שירת את מטרות המלחמה. צה"ל צריך לחזור מהר ליסודות התמרון כפי שהיה בראשיתו, תמרון שמדבר על דינמיות וחשיבה תחבולנית". [...] בסופו של דבר הנֻחבה היא מיליציה – מי שעשה כאן תמרון; מי שזיהה את נקודות התורפה שלנו אחת לאחת; מי שפעל במהירות בקצב גבוה ובסופו של דבר הצליח בתוך שעה להכריע אוגדה בצה"ל שהפסיקה לתפקד ב־8:00. למעשה, אם תחפש את תורת התמרון בהפוך – תמצא אותה ב־7 באוקטובר. לצערי הקרב הזה עוד יילמד בבתי הספר ואנחנו לא נהיה בצד הנכון". פרק מסדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק הרביעי – התמרון ב"חרבות ברזל" על אי הצלחותיו, ואיך אפשר ללמוד תמרון דווקא מפעולות האויב?

"מה שקרה בעזה נתפס בעיני העולם השיעי פונדמליסטי איסלמי שחמאס (הסוני) בתוכו, שמדינת ישראל הולכת ונחלשת ובכל מקום שנלחץ אותה היא נסוגה, הנה עובדה לחצת את ישראל בלבנון היא נסוגה, לחצת את ישראל בעזה היא עשתה התנתקות ועכשיו הזמן שלנו ללחוץ פנימה" פרק 3 מסדרת הפודקסטים "על התמרון" - שיחות עם תא"ל (מיל') יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי