קולולושה

"מעולם לא הכחשתי את התנגדותי לאי-ביטולה של ההחלטה" - האם הדובר תומך בהחלטה או מתנגד לה? כמו שאתם חווים על בשרכם, לא רק שמתעללים בנו בגופן הקטן של האותיות בחוזים, בהסכמים ובטפסים, גם הניסוח מסורבל וקשה להבנה - כמו ריבוי השלילות במשפט לעיל (התשובה היא שהוא מתנגד להחלטה). לכן לא אחת גם אנשים משכילים אינם מצליחים להבין את שפת הסתרים עורכי הדין. בפרק הזה דיברנו על הרצון לדייק שבעצם גורם לסרבול ואי הבנה, על יוזמת חקיקה ישראלית לפישוט טפסים של מוסדות רשמיים (אחרי שבעולם כבר יש חוקים כאלה בחלק מהמדינות. למשל ממשלת אנגלייה פישטה 100,000 טפסים המיועדים לציבור. בארה"ב יש חוק פדרלי המחייב את כל רשויות המינהל שהטפסים יהיה ברורים לציבור). דיברנו על הסיבה שבגינה בעבר היה עורך לשון בבית המשפט העליון והיום אין, כיצד לכאורה הפך ללכאורי, למה יש ריבוי ארמית בפסקי דין, ומי המציא את ו/או, איזה צורך הוא ממלא, איך מסתדרים בעולם בלעדיו (שתי השפות היחידות בעולם שמשתמשות בצירוף הזה הן אנגלית ועברית. בגרמניה, בצרפת ועוד מסתדרים נהדר גם בלעדיו), ומה בעצם הבעיה הלשונית בו. בפרק תשמעו סיפור מעניין כיצד העברית הכריעה סוגיה משפטית בבית המשפט ובכך השפיעה על השלטים שאתם רואים בחוצות העיר, וגם תקבלו מדריך בזק לכתיבה משפטית בהירה - מדריך המתאים לכל כותב באשר הוא. * * * בפרק מתארחים עו"ד רן לוּסטיגמן – משפטן ובלשן, ועורכת הדין מיכל אהרוני - משפטנית וסופרת. הם כתבו את הספר המתוק זאת ועו"ד – דיוֹקן העברית המשפטית בישראל: https://www.ibar.org.il/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/product/%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%95%D7%A2%D7%95-%D7%93 עו"ד רן לוסטיגמן – מרצה לניסוח משפטי במוסדות אקדמיים, במכון להשתלמות שופטים, במדרשה של לשכת עורכי הדין, במכון להשתלמות פרקליטים של משרד המשפטים ועוד. בימים אלה עמל על עבודת דוקטור שמבקשת לאפיין את לשון המשפט ולבחון את פישוטה. עו"ד מיכל אהרוני – משפטנית וסופרת. בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון ושני במחשבת ישראל, פרסמה ספרי פרוזה ומאמרים אקדמיים בכתבי עת, וכיום מלמדת ומרכזת קורסי כתיבה בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים שונים. * * * בהסכת מוזכרת פסקה שבה יש 185 מילים עד שסוף-סוף מגיעה הנקודה. קחו נשימה עמוקה - הינה הפסקה המלאה [ע"פ (מחוזי י-ם) 1521/98 יהודה עציון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.6.1998)]. "לדידנו, על פי השקפת העולם הדמוקרטי, אין מנוס מן המסקנה, שבשל אי הנוחות הרבה שניתן לחוש בעת השימוש בסעיף עונשי זה (שניתן, אולי, לסברתנו, לשקול את ביטולו או לפחות את שינויו - והכוונה לסעיף 151סיפא, ואם לא את שינויו, הרי דרושים חוכמת-לב, גמישות, רצון טוב ותבונת - מעשה במידה מוגברת בטרם יוחלט על העמדה לדין בסעיף עבירה זה), ועל אף היותנו ערים להלכה האחרונה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון (בע"פ 6696/96, בנימין כהנא נ' מדינת ישראל - טרם פורסם), עלינו לדרוש בענייננו, בשל כל המכלול האמור, לפחות את קיום הדרישה ההסתברותית של קרוב לוודאי (הרף העליון) להפרת השלום, כזו המאזנת בין משקלו הסגולי של הערך החברתי המוגן (הפרת שלום הציבור) ובין משקלה הסגולי של החירות המוגבלת של ההתקהלות, וזאת על אף שבפס"ד "כהנא" הנ"ל התחבט ביהמ"ש בעניין החלת מבחן "הודאות הקרובה" וקבע בסופו של דבר מבחן מחמיר פחות ("אפשרות סבירה"), אך היה זה בעבירת המרדה, בעלת אופי מדיני (להבדיל מעבירה בעלת אופי חברתי) על פרשנויותיה הרחבות כפי שאלה הוצגו ונותחו בפסק-הדין הנ"ל, ולאחר שגם בפסק הדין הנ"ל נקבע (ע"י כב' השופט א. גולדברג), כי "נקודת האיזון בין האינטרסים אינה "קפואה", והיא יכולה להשתנות עם שינוי העתים. כך מובטחת התאמתו של הדין הפלילי לצרכי החברה". * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/

"אני מאחל לך אושר ועושר - בעי"ן ובאל"ף" - כך רבים נוהגים לומר. אילו היינו מקפידים על הגיית עי"ן לועית (כמו יוצאי תימן) לא היינו צריכים להוסיף באל"ף ובעי"ן" כי היינו שומעים את ההבדל. לא רק העי"ן הלועית, וחברתה החי"ת הלועית, נעלמו מהעברית. בימים אלו ממש גם הה"א מתחילה להיעלם. אם אתם חושבים שהבעיה בדור שלנו דווקא וכי בעבר לא נעלמו עיצורים - חשבו שוב. גם בעבר היו עיצורים שנעלמו, ובהסכת תוכלו לשומעם בהשמעת בכורה. כמה עיצורים היום בעבר ולאן הם נעלמו? האם יש סיכוי שהם יחזרו? על זאת ועוד שוחחתי עם ד"ר גבריאל בירנבאום מהאקדמיה ללשון, במעין חלק ב של ההסכת הקודם שעסק בסימני הניקוד ובתנועות. ועוד בהסכת: כיצד נשמעה הפְּרוֹטוֹשֵמִית - אֵם השפות השמיות? לא מדובר בכמה כיתות באותה שכבה בבית הספר - מהן חי"ת1 וחי"ת2? מהן זי"ן1 וזי"ן2? אנו מכירים את הכלל "בג"ד כפ"ת בראש מילה יקבלו דגש" וממנו משתמע שהאות בלי דגש במצבים אחרים. אבל האם בעבר היו בג"ד כפ"ת בלי דגש? (מהשאלה אתם מבינים שלא תמיד:-) ) האם דוד המלך קרא תהילים כמו שאנו הוגים את האותיות? האם הוא היה מבין אותנו קוראים את מה שהוא עצמו כתב? (גם פה מהשאלה אתם מבינים שלא ממש:-) ) כיצד נעלמו החי"ת והעי"ן הלועיות אע"פ שהייתה עלייה המונית ארצה מארצות המזרח שם כן הגו אותן ואע"פ שבימים ההם היה רדיו אחד שבו הקריינים כן הגו חי"ת ועי"ן לועיות? כמון כן בהסכת יש השמעת בכורה של העיצורים הפרוטושמיים, וכן הקלטה מיוחדת של העיצורים על פי ההגייה התימנית, ההגייה הספרדית וההגייה האשכנזית, כולל קריאה של פסוק מהתנ"ך בכל שיטות ההגייה, כולל עיצורים, תנועות ודגשים חזקים! * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/

מלאכת הניקוד הפכה למקצוע. יש אנשים מומחים לניקוד אשר מקבלים כסף כדי לנקד. גם מורים רבים ללשון וגם משוררים רבים אינם יודעים לנקד. לפעמים בפייסבוק יודעי ח"ן בתורת הניקוד משתפים טעויות ניקוד של הגננת או של המורה ללשון, וגם באתר כאן העליתי טעויות ניקוד בשלטי חוצות ובפרסומות. אמנם המורה ללשון אמור לדעת לנקד, אבל מלאכת הניקוד מלאת יוצאים מן הכלל כך שלא די בקורס באוניברסיטה כדי לשלוט ברזי הניקוד. כיצד הגענו למצב המוזר הזה שבו שמערכת הניקוד, שהומצאה כדי לסייע לדובר, הופכת "למקצוע" של מומחים בלב, ואינה שימושית לשאר הדוברים והופכת מעמסה? שוחחתי על כך עם ד"ר ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן ואיש האקדמיה ללשון (ולשעבר המזכיר המדעי שלה). עוד ענינו על השאלה כיצד הגענו למצב שבו יש כל כך הרבה סימנים לאותה התנועה (הרי לתנועת E יש צירה, סגול, שווא נע וחטף סגול. הזוי!). דיברנו על הצעה (מאת איש האקדמיה ללשון!) שמתגבשת כבר שנים, וד"ר בירנבאום עצמו תומך בה, ולפיה יבוטלו חלק מסימני הניקוד כדי לפשט את המערכת הזו. שוחחנו על יתרונות השיטה ועל חסרונותיה, ואם יש לה סיכוי להתקבל. גם חשפנו את מקורות הניקוד - מי המציא אותו ומדוע, דיברנו על 3 הגיות עיקריות שיש בעברית: ההגייה הארץ ישראלית (היא היא ההגייה שלנו היום ומכונה "ספרדית"), ההגייה הבבלית (היא ההגייה של יוצאי תימן) ובה יש 6 תנועות, וההגייה הטברנית (היא ההגייה הדומה להגייה המכונה "אשכנזית"). ניסינו להבין איזו הגייה היא הנכונה ביותר, מדוע מחדשי העברית שרובם עלו מאירופה בחרו דווקא בהגייה "הספרדית", מה הסיפור של ה-EY. ולא שכחתי לברר מניין יודעים כיצד הגו בעבר אם אין הקלטות. ואם בהקלטות עסקינן - ד"ר בירנבאום השמיע בקולו את כל 3 סוגי ההגיה כך שההבדלים ביניהם יהיו ברורים יותר. ההסכת הזה מתמקד בתנועות ובסימני הניקוד, והוא מעין חלק א כי בהסכת הבא מתמקד בעיצורים ובאותיות. לכל החוששים: אין צורך לדעת לנקד כדי להבין את ההסכת :-) * * * למטיבי לכת הרוצים להרחיב את הידע בהיסטוריה של הניקוד וההגיות השונות: הערך "ניקוד" באנציקלופדיה המקראית (כתב: שלמה מורג) העברית שבפי יהודי תימן / שלמה מורג תורת ההגה והצורות של העברית, פונטיקה ופונולוגיה / שלמה מורג המסורה למקרא / ישראל ייבין לרוצים לדעת לנקד: רשימת ספרי ניקוד ודקדוק מומלצים https://leshoniada.co.il/2018/07/01/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A7-%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6/ * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/

מלאכת הניקוד הפכה למקצוע. יש אנשים מומחים לניקוד אשר מקבלים כסף כדי לנקד. גם מורים רבים ללשון וגם משוררים רבים אינם יודעים לנקד. לפעמים בפייסבוק יודעי ח"ן בתורת הניקוד משתפים טעויות ניקוד של הגננת או של המורה ללשון, וגם באתר כאן העליתי טעויות ניקוד בשלטי חוצות ובפרסומות. אמנם המורה ללשון אמור לדעת לנקד, אבל מלאכת הניקוד מלאת יוצאים מן הכלל כך שלא די בקורס באוניברסיטה כדי לשלוט ברזי הניקוד. כיצד הגענו למצב המוזר הזה שבו שמערכת הניקוד, שהומצאה כדי לסייע לדובר, הופכת "למקצוע" של מומחים בלב, ואינה שימושית לשאר הדוברים והופכת מעמסה? שוחחתי על כך עם ד"ר ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן ואיש האקדמיה ללשון (ולשעבר המזכיר המדעי שלה). עוד ענינו על השאלה כיצד הגענו למצב שבו יש כל כך הרבה סימנים לאותה התנועה (הרי לתנועת E יש צירה, סגול, שווא נע וחטף סגול. הזוי!). דיברנו על הצעה (מאת איש האקדמיה ללשון!) שמתגבשת כבר שנים, וד"ר בירנבאום עצמו תומך בה, ולפיה יבוטלו חלק מסימני הניקוד כדי לפשט את המערכת הזו. שוחחנו על יתרונות השיטה ועל חסרונותיה, ואם יש לה סיכוי להתקבל. גם חשפנו את מקורות הניקוד - מי המציא אותו ומדוע, דיברנו על 3 הגיות עיקריות שיש בעברית: ההגייה הארץ ישראלית (היא היא ההגייה שלנו היום ומכונה "ספרדית"), ההגייה הבבלית (היא ההגייה של יוצאי תימן) ובה יש 6 תנועות, וההגייה הטברנית (היא ההגייה הדומה להגייה המכונה "אשכנזית"). ניסינו להבין איזו הגייה היא הנכונה ביותר, מדוע מחדשי העברית שרובם עלו מאירופה בחרו דווקא בהגייה "הספרדית", מה הסיפור של ה-EY. ולא שכחתי לברר מניין יודעים כיצד הגו בעבר אם אין הקלטות. ואם בהקלטות עסקינן - ד"ר בירנבאום השמיע בקולו את כל 3 סוגי ההגיה כך שההבדלים ביניהם יהיו ברורים יותר. ההסכת הזה מתמקד בתנועות ובסימני הניקוד, והוא מעין חלק א כי בהסכת הבא מתמקד בעיצורים ובאותיות. לכל החוששים: אין צורך לדעת לנקד כדי להבין את ההסכת :-) * * * למטיבי לכת הרוצים להרחיב את הידע בהיסטוריה של הניקוד וההגיות השונות: הערך "ניקוד" באנציקלופדיה המקראית (כתב: שלמה מורג) העברית שבפי יהודי תימן / שלמה מורג תורת ההגה והצורות של העברית, פונטיקה ופונולוגיה / שלמה מורג המסורה למקרא / ישראל ייבין לרוצים לדעת לנקד: רשימת ספרי ניקוד ודקדוק מומלצים https://leshoniada.co.il/2018/07/01/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93-%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A7-%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6/ * * * הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/

אילו הייתה לכם ההזדמנות לשוחח אישית עם מי שאחראי לידע הלשוני שלכם לאחר שתסיימו את התיכון - מה הייתם שואלים אותו? אני סיימתי תיכון די מזמן, ושמחתי על ההזדמנות לשוחח עם מי שאחראי לידע הלשוני של הדור הבא של דוברי העברית בישראל - תומר בוזמן. בשיחה עם תומר, שנושא את הכותרת מפמ"ר (מפקח-מרכז) עברית מטעם משרד החינוך, שאלתי אותו מה הציפיות שלו הן מהמורים ללשון והן מהתלמידים: מה צריך לאפיין מורה ללשון בתשע"ט-2018 (למשל, תואר בלשון או שיהיה "טכנולוגי"), ועם איזה סל כלים לשוני צריך לסיים בוגר מערכת החינוך (למשל: שיידע לדבר תקין, להתנסח נכון, שיידע להתבטא בכתב ובע"פ או שיהיה בעל אוצר מילים רב). שאלתי אותו מדוע חל פיחות במעמד העברית, האם היום הדגש בבתי הספר הוא יותר הבנה והבעה ופחות ניקוד ודיוקי הגייה, והאם היה סקר ששאל את התלמידים עצמם מה הם רוצים ללמוד בלשון ומה חשוב להם. גם שוחחנו על מצב הציונים של ישראל לעומת העולם ועל ממוצע הציונים בבגרות, במבחני פיז"ה ובמיצ"ב (הסברים על המונחים בהסכת עצמו). כמו כן שאלתי שאלה שהפריע לי מאוד - מדוע המקצוע היחיד שיש בו שתי יחידות לימוד בלבד ואין בו אפשרות להרחבה הוא מקצוע הלשון העברית. עוד שוחחנו על שילוב הטכנולוגיה בלימוד - מתי יהיו הבגרויות מקוונות ואיך מגייסים את הטלפון החכם ללמידה טובה יותר בעברית. ** את עבודות הגמר שתומר מזכיר בהסכת תמצאו כאן: http://pop.education.gov.il/tchumey_daat/ivrit_havana_habaa_lashon/chativa-elyona/avodot-gemer/ *** אתר לשוניאדה: leshoniada.co.il הצטרפו אלינו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניים אתכם בעברית. www.facebook.com/groups/2021225214812368/

אילו הייתה לכם ההזדמנות לשוחח אישית עם מי שאחראי לידע הלשוני שלכם לאחר שתסיימו את התיכון - מה הייתם שואלים אותו? אני סיימתי תיכון די מזמן, ושמחתי על ההזדמנות לשוחח עם מי שאחראי לידע הלשוני של הדור הבא של דוברי העברית בישראל - תומר בוזמן. בשיחה עם תומר, שנושא את הכותרת מפמ"ר (מפקח-מרכז) עברית מטעם משרד החינוך, שאלתי אותו מה הציפיות שלו הן מהמורים ללשון והן מהתלמידים: מה צריך לאפיין מורה ללשון בתשע"ט-2018 (למשל, תואר בלשון או שיהיה "טכנולוגי"), ועם איזה סל כלים לשוני צריך לסיים בוגר מערכת החינוך (למשל: שיידע לדבר תקין, להתנסח נכון, שיידע להתבטא בכתב ובע"פ או שיהיה בעל אוצר מילים רב). שאלתי אותו מדוע חל פיחות במעמד העברית, האם היום הדגש בבתי הספר הוא יותר הבנה והבעה ופחות ניקוד ודיוקי הגייה, והאם היה סקר ששאל את התלמידים עצמם מה הם רוצים ללמוד בלשון ומה חשוב להם. גם שוחחנו על מצב הציונים של ישראל לעומת העולם ועל ממוצע הציונים בבגרות, במבחני פיז"ה ובמיצ"ב (הסברים על המונחים בהסכת עצמו). כמו כן שאלתי שאלה שהפריעה לי מאוד - מדוע המקצוע היחיד שיש בו שתי יחידות לימוד בלבד ואין בו אפשרות להרחבה הוא מקצוע הלשון העברית. עוד שוחחנו על שילוב הטכנולוגיה בלימוד - מתי יהיו הבגרויות מקוונות ואיך מגייסים את הטלפון החכם ללמידה טובה יותר בעברית. ** את עבודות הגמר שתומר מזכיר בהסכת תמצאו כאן: http://pop.education.gov.il/tchumey_daat/ivrit_havana_habaa_lashon/chativa-elyona/avodot-gemer/ *** אתר לשוניאדה: leshoniada.co.il הצטרפו אלינו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניים אתכם בעברית. www.facebook.com/groups/2021225214812368/

עד היום אני בתפר שבין עולם הלשון לעולם הפרסום: אני יועץ לשון לפרסומות, אני יוזם מיזמים פרסומיים כדי לרומם את קרנה שחל העברית ואת "הרומן" שלי עם העברית אני חב לעולם הפרסום (פרטים בהסכת עצמו). את הפרסומאי יורם לוי הכרתי לפני 18 שנה, עוד בטרם התחלתי את לימודי הפרסום, ושמחתי לשוחח עימו על שני העולמות שיש לי חיבה יתרה אליהם. בשיחה אנו מתדיינים, מתווכחים, חלוקים וגם מסכימים (הסדר אינו כרונולוגי :-)). בין הנושאים ששוחחנו על אודותם: איזו צביעות יש בהקפדה על הלשון בָּפּרסומות דווקא? האם בפרסומות של ילדים יש יותר עניין להקפיד על העברית או להפך - לדבר בשפה שלהם ולהשתמש יותר בסלנג? האם תיקון התאורה או איפור בפרסומת חשוב יותר מתיקון העברית של הקריין? האם רעיונאי (קופירייטר) שיודע עברית טוב הוא גם רעיונאי טוב יותר? * * * מעט מזעיר על יורם לוי: היה סמנכ"ל הקריאייטיב של משרד הפרסום באומן בר ריבנאִי, והיה סמנכ"ל הקריאייטיב של שלמור אבנון עמיחי, והיום שותף במשרד הפרסום בְּרוּקְנֶר יַעַר לוי, וגם מייעץ למפלגות. יורם מהמעוטרים בישראל בכל הקשור לפרסי פרסום: הוא זכה בעשרה אריות –"האוסקר" של עולם הפרסום.

אילו היינו מבטלים את הסלנג, במקום "פְרֵחָה" - מילה אחת בלבד - היינו צריכים לומר יותר מעשרים(!) מילים המחליפות אותה. קחו אוויר ותגידו את זה: "נערה או אישה קלת דעת ופשוטה במובן השלילי של המילה, שבהופעתה ובהתנהגותה ניכר שהיא זולה, המונית, מחוספסת וגסה, ושבהתייחסותה לסובב אותה משתקפת שטחיותה" (ההגדרה מרב מילים). עוד סיבות מדוע הסלנג הוא שיק תמצאו בפרק הזה, ובין השאר תגלו שיש סלנג בתנ"ך, מדוע בעבר לא הכניסו סלנג למילונים ואילו היום כן, ותגלו אם לסלנג בתוכניות הומור, כמו "ארץ נהדרת", יש יותר סיכוי לחדור לעברית. בשיחה עם ד"ר ניסן נצר, מרצה בכיר במחלקה ללשון באונ' בר אילן ומחבר הספר "עברית בג'ינס", דיברנו על ששת התפקידים העיקריים של הסלנג, כיצד קורה שאותה מילה מציינת דבר חיובי ודבר שלילי כאחד כמו "חבל על הזמן", וכיצד מגדירים סלנג (נסו להגדיר בעצמכם ותגלו את המורכבות). עוד דיברנו על סלנג בפרסומות (סבתוש, למשל), מדוע יש לומר בּכֵּיף בדגש בכ"ף (בניגוד לכללי העברית), ומה מיוחד ב"טוב יאללה ביי" (רמז: שלוש שפות שונות במשפט אחד). לקניית הספר "עברית בג'ינס" פנו ישירות לד"ר ניסן נצר: [email protected] אתר לשוניאדה: leshoniada.co.il הצטרפו אלינו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניים אתכם בעברית. www.facebook.com/groups/2021225214812368/

פרשת זדורוב, פרשת או-ג'יי סימפסון ואפילו הפרשיות כעת עם ראש הממשלה – בכל פעם שעולה השאלה מי משקר ומי דובר אמת, עולה בי הרצון להיות בעל כוח-על שעוזר לי לדעת את התשובה. נכון, יש גלאי שקר (פוליגרף) ויש שפת גוף ויש עוד כלים לבדוק אם מישהו דובר אמת או שקר, אבל כל אלה כלים בעייתיים ולכן גם אינם קבילים בבית המשפט. ד"ר רקפת דילמון (מרצה ללשון העברית באונ' בר אילן, וראש החוג [בשבתון] במכללת תלפיות בחולון) המציאה כלי מדעי שיגלה לפי העברית והשפה של הדובר אם הוא דובר אמת או שקר, וכתבה על כך דוקטורט. בהסכת היא מספרת על ששת המדדים המבחינים ביותר בין אמת לשקר מתוך 17 המדדים שמצאה. בשיחה עימה גם ביררתי האם המשטרה אימצה את הכלי המיוחד שלה, והאם בעקבות המחקר שלה היא יודעת לשקר טוב יותר. בהסכת אנחנו גם מפעילים אתכם המאזינים: אתם תשמעו הקלטה של עדות ותתבקשו לבחון את עצמכם אם העדות אמיתית או שקרית (התשובה בסוף התוכנית, לא לפני שעשיתי פָדיחות לעצמי), וכמובן יש גם הסבר מדוע שם ההסכת הוא "קולולושה". להרחבה על הנושא: המצאה או מציאות - השוואה בין סיפור שקר לסיפור קורות חיים / ד"ר רקפת דילמון, בלשנות עברית 59. kululusha535918682.files.wordpress.com/2018/…9.pdf אתר לשוניאדה: leshoniada.co.il הצטרפו אלינו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, ולדבר על כל מה שמעניים אתכם בעברית. www.facebook.com/groups/2021225214812368/