קולולושה - עברית לשון שפה

הוא גר באוסטרליה, ובעזרת התובנות מנס חידוש העברית הוא מנסה להחיות שפות מתות של ילידי המקום, האבוריג'ינים - איך הוא עושה זאת, מתי הוא יידע אם הוא הצליח ומי למען ה' גוזר עליו קופון בכל התהליך הזה ואיך. *** אם מנתחים את נס חידוש העברית כשפת אם - האם אפשר לשכפל את ההצלחה בקרב שפות מתות אחרות? לפי פרופ' גלעד צוקרמן התשובה היא כן. לדבריו, לאחר שמבינים אילו דברים אי אפשר להחיות בשפות מתות - אפשר לדעת איך למקד ולייעל את מאמצי ההחייאה. פרופ' צוקרמן גר באוסטרליה (אבל גם בסין ובישראל), שם הוא מחייה שפות אבוריג'יניות - שפות מתות של ילידי המקום. בפרק הוא משתף איך בפועל הוא עושה זאת, מי אשם בהיעלמותן של אותן לשונות, כמה שפות היו באוסטרליה וכמה נותרו, ומהי שפה שמוגדרת בסכנת הכחדה. בפרק גיליתי שהוא עושה את הכול בהתנדבות ושהאוניברסיטה באוסטרליה גם גוזרת עליו קופון (הזוי ברמות!), וגם התוודעתי לטראומה שמותה של שפה יכולה להשאיר על דובריה, כולל משבר זהות ומעשי התאבדות. שוחחנו על איך יודעים כיצד נשמעה שפה שמתה ואין לה דוברים ילידיים, האם השפות שהוא מנסה להחיות יישמעו כמו שפות המקור או שמדובר ביצירה חדשה, כמה שפות הוא מנסה להחיות ומה הוא יגדיר הצלחה. בפרק גם תשמעו איך נשמעת אחת השפות האבוריג'ינית שפרופ' צוקרמן מנסה להחיות, תכירו מילים שהוא עצמו חידש בשפות הללו, וגם באילו אופנים העברית של פרופ' צוקרמן עצמו משפיעה ותשפיע על תחיית השפות החדשות-ישנות הללו. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

האם היא מתקנת את העברית של ילדיה, כמה היא קיבלה בבגרות בלשון ("לא ציון טוב"), למה היא אינה ד"ר, ומי השפיע עליה ביותר בעולם הלשון – פרק אישי ומיוחד שעוסק בתחנות בזמן בחייה וגם בתובנות שלה על השפה העברית ועל הבינה המלאכותית. *** האם הוריה שלה תיקנו את העברית שלה והאם היא מתקנת את ילדיה ונכדיה, על אילו תיקונים שתיקנה בעבר היא כבר ויתרה, והאם באמת הייתה ועדה בקול ישראל שפסלה שירים בגלל טעויות בעברית - פרק מיוחד ושונה בקולולושה: פרק אישי עם רות אלמגור-רמון. על תחנות בזמן בחייה: ילדותה, הוריה, על איך נדבק בה חיידק העברית, איך היא הגיעה לעבוד באקדמיה ללשון, כיצד נבחרה להיות יועצת הלשון בטלוויזיה הישראלית ואחר כך להיכנס לנעליו של אבא בנדויד - היועץ המיתולוגי של רשות השידור. בפרק תשמעו מי המרצה ללשון שהשפיע עליה ביותר, כמה היא קיבלה בבגרות בלשון ("לא ציון טוב"), ומדוע אחרי כל השנים האלה היא עדיין אינה ד"ר ואינה מפרסמת ספרים. הפרק גם משופע בסיפורים: על היום שתיקנה את המורה ללשון אבל בתיקון לא נכון, על השאלה שהכשילה אותה בבגרות, סיפורים על אבא בנדויד והמחמאות שנתן לה וגם על האופי שלו ("יצא לו שם של קפדן וקשה אבל הוא היה אדם רך ואוהב אדם"). וגם: טיפ חשוב למי שמתעניין בלשון או רוצה להיות יועץ לשון. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

"מרבה נכנסים מרבה דאוון" (ולא: דאגה), "באשתו אמרו קול (ולא: קל) וחומר באשת חברו" - על נוסחאות מפתיעות במסכת אבות במגוון תחומים: אוצר מילים, תחביר, סגנון, הגה וצורות, כולל מילים יווניות במסכת. *** נראה אם אתם יודעים: "לא ___ למד ולא ___ מלמד". אני מניח שרובכם חשב על: "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", אבל יש גרסה אחרת והיא: "לא הבוֹיְשָן למד ולא הקוֹפְֿדָן מלמד". בפרק מיוחד על הלשון של פרקי אבות שוחחתי עם פרופ' שמעון שרביט על הנוסחאות המפתיעות והלא מוכרות שיש בכתבי יד, כמו: קול וחומר (ולא: קל וחומר), מרבה נכנסים מרבה דאוון (ולא: דאגה). דיברנו על אוצר המילים של מסכת אבות וההשפעות המקראיות שבו (למשל עתיד מקוצר: יהי כבוד חברך), איך חדרה ארמית למסכת שכולה עברית (למשל: לפום צערא אגרא), ועל מילים יווניות במסכת (פרוזדור - כולל טעות העתקה מעניינת!, גימטריא, פרפראות). בפרק גם ניתנו תשובות לשאלות שפרשני המסכת מעלים, כמו הפירוש המקורי של המילה מחלוקת באִמרה "מחלוקת קרח ועדתו" (במקום "קרח ומשה", כמו שהיינו מצפים). במחקרו על פרקי אבות גילה פרופ' שרביט כמה פרקים מקוריים יש באבות (רמז: לא חמישה) וגם דיבר על הפרק השביעי(!) והלא מוכר של המסכת. *** הרחבה על הנושאים שעלו בפרק: *חילופי נוסח - מה הצורה המקורית ומה הסיבה לשיבוש: -כארכי/כערכי/ערוכי הדיינים -לא הביישן/הבוישן למד ולא הקפדן/הקופדן מלמד (כולל כיצד נוצרו הצורות בוישן, קופדן וכן סולחן, בוטלן, גוזלן, עוסקן, ואיך זה מסביר את ירדן-ג'ורדן) -באשתו אמרו קל/קול וחומר באשת חברו -ארבע מידות ביושבי/ביושבים לפני חכמים (סמיכות לפני מילת יחס) -שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בְּלעוֹ/בָּלָעוּ/בלעונו -ואל תאמר דבר שאי אפשר/שאיפשר/שאפשר לשמוע (משמעות הפוכה!) -שאינוֹ/שאינוּ מאבד טיפה (ועל ההגיון שבצורה אינוּ) -והרוח באה/באת ועוקרתו (וגם על צורות כמו: יצת בת קול; וכי עלת על דעתך; וכן במקרא: אזלת יד; ועשת את התבואה) -הפוך בה הפוך/והַפֵּך בה דכולא בה -עז פנים לגיהינם ובושת/ובוש פנים לגן עדן -יכולה אפילו תקפה עליו משנתו, תלמוד/תִלמַד לומר ופן יסורו -בעל/על כרחך אתה נוצר ובעל/ועל כרחך אתה נולד (כולל על תופעת הגרירה) -מרבה נכנסים מרבה דאגה/דאוון -כל כניסה/כנסייה שהיא לשם שמים *מילים יווניות במסכת: ארכי, פרוזדור (כולל טעות העתקה מעניינת!), גימטריא, פרפראות (שאולי קשורה למילה פריפריה), שמות יוונים של חכמי ישראל (הורקונס, אנטיגנוס ועוד) *השפעה מלטינית: סנדלר, תריס *נשוא הקודם לכמה נושאים: ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

על מילים שנשמעות עבריות טהורות אבל יש להן גם מקור לועזי (להיט, משקפיים, תייר), על תשמו"צים אצל חז"ל ובתנ"ך, ועל תשמו"צים מבית היוצר של אקדמיה ללשון - כל מה שרציתם לדעת התשמו"ץ: תרגום שומר משמעות וצליל *** מי מתאים יותר מלדבר על תשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל) מאשר אבי מולידו של השם - פרופ' גלעד צוקרמן? בשיחה עימו דיברנו על מהו תשמו"ץ (אין כמו דוגמה: להיט - מילה מחודשת בהשפעה כפולה: ל-ה-ט העברי ו-HIT באנגלית), מה היתרון הגדול ביותר של התשמו"ץ, אם יש תשמו"צים אצל חז"ל או אפילו בתנ"ך, וגם שוחחנו על תשמו"צים מבית היוצר של האקדמיה ללשון. עוד עסקנו ביתרונות של התשמו"ץ, על הסיבה שיוצקים תשמו"ץ למשקל מסוים (למה להיט במשקל קָטיל דווקא ושֶלט במשקל קֶטל דווקא), ומה התשמו"ץ שפרופ' צוקרמן עצמו הכי אוהב. בפרק עסקנו במילים האלה: אבוב, אקוויפר, ארטישוק, בובה, בולשת, גאון, גזלות דעת, גלידה, דמה (מתקן דמה), יָבוֹא (האמירה שאומרים לאחר הדפיקה בדלת), להיט, מה נשמע?, מותמר (סלע מותמר), מופין, מכונה, משקפיים, סב"ר (סייבר בעברית), סחר מכר, פרפר, צעצוע, קְליט (החלופה העברית למילה קליפ), קִסמה (החלופה לכריזמה), תייר, תיקול, תפרן. *** פרופ׳ גלעד צוקרמן – בעל דוקטורטים מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג׳, בלשן השולט ב-13 שפות, וגם מחייה שפות באוסטרליה ובעוד מקומות בעולם תוך יישום לקחים מהחייאת העברית. פרסם ספרים רבים, בהם ישראלית שפה יפה ו-Revivalistics (בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד). מופיע ברשימת 30 החוקרים מאוסטרליה המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2024, וגם זכה בפרס רוּבּינְלִיכְט לשנת 2023. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה אחת מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך. *** האם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג, באיזו שפה יש 26 שמות שונים לסוגי שפמים שונים, ומה המילה הכי בין-לאומית היום? (והיא אינה "או-קיי"!) – שיחה עם פרופ' גלעד צוקרמן, השולט ב-13 שפות, על שפות שונות ועל מילים שונות ומשונות שיש בשפות הללו. מי מאיתנו לא נזקק למילים מסוימות מאוד למצבים מסוימים עוד יותר, כמו המילה האחת שיש בשפה שתגלו בפרק לתיאור מצב שבו שני הצדדים מביטים זה על זה וחושקים לעשות צעד מסוים אבל לאיש מהם אין האומץ לעשות את הצעד הזה, או המילה האחת שמצייינת את המצב שבו יש צורך לדגדג את הנחיר של הנאקה כדי שהיא תיתן חלב. בפרק גם דיברנו על שפה שיש לה רק עיצור (אות) אחד שמצייג מילה שלמה, על שפה שיש לה 8 אימות קריאה ברצף, ועל מילה שאין בה תנועות בכלל! (נראה אם תצליחו להגיד אותה!) עוד פרק: כמה שפות יש בעולם ואיך מגדירים שפה, למה בכל שבועיים שפה אחת נכחדת מן העולם (כלומר בתוך מאה שנה יאבדו 90% משפות העולם!), מה הן 10 השפות המדוברות בעולם, ואיך ייתכן שלא בכל השפות בעולם התרנגול קורא "קוקוריקו" וכלב עושה "הב הב". וגם: ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך, ועל שפה שבה הסימון ביד ל"חכה רגע" משמעו קללה!. בפרק פרופ' צוקרמן חשף מיזם מרתק שלו: תוכנית ריאליטי שהמציא ושגם נעשה לה פיילוט, ובמסגרתה הכניסו לבית אחד אנשים דוברי שפות שונות לחלוטין שהיו צריכים להסתדר זה עם זה. *** פרופ׳ גלעד צוקרמן – בעל דוקטורטים מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג׳, בלשן השולט ב-13 שפות, וגם מחייה שפות באוסטרליה ובעוד מקומות בעולם תוך יישום לקחים מהחייאת העברית. פרסם ספרים רבים, בהם ישראלית שפה יפה ו-Revivalistics (בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד). מופיע ברשימת 30 החוקרים מאוסטרליה המשפיעים ביותר בעולם בשנת 2024, וגם זכה בפרס רוּבּינְלִיכְט לשנת 2023. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות". *** הוא מעולם לא התראיין - עד עכשיו. האיש מאחורי מהפכת הלשון צה"ל מדבר על שלושת העולמות שבהם טבע את חותמו בלשון הצבא: עולם הכתיב, עולם המינוח ועולם ייעוץ הלשון. *עולם הכתיב - הוא שינה את הכתיב על מצבות ועל כתובות הנצחה (ת.נ.צ.ב.ה - תנצב"ה; כתיבה תקנית של התאריך), הוא דאג לכתיב התקני בשלט הכניסה לבניין הקריה בתל אביב (הגנה - ההגנה), והוא הצליח לשנות את לוחית הזיהוי של המשטרה הצבאית (ואל תשאלו כמה שנים חלפו עד שזה קרבה). כמו כן הוא חתום על שהשינוי מסכת אב"כ - מסכת אב"ך. *עולם המינוח - הוא כתב את מילון צה"ל ועוד מילונים רבים שצצו אחריו, אע"פ שהעיסוק בנושא אינו כלול בתפקיד הרשמי שלו ולכן פעל בהתנדבות מלאה. *עולם ייעוץ הלשון - הוא שירש שגיאות הגייה ב"אל מלא רחמים" והוא מספר על ייעוץ הלשון לנאומים של הרמטכ"ל ושל דובר צה"ל. בפרק הוא משתף מה השיב לאלה שטענו כנגדו "אתה מבזבז את כספי הצבא", ואיך הצליח לשנות דברים באונייה הענקית שנקראת צה"ל שכידוע עולם הלשון אינו בראש סדר העדיפות שלה. *** שמשון הופמן – לשעבר עורך לשון וראש מדור בחטיבת התורה וההדרכה של צה"ל, ובפועל היה יועץ הלשון של צה"ל. זכה פרס ראש הממשלה ללשון העברית, וכתב ספרים שונים הקשורים לצה"ל וראו אור בצה"ל: "מילון הקיצורים וראשי התיבות", "מילון למונחי צה"ל", "מדריך לכתיבה" שלימים הפך ל"כתיבת המסמך הצבאי" ועוד, וכן כתב את פינת הלשון "צה"לשון" שגם אוגדה לכדי ספר. כמו כן כתב את הספר "לשון צה"ל בשנים תש"ם עד תשע"ד (1980 עד 2014)", ובו הוא מסכם את פועלו רב השנים בתחום. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מי המציא את האל"ף-בי"ת, האם במקרה שמות האותיות בעברית דומים לשמות ביוונית (אלפא, ביתא, גמא וכו') ואיך התפתח הכתב מכתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? פרק שעוסק בכתב העברי הקדום והשתלשלותו עד ימינו אנו. *** זה רק מקרה שאל"ף-בי"ת נשמע דומה לאלפא-ביתא או ל-A, B? מי המציא את הכתב, ומי המציא את האל"ף-בי"ת שלנו (או שהוא אינו שלנו במקור), ואיך התפתח הכתב מִכּתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? שיחה עם פרופ' חגי משגב על הכתב העברי הקדום והשתלשלותו מאז ועד ימינו אנו, ובו גם תגלו מה משמעות שמות האותיות: אל"ף, מ"ם וכדומה, מי המציא את הרווח בין מילה למילה כדי לסמן מילה חדשה, איך ייתכן שרש"י לא הכיר את כתב רש"י ומה קרה לכתב הספרדי. פרק שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית. *** פרופ' חגי משגב – מרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באונ' העברית ועוד, וחוקר כתובות ותולדות הכתב. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין. *** מה ההיגיון בצורה המקראית אָז יָשִׁיר - "אז" זמן עבר, "ישיר" עתיד? מדוע מופיע וַיְדַבֵּר (וידבר ה' אל משה לאמר) שנראית כמו עתיד (ידבר) אבל משמעה עבר (דיבר)? פרק שעוסק במערכת הזמנים במקרא - מערכת השונה מהמערכת בלשון חז"ל או מזו המוכרת בלשון ימינו. בפרק תגלו מדוע הצורה "פרסומת אחת וחזרנו" (במקום ונחזור) אןו הצורה "אהבתי" (לייק,  במובן "אני אוהב") הן צורות נהדרות בעברית. שיחה עם ד"ר אוהד כהן שנותנת הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא. פרק שהוקלט "חי" בהשתתפות קהל בזום לרגל שבוע העברית. *** ד"ר אהד כהן –  ראש החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה. חוקר את העברית המקראית במסגרת הרקע השמי שלה. עבודת הדוקטורט שלו עסקה במערכת הזמנים של הפועל בעברית המקראית של תקופת בית שני. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

מפתיע: במסורות העדות כמעט שאין הקפדה על כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש הצדקה להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" - על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו. *** יש 3 מסורות עיקריות של הגיית העברית: ספרדית, תימנית ואשכנזית, אבל בפועל בעברית ימינו יש נטייה ברורה למסורת האשכנזית דווקא על חשבון שאר המסורת. למה? בשיחה עם ד"ר דורון יעקב דיברנו על המסורות האלה ועל ההגייה הקדומה של העברית - מי מסר לנו אותה, איך המסורות משפיעות על התקן בעברית ימינו (כמו בהגיית המילים: שובר, גולל, סורג), מדוע יוצאי עיראק אומרים זבּובּים, ומדוע מדינת ישראל היא כור היתוך גם מהזווית הלשונית. בפרק עסקנו בהגיות שונות ולא מוכרות של מילים רבות: רַבּי / רִבּי / רֶבּי עוּבָּר / עוֹבָֿר / עוֹבֶר סעוּדה / סעוֹדה שִיעור / שֵיעור מעוֹמ֫ד / מע֫וּמד / מעוּמ֫ד סוּמָא / ס֫וֹמֶא עָרֵב / עָרָב / עַרָּב חוּמָּש / ח֫וֹמֶש לפיכֿך / לפיכּך גיהינום / גיהינם גָזֵל / גֶ֫זֶל כָּרֵס / כֶּ֫רֶס אַמְתְּלה / אַמְתָלה / אמַתְלה ועוד בפרק: על ההטעמה במסורות הלשון (יש הרבה יותר מילים מלעליות מהמקובל היום), על מילים שבתנ"ך הגויות בדרך אחת אבל במסורת העדות בדרך שונה (כמו: טהרה, דבק), על חוסר תשלום דגש במשקל קיטול כשיש גרונית (למשל: תיאור) ועל חוסר ההקפדה בכל המסורות(!!!) על הדגשים המוכרים לנו היום בכללי אותיות בג"ד כפ"ת. *** ד"ר דורון יעקב - מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האוניברסיטה העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (קלמר, בדיחה, מצלמה). *** "אם היה אליעזר בן יהודה מחיה לשון הדיבור, הנה היה דוד ילין מחיה לשון ההוראה", כתבו עליו על דוד ילין. הוא כתב מילון לתלמידי בית ספר וללומדים מתחילים, והיה מחלוצי כתיבת התכנים הלימודיים לגנים ולבתי ספר. הוא הקים בית ספר לגננות עברי, בית ספר לבנות עברי, בית יתומות עברי, והכול בדגש שידברו שם רק עברית. הוא תרם רבות להוראת העברית ולימודה, והיה מאבות השיטה של "לימוד עברית בעברית" לעולים חדשים. הוא הראשון שתרגם מחזה לעברית ("עברית צריך לא רק ללמוד אלא גם להתענג עליה"), מילא תפקיד מרכזי במלחמת השפות, היה ממייסדי הספרייה הלאומית, שפה ברורה וגם ועד הלשון (לימים: האקדמיה ללשון העברית), והוא פעל להקמת אוניברסיטה שבה לשון ההוראה תהיה עברית – לימים האוניברסיטה העברית בירושלים. בזכותו הכירו בתקופת השלטון הטורקי בארץ בעברית כשפה רשמית נוסף על האנגלית והערבית, והוא נטש את הקונגרס הציוני כי דיבורו ביידיש ולא בעברית. בפרק מיוחד שוחחתי עם ד"ר רות בורשטיין על פועלו של דוד ילין - אדם שפעל רבות למען העברית אבל "נבלע" בצילו של בן יהודה. במה הוא הסכים עם בן יהודה ובמה הוא חלק עליו, על הבדלי הגישה שלהם בשאלת יצירת מילים חדשות בעברית, מה הייתה דעתו בשאלת כתיבת עברית באותיות בלטינית ובשאלת המבטא של העברית, וגם על המילים שחידש, כמו: קלמר, צילום, בדיחה, מצלמה, נדיר, שחקן, תעמולה. *** ד"ר רות בורשטיין - חוקרת תחביר לשון המקרא והלשון העברית בת ימינו. עבדה עם משרד החינוך בתחומים שונים הקשורים לעולם הלשון, ערכה כתבי עת העוסקים בעולם הלשון, והייתה מרצה בכירה בחוג ללשון העברית ובלימודי עריכת לשון עברית במכללה לחינוך על שם דוד ילין. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il