שיג ושיח

מכון הר ברכה הוציאו לאחרונה כרך חדש בסדרת פניני הלכה, "אמונה ומצוותיה". לכבוד הספר החשוב הזה, שוחחתי עם הרב אפרים שחור, אחד מחוקרי המכון.  הוא סיפר על דרכו התורנית, על העבודה במכון בהר ברכה, על הספר האחרון ועל הספרים הבאים.  כאן תוכלו לקרוא את הספר, וכאן תוכלו לרכוש אותו.  תהנו :)

רוצים להצטרף לקהילת המאזינים? אפשר לעשות את זה כאן. נשמח אם תדרגו את הפודקאסט. תודה ;) הרב מאיר ליכטנשטיין גדל בבית שהחמצן בו היה תלמוד תורה. אמו היא ד"ר טובה ליכטנשטיין, בתו של הגרי"ד סולובייצ'יק, ואביו הוא הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל שנפטר לפני עשר שנים.  הרב ליכטנשטיין הוא רב קהילה, ר"מ בישיבה, וחוקר באקדמיה. הוא מלמד תורה באופנים שונים ובצורות שונות, וגם באתר האינטרנט שלו, "שיעורי הרב מאיר ליכטשנטיין". במהלך העשור האחרון, בכל יארצייט הרב מאיר העביר שיעור שמקיים דיאלוג עם אחד המאמרים של אביו, ולקראת היארצייט העשירי הוא הוציא לאור את "מוסר אבי", ספר שמכנס את ההספדים והשיעורים שהוא העביר במהלך השנים לזכר אביו הגדול.  הרב מאיר סיפר על הקשר עם אביו הגדול ועם סבו הגרי"ד, סיפר על התורה שהוא מלמד בקהילה ובישיבה, וגם על הדרך האקדמית שלו, והאופן שבו הוא סלל את דרכו. הרב מאיר סיפר גם על הנחיית הורים משמעותית מאוד עבורו, "אייכה, הקשר המגדל".     

אם יש לכם תלונות על הסאונד אתם לא טועים. במסגרת שינויים שאני עושה בשביל להעלות את האיכות, יצא פרק פחות מוצלח לצערי. מקווה שלהבא יצא טוב יותר.  מנחם נאבת גדל בשכונת קרית משה בירושלים, למד בישיבות חרדיות ובספינת הדגל "פוניבז'". הוא עומד היום בראש מרכז חכמה שעוסק בחקר וחשיבה על מודרנה ומסורת. במסגרת המרכז הוא הוציא לאור את "חרדים אל דברו" (כאן בגרסה הדיגיטלית) ספר שעוסק בשאלה "מהי חרדיות". בספר הוא מציע ביקורת על נקודת המבט החיצונית על החרדיות, ומציע את ההבחנות שלו בשביל להבין את התופעה הזו.  השיחה עסקה בביוגרפיה שלו, במחשבות שהוא מציע בספר, וקצת בתובנות שנוגעות לאקטואליה ביחס לחברה החרדית. 

ד"ר אסף מילס הוא מנהל מחלקת הדרכה בעיר דוד. הוא מדריך טיולים ומעביר הרצאות בירושלים ועל ירושלים.  ישיבת פורת יוסף קמה בעיר העתיקה בירושלים בתחילת המאה העשרים. הקימו אותה תלמידי הבן איש חי בעקבות צוואת רבם. הישיבה הפכה להיות מרכזית ומשפיעה, וממנה יצאה שדרת ההנהגה המרכזית של העולם הספרדי בארץ ובעולם. ד"ר אסף מילס חקר את הישיבה בין השנים 1900-1967, את תהליך ההקמה שלה, את השינויים שחלו בה במהלך השנים, ואת הסיבות שהביאו להצלחה הגדולה. על כך שוחחנו.  הבטחתי קישור לקבוצת הווצאפ של קהילת המאזינים. אז זה כאן. 

הרב אבינדב אבוקרט הוא רואה חשבון בחברה ציבורית, והוא גם רב קהילת אבני החושן בגבעת שמואל. הוא סיפר על הדרך שהוא עשה לעבר עולם הרבנות, על הרגליים הנטועות עמוק בלימוד תורה ובחיי המעשה. הוא דיבר על התפקיד והחזון של רב קהילה וסיפר הרבה על דברים שמתרחשים בקהילה אותה הוא מוביל.  לאחרונה הוא הוציא את ספרו השני, "אחדים בידיך" מתורתו של החיד"א לפרשות ולמועדים (אפשר לקנות כאן). ספרו הראשון הוא "דיבור המתחיל", מאמרים ותובנות לפרשה ולחיים (אפשר לקנות כאן).  דיברנו הרבה על שיעורים בקהילה, תוכלו לצפות בהם דרך ערוץ היוטיוב בקישור. 

ד"ר יואב שורק הוא סופר, עיתונאי ופובליציסט. הוא הקים את מוסף שבת של מקור ראשון וערך אותו, הקים את כתב העתק השילוח וערך אותו, וגם כתב את הספר הברית הישראלית.  לאחרונה הוא הוציא לאור את עבודת הדוקטורט שלו בתור ספר בהוצאת יד יצחק בן צבי. "מפרשבורג לירושלים. הרב גלאזנר האורתודוקסיה ההונגרית והציונות". (כאן תוכלו למצוא אותו בהנחה משמעותית).  שוחחנו על הספר, על הרב גלאזר, על אורתודוקסיה וציונות, על הלכה והתחדשות. בעקבות הספר וההגות של יואב.  יואב מוציא לאחרונה סיורים מודרכים להונגריה בעקבות המחקרים שלו. כאן תוכלו למצוא פרטים.  וכאן תוכלו לעקוב אחרי בית המדרש לכתחילה שגם עליו דיברנו. 

הרב ראובן וובשת עלה בתור פעוט בתחילת שנות ה-70. מדינת ישראל לא הכירה אז ביהדות של קהילת ביתא ישראל, וההורים שלו היו צריכים להאבק על כך. הוא לא הכיר את הסיפור וגדל כישראלי לגמרי. הוא הצטיין בלימודים, ובעצם בכל מה שעשה, עד שהגיע לתפקיד של רב הקהילה האתיופית בישראל. בפרק הוא מספר את הסיפור המשפחתי והאישי, ומספר על הסוגיות שמעסיקות אותו בתור רב הקהילה.  כאן וכאן תוכלו למצוא את השיעורים שלו.

הרב שלמה אזואלוס הוא הרב של מושב תל תאומים ושל המועצה האזורית עמק המעיינות, יחד עם הרב שלמה רוזנפלד.  שוחחתי איתו על סיפור החיים שלו, ילדות במרוקו, עליה לארץ, שירות בצבא, עיסוק בחינוך, והצומת שבין הנדסה לרבנות. שוחחתי איתו על התפקיד של רב, רב מושב ורב אזורי, ועל הדור הבא שהוא הקים במושב. 

האם ההלכה הולכת להיעלם? הרב הכט טוען שהאתגרים שמחכים לנו בעתיד ייתרו רבות מההלכות ששומרות עלינו, ונצטרך למצוא שפה מתאימה, אחרת, להתמודד עם העולם.  הוא פורס את הטענות שלו בספר "עתידין להתחדש- עולם ההלכה במבט אל העתיד" ואני ניסיתי להבין האם זה נכון, וגם לנצל את הספר והמפגש לשיחה על מהי הלכה, מהי נותנת לנו, ומה נותר חסר. 

הרב אליהו ליפשיץ הוא ר"מ בישיבת מעלה אדומים, תלמיד של הרב ליכטנשטיין.  במשך שנים ארוכות הוא מנחה קבוצת לומדי הלכה בעיון, ובעקבות בקשות של תלמידים הוא הוציא את דפי הלימוד כספר שנקרא "תורת אמך" על מסכת ברכות. הספר הצליח, ובעקבותיו יצאו לאור כרכים נוספים, ולצידם אתר אינטרנט שבו דפי הלימוד לפני העריכה.  המגמה בדפי הלימוד היא להגיע ליסודות, ואם יש תחום שבו הבקשה של הרב ליפשיץ להגיע ליסודות ולהעמיד את כל ההלכות על עקרונות ברורים, הרי שאלו דיני ממונות ובפרט כללי ההכרעה בדיני ממונות. התחום הזה מורכב מסועף ומסובך, והרב ליפשיץ יצא לדרך ארוכה מאוד. התוצר של הדרך הזו הוא הספר "תורת אמך תורת המשפט" (כאן אפשר להזמין), שלושה כרכים בני למעלה מ-1300 עמודים. בספר, הרב ליפשיץ פורס שלושה מרכיבי יסוד (ראיות, טענות וחזקה), ושלוש שיטות (תוספות, רמב"ן ורמב"ם) בהבנת היחסים ביניהם, על פיהם הוא מסביר מאות סוגיות, פרשנויות ופסיקות ופורס משנה יסודית, שיטתית, בהירה ומקיפה של כללי ההכרעה בדיני ממונות. שוחחתי עם הרב ליפשיץ על התורה שבעל פה. על הרמב"ם. על ר' חיים, ועל הרב קוק. על לימוד גמרא בציונות הדתית, ובעולם הישיבות החרדי. על הספרים הבאים שעתידים לצאת (תורת אמך תענית, תורת אמך על לשון הרע) ועל מיזם חדש שהוא עובד עליו יחד עם בנו- הישיבה הפתוחה. כאן יש עוד פרטים על סדרת הספרים "תורת המשפט", וכאן אפשר לקרוא עוד על הישיבה הפתוחה.