קולולושה

האם מעצבן אותה כשאומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה", מה בדיוק עושה יועץ לשון ולמה צריך אותו, למה בפרסומות ובחדשות יש "עברית מוזרה" כמו בננה וכתבתם במלרע, ולמה יש לה מקלט רדיו גם באמבטיה. קולולושה בפרק מיוחד שהוקלט בפני קהל. *** כמה פעמים ביום יש לה "גלינגים" באוזניים? האם מעצבן אותה שכשמציגים אותה אומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה"?  האם נכונה השמועה שיש לה מקלט בכל חדר בבית (כולל באמבטיה), כדי להאזין לעברית בערוצי הרדיו? בפרק שהוקלט "חי" בפני קהל שוחחתי עם רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון של כאן, בנושאים שונים: מתוקף איזו סמכות פועלים יועצי הלשון ברדיו ובטלוויזיה, מה בדיוק הם עושים, האם בעתיד עדיין יצטרכו אותם, והאם באמת תפקיד הרדיו והטלוויזיה לחנך את הציבור לדבר עברית תקנית. גם דנו בשאלה אם התקשורת משפיעה על הציבור, וכשענתה שכן, הקשיתי כיצד דור שלם שגדל על ערוץ מרכזי אחד ורדיו מרכזי אחד (הערוץ הראשון, הטלוויזיה החינוכית, קול ישראל) עדיין אינו מדבר עברית תקינה. לפרק הכנתי קובצי קול רבים שמדגימים תופעות ששוחחנו עליהם, כגון הגיית מלרע "מוזרה" בפרסומות (בננה, שמעתם, אהבתם), שימוש בלשון נקבה ב"חדשות הלילה" עם רומי נוימרק (מתחילות, שלום לכן), ופסילת שירים ברדיו (זוכרים את מקרה "לא מכירים אותך" של הראל מויאל?). רות סיפרה סיפורים מעניינים על הבעיה ב"זה מרגיש" (מיהו ה"זה" פה?) ו"על פניו" (על פניו של מי?), שיתפה מה הדבר שהיא הכי מצטערת ש"ויתרה" בפרסומת כי אח"כ היא נאלצה לוותר שוב ושוב (הקש על החמש; ספרים זה סטימצקי), וגילתה שהתחום היחיד שיש שיתוף פעולה בין כל גופי השידור בארץ הוא תחום הלשון. הצצה אל מאחורי הקלעים תמצאו כאן: https://katzr.net/b3fbea. *** רות אלמגור-רמון - יועצת לשון כבר כחמישים שנה, נכחה פיזית בכל הצמתים המרכזיים בטלוויזיה וברדיו, הכשירה שדרנים וכתבים רבים בערוץ הראשון ובקול ישראל, תלמידתו וממשיכת דרכו של אבא בנדויד, יועץ הלשון הראשון של רשות השידור. מכותבי הפינות "רגע של עברית" ברשות השידור. אמונה על שמירת הרמה הלשונית בכל מה שאתם צופים ומאזינים בתאגיד השידור הציבורי – ברדיו ובטלוויזיה, בתוכניות ובפרסומות. למדה לשון וסטטיסטיקה, ומרצה ללשון באוניברסיטאות ומכללות שונות. מרכזת את מפגשי יועצי הלשון בכל גופי השידור בישראל ברדיו ובטלוויזיה. זכתה בפרס רה"מ ללשון העברית. *** קישורים והרחבות למטיבי לכת תמצאו כאן: https://katzr.net/a4a52f *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.

מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולנטי נכנס עכבר לתא שלה, מה עושים כשהדובר מדבר מהר, והאם היא מצנזרת מילים קשות, גזעניות או קללות? שיחה מלאת חיים וסיפורים עם המתורגמנית אלה בר אילן שגם תרגמה לביל קלינטון ולברברה סטרייסנד. *** לתרגם בזמן אמת, בתוך כדי שהדובר מדבר, אינו דבר קל ולכן גורר סיפורים מעניינים. מה עושים כשבשפת המקור לא ברור אם מדובר ביחיד או ברבים (כמו באנגלית כשאומרים YOU = אתה וגם אתם)? מה קורה כשטועים ומתחילים בזכר ופתאום מגלים שמדובר בנקבה, והאם מסבירים את הטעות או ממשיכים? מה עושים כשלא מכירים מילה מסוימת? האם מתקנים דובר שאמר טעות עובדתית מסוימת, האם מצנזרים את הדובר כשהוא אומר מילים קשות, גזעניות ואפילו קללות? איך מתרגמים משחקי מילים שמוצלחים רק בשפת המקור? איך מתרגמים פסוקים? שוחחתי עם המתורגמנית מלאת הסיפורים ושמחת החיים אלה בר אילן על נושאים שונים בעולם התרגום הסימולטני לעברית. שמעתי ממנה סיפורים משעשעים ומביכים, וגיליתי  מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולנטי נכנס עכבר לתא שלה, למה הכי כיף לה לתרגם את בנימין נתניהו ולמה מקובל לתרגם במשמרת של שניים לפחות. כמו כן ביררתי עימה האם הם חתומים על הסכם סודיות, האם היא תתרגם דיונים בתחומים שהיא אינה מבינה בהם, מה היא עושה כשהדובר מדבר מהר מאוד, כיצד היא נוהגת כשהדובר מתלהב בדיבור - היא תמשיך לתרגם רגיל או תוסיף נופך לתרגום, והאם אי פעם היא התפוצצה מצחוק או בכתה באמצע התרגום. *** אלה בר אילן מתורגמנית מאנגלית לעברית ולהפך. חֲבֵרה ב-AIIC – הארגון הבינלאומי למתורגמני ועידות שמושבו בז'נבה, וחברה בעמותת ISRAIIC - הסניף הישראלי. בוגרת אוניברסיטת חיפה בשפה וספרות אנגלית וצרפתית, ולימודי תעודה במתורגמנות מטעם אוניברסיטת בר אילן. מתרגמת זה 35 שנה, ובמהלך השנים תרגמה אישים חשובים ומעניינים, ביניהם: ברברה סטרייסנד שהגיעה ליום ההולדת ה-90 של הנשיא פרס, וביל קלינטון, לשעבר נשיא ארה"ב, שבהלוויה של רבין אמר את המילים המפורסמות "שלום, חבר". *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.

נכון שכשכותבים ב-word לפעמים יש קו אדום תחת המילה? זה בגללו. נכון שאתם נעזרים במורפיקס או ברב מילים? זה בזכותו. שיחה עם המוח הגאוני שמאחורי מילון רב מילים ופרויקט השו"ת. *** כיצד איש שלא למד לשון הופך להיות מנהל מילון עברי-עברי? איך המחשב השפיע על עיצוב המילון הזה ולא רק גרפית אלא גם תוכנית? למה היה צורך במילון חדש אם כבר יש מילון אחר - אבן שושן? ושאלת השאלות: אם המילון שניהל מתקדם כל כך כיצד קרה שהוא לא הצליח ורבים אינם מכירים אותו? שוחחתי עם פרופ' יעקב שויקה - אחד הגאונים בתחום מדעי המחשב, וגם שאלתי אותו אם הוא חושב שהוא גאון. דיברנו על ההמצאות שהמציא כשהיה בצבא: המילון הממוחשב הראשון שמנתח מילים וכן המילון העברי-ערבי הראשון שמחשב הפיק בעולם כולו; שוחחנו על מיזמיו בהמשך: מילון רב מילים המודפס, המקוון, המילון לנוער ולבתי ספר ותוכנת הנקדן; וגם שאלתי אותו אם להערכתו המחשבים יחליפו בעתיד את עורכי הלשון. עוד שוחחנו על הקווים האדומים במילון (למשל אם יש מילים שלא נכנסו בו), כיצד עוד אפשר לרתום את המחשב לטובת עולם הלשון, וגם מי המציא את השם רב מילים. *** פרופ' יעקב שויקה - פרופ' אמריטוס במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, שם היה ראש המכון לאחזור מידע ולבלשנות חישובית. מתמחה במערכות לאחזור מידע טקסטואלי, במאגרים טקסטואליים גדולים, בעיבוד ממוחשב של שפות טבעיות (בעיקר של עברית), ובניתוח ממוחשב של טקסט ובמילונאות ממוחשבת. לפני יותר מחמישים שנה פיתח בפעם הראשונה מנתח מורפולוגי ממוחשב מדויק ושלם, לשפה העברית. עמד בראש פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן (המיזם זכה בפרס ישראל), היה יועץ ראשי למחשוב בכמה מיזמים אקדמיים ביטחוניים ותעשייתיים, כמו מחשוב מערכת האנציקלופדיה העברית, מחשוב הארכיון של עיתון מרכזי ונפוץ, הפקה ממוחשבת של מילונים לערבית של חיל המודיעין, פיתוח אלגוריתמים חשובים בנתב"ג 2000, ועוד. פיתח במטח את מילון רב מילים - המודפס הרגיל, המודפס לנוער, המודפס לבתי ספר, המילון המקוון ואת תוכנת הניקוד האוטומטי. עמד בראש מרכז מחקר ופיתוח למחשוב במדעי היהדות ופיתח את המערכת הממוחשבת לחקר גניזת קהיר, ומערכת להצגת כל שינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי. זכה בפרס כ"ץ ליישום ההלכה בחיים המודרניים. היה חבר בוועדות ציבוריות שונות, כגון ועדות של משרד החינוך להטמעת לימודי המחשב בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, וועדות של המועצה להשכלה גבוהה. **** למטיבי לכת מבוא למילונאות של העברית החדשה / משה גושן-גוטשטיין על מבנה המילון ועל מקומו של התואר בו, חלקת לשון 25 (תשנ"ח), עמודים 32-13 / עוזי אורנן "לשיטות המילונאות במילון אבן-שושן – נורמטיביות ודסקריפטיביות", מחקרים בלשון, ב-ג, התשמ"ז / אליעזר (לואיס) גלינרט "המילונות העברית במאה העשרים", לשוננו לעם נז, ג, תשס"ח / ראובן מירקין ראובן מירקין, על מילון עברי שימושי בכלל ועל "מילון ההווה" בפרט, לשוננו לעם מו (תשנ"ה), עמ' 165-143 זאב בן חיים, "ממילונו של בן-יהודה ועד היום", זכרונות האקדמיה ללשון העברית כ, תשל"ג, 123-118 כל המילונים המקוונים בעברית – סקירה מקיפה וביקורת / אתר לשוניאדה מילון לבית הספר – אבן שושן, אריאל, ספיר או רב מילים / אתר לשוניאדה? אחת ולתמיד: איזה מילון לקנות לבית – אבן שושן, רב מילים, אריאל, ההווה או ספיר? / אתר לשוניאדה זה המילון הטוב ביותר לתלמידי היסודי / אתר לשוניאדה

הרוסית שאלה מאיתנו אותיות לכתב שלה, אבל אנו שאלנו ממנה הרבה יותר - מילים, ביטויים וסיומות שחדרו לעברית. העברית גם שאלה מרוסית מבנים תחביריים שהיום נשמעים לנו טבעיים לחלוטין, אבל הם מבית היוצר של אימא רוסית: ילדים זה שמחה וספרים זה סטימצקי *** כנראה תתפלאו לשמוע שהכְּתב הרוסי שאל אותיות מהעברית, ושמנגד העברית שָאלה מילים וביטויים מרוסית, כמו: קור כלבים, הוציא לו את המיץ, חה-חה-חה, טראאם ומילת הזירוז נוּ!. גם סיומות שאלנו מרוסית כמו -ניק ו-צ'יק: גולנצ'יק, מושבניק. שאילת מילים היא דבר רגיל, אבל במקרה של השפעת הרוסית על העברית מדובר בהשפעה מערכתית ועמוקה על התחביר של העברית. עד כדי כך ההשפעה עמוקה שהעברית הטמיעה בתוכה מבני משפטים שלא היו בה, והיום איננו מרגישים בזרותם, כמו: ילדים זה שמחה, ספרים זה סטימצקי. מתי החלה ההשפעה של הרוסית על העברית, והאם היא השפיעה גם בגל העלייה הגדול ארצה בשנות ה-90 למניינם כשעלו כמיליון עולים מרוסיה? מתי דוברי רוסית משבצים מילים בעברית בתוך השיח ברוסית? האם הרוסית שאלה מילים מהעברית? על זאת ועוד שוחחתי עם הד"ר קרן דובנוב, שעלתה מרוסיה בעצמה. *** ד"ר קרן דובנוב היא מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית, מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם מרכזת את התוכנית. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה. *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.

למה יש מין דקדוקי למילים שאין בהן מין אמיתי, כמו שולחן? האם תמיד החלוקה היא לזכר ונקבה או שיש חלוקות אחרות? האם יש שפות שבהן ברירת המחדל היא נקבה ולא זכר והאם מעמד האישה מושפע מכך? על זאת ועוד בשיחה מיוחדת עם מי שגילתה חוקיות מעניינת בתחום המין הדקדוקי. *** הוא אינו חי אלא דומם ובכל זאת אנחנו מייחסים לו תכונות של דבר חי: השולחן הוא חפץ דומם, נטול רוח חיים, אבל בעברית הוא זכר - שולחן חדש (ולא חדשה), שולחן נקי (ולא נקייה). החרב נקבה אע"פ שהיא כלי די רחוק מעולם הנשים - אנו אומרים חרב חדה (ולא חד), חרב נוצצת (ולא נוצץ). מה הופך את השולחן לזכר ואת החרב לנקבה? האם יש היגיון בהחלטה שחפץ דומם כלשהו זכר והאחר נקבה, או שזאת החלטה שרירותית? מה קורה בשאר השפות בעולם – יש אצלם מיון לזכר ונקבה, אין מיון כזה או שיש מיון מסוג אחר שאיננו מכירים? והאם בשפה שאין בה מיון לזכר ולנקבה או שברירת המחדל היא נקבה - מעמד האישה שונה משפה שבה אין מיון כזה או שברירת המחדל היא זכר? על כל זה ועוד הפתעות, בשיחה מרתקת עם הד"ר קרן דוּבְּנוֹב שחוקרת את נושא המין הדקדוקי בעברית, והגיעה לקולולשה כדי לספר לנו על הממצאים המעניינים שגילתה. *** ד"ר קרן דובנוב היא מזכירה מדעית באקדמיה ללשון העברית, מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם מרכזת את התוכנית. היא למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היא מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה. *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.

לא בכל יום אדם מגשים את חלומו.היא חתומה על תרגום הסרטים והשירים הקלסיים של דיסני (מלך האריות, אלדין, בת הים הקטנה), על תרגום הסדרות שגדלנו עליהן (רחוב סומסום, כוח המחץ, שאלתיאל קוואק) ועל הפתיחים שכל אחד יודע לזמזם (דרדסים, החיים, אלף ואחת אמריקות). שיחה מיוחדת על תהליך העבודה מול דיסני, על ההקפדה על עברית תקינה וגבוהה בתוכן המיועד בעיקר לילדים, ומה היא חושבת על "הלייב אקשן" החדשים של דיסני כולל מלך האריות החדש. *** במענה לשאלה המפורסמת "עם מי היית רוצה לשבת לארוחת ערב?" הייתי עונה עם אבן עזרא - הפרשן, הבלשן והפילוסוף; עם כריס קרטר - היוצר של סדרת המופת תיקים באפלה; ועם שפרירה זכאי - מלכת הדיבוב העברי ומי שאחראית על פסקול ילדותנו. את אבן עזרא עזרא אפגוש כנראה בתחיית המתים; כריס קרטר לא ממש יורק לכיוון שלי; אבל זכיתי גם זכיתי להגשים את החלום ולפגוש את שפרירה זכאי. התרגשתי כמו ילדה קטנה כבר בשלב שיחת הטלפון הראשונה כשצלצלתי להציע לה להתארח בהסכת, ובוודאי התרגשתי כשפגשתי בה ושוחחנו על מאחורי הקלעים של סרטי דיסני ושל הסדרות האהובות מהטלוויזיה החינוכית ועוד. כשנרגעתי הצלחתי לשאול אותה כמה זמן היא עמלה על תרגום סרט של דיסני (לא תאמינו מה היא השיבה!), מה תהליך העבודה מול דיסני, ומה היא חושבת על גרסאות "הלייב אקשן" החדשים של דיסני ועל מלך האריות החדש. שוחחנו על הקושי לתרגם לעברית משחקי מילים מאנגלית, על ההקפדה על עברית תקינה וגבוהה בתוכן המיועד בעיקר לילדים, ועל הדמות שהיא הכי אהבה לדבב ועל הסרט או הסדרה שהיא הכי נהנתה לעבוד עליהם. דיברנו על הרי"ש המתגלגלת בשירים שנעלמה אט-אט, על השם המיוחד שלה - שפרירה (וגם על השם המיוחד של אחותה!), והאם היא מתגעגעת לעבוד בתחום הדיבוב. ככל ששוחחנו הבנתי שמדובר במפעל אדיר של אישה אחת שעשתה הרבה תפקידים: גם דיבבה, גם תרגמה את הטקסט ואת השירים, גם ביימה את המדבבים האחרים, גם הפיקה וגם כתבה פתיחים לסדרות מצוירות, והכול בפשטות בלי שהיא מודעת לכישרון האדיר שיש לה. בפרק משולבים קטעים מוזיקליים וקטעי קול מהסרטים של דיסני ומסדרות מצוירות, וגם ביקשתי משפרירה לקריין מחדש מילים שהיא עצמה כתבה לפני הרבה שנים: "לפני הרבה הרבה שנים בתוך יער עבות, היה כפר נסתר שבו חיו יצורים כחולים קטנטנים - קראו להם דרדסים". קשה לתאר את שפרירה זכאי בקצרה, אבל הינה טעימה: שפרירה זכאי חתומה (חלק בתרגום, חלק גם בבימוי, חלק גם בדיבוב, חלק גם בהפקה) על סרטים רבים וסדרות רבות, ביניהם: הסְדרות רחוב סומסום, החבורה העליזה, דובוני אכפת לי (כולל הקול של דוב לב טוב), דרדסים (כולל הקול של חתחתול והמכשפה אגאתה), כוח המחץ (כולל הקול של סקארלט), מקרון 1 (כולל הקול של נלי ג'יימסון), שאלתיאל קוואק. הסרטים שלגייה ושבעת הגמדים, דמבו (כולל הקול של אימא של דמבו ושל הפילה המנהיגה), עליזה בארץ הפלאות, פינוקיו הסרט, סינדרלה (כולל הקריינית), על כלבים וגנבים, היפהפייה הנרדמת (כולל הקול של הפיה הטובה), אלדין, מלך האריות, היפה והחיה, טרזן (כולל הקול של אימא של טֶרְק), ספר הג'ונגל, בת הים הקטנה, הגיבן מנוטרה-דאם, נסיך מצרים, הקיסר נפל על הראש, סוס פרא, צעצוע של סיפור, באג לייף, מפלצות בע"מ, מוצאים את נמו, משפחת סופר-על, והסרטים הראשונים בסדרת הארי פוטר. שפרירה כתבה את המילים לפתיחים שונים של סדרות טלוויזיה רבות, ביניהן: שאלתיאל קוואק, החיים, מקרון 1, נצנוצים, אלף ואחת אמריקות, הקלברי פין, קיטי קט וחומי, דנבר הדינוזאור האחרון, דובוני אכפת לי, טוב טוב הגמד, הדבורה מאיה. נוסף על כך שיחקה בסדרות ובסרטים. *** עוד מידע על שפרירה תמצאו כאן: https://leshoniada.co.il/2019/09/08/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-14-%d7%9b%d7%a9%d7%a1%d7%99%d7%9e%d7%91%d7%94-%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%93%d7%a1%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%97%d7%94-%d7%a2%d7%9d-%d7%a9%d7%a4%d7%a8%d7%99/ *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.

הפתעה: כל שמות החודשים העבריים בעצם אינם עבריים במקור, שם החודש הוא "מרחשוון" ולא "חשוון" ואינו קשור למשהו שאינו מתוק או לאדון, ואברהם אבינו לא דיבר עברית. פרק מיוחד על ההשפעה של אחת השפות העתיקות בעולם על העברית - השפעה שיש לה השלכות גם לעברית בת ימינו. *** כיצד הפכה האכדית לשפה הבין-לאומית, כיצד קרה הנס והצליחו לפענח כתב בן אלפי שנים, האם יֶדע באכדית עוזר להבנה טובה יותר של התנ"ך, אילו מאפיינים שמים יש לשפה האכדית (יש לה בניינים ושורשים?), כיצד יודעים אם מילה מסוימת נשאלה מאכדית ולא הייתה משותפת גם לעברית וגם לאכדית - על כל הנושאים האלה ועוד בשיחה עם ד"ר אמיתי בָּרוּכִי-אוּנָא. בשיחה סקרנו את כל 12 שמות החודשים העבריים וראינו שבמקור הם אינם עבריים אלא בבליים מהשפה האכדית, ושוחחנו על פירושם במקור. בשיחה תגלו מה הפירוש "מר" בשם החודש "מרחשוון", מדוע אין קשר למשמעות העברית לא מתוק או אדון, וגם אם אברהם אבינו דיבר עברית או אכדית ואיזו שפה הוא שמע במרחב שבו חי. בתחילת הפרק תשמעו משפט באכדית הכולל מילים הדומות לעברית, ואתם מוזמנים לנסות לפענח אותו (הפתרון בסוף השיחה). ד"ר אמיתי בָּרוּכִי-אוּנָא מורה, מרצה וחוקר של תולדות המזרח הקדום בדגש על ישראל ואשור. מלמד תולדות עם ישראל ומקרא (בדגש על ההקשר הרחב של ישראל כחלק מתרבות המזרח הקדום) - בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, במכון שכטר, במכללת לוינסקי, וגם במכון האמריקני לחקר ארץ הצבי (JUC). הדוקטורט שלו מטעם החוג להיסטוריה של עם ישראל, בנושא כתובות מלכי אשור. בעל תואר ראשון בלשון עברית. *** מראה מקום למאמרים וספרים שהוזכרו בפרק, וכן הרחבות והפתעות, תמצאו כאן: https://leshoniada.co.il/2019/06/30/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-12-%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%93%d7%a8-%d7%a8%d7%a9%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%9f-%d7%9e%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%a7-%d7%95%d7%9c/ *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק.

כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן - הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו. *** כולנו שמענו עליו, כולנו קראנו דברים שהוא כתב, וכולנו גם נבְחנו על הדברים שלו בית הספר ובבחינת הבגרות - רש"י, רבי שלמה יצחקי. מה שֶמְתֵי מעט יודעים הוא שרש"י לא היה רק פרשן מקראי או פרשן תלמודי אלא רש"י היה גם בלשן. רש"י קדם בהרבה לבן יהודה - הוא גם חידש מילים, גם כתב את פירושו למקרא בעברית דווקא אע"פ שהעברית לא הייתה שפה חיה, וגם דאג לתרגם מארמית לעברית את דברי חז"ל שהביא בפירושו למקרא. בכך השפיע רש"י לדורות על העברית וחיזק את מעמדה. אבל מה הופך את רש"י לבלשן אם הוא לא כתב ספרי דקדוק? האם רש"י פירש בניגוד לדעת חז"ל כשדבריהם נגד הדקדוק? האם רש"י הסכים עם מנחם בן סרוק ודונש בן לברט או חלק עליהם? האם פירוש רש"י מיועד לילדים או למשכילים דווקא? בפרק הזה תכירו את רש"י הבלשן - בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, אדם שתרם תרומה עצומה בתחום המילונאות, פרשן מקורי ועצמאי. רש"י כמעט שלא הכיר מדקדקים אחרים, ולכן היה חלוץ בתחום הלשון ופורץ דרך. זו הסיבה שלא תמצאו ברש"י מינוחים מקצועיים, כגון שורש, משקל, בניין. רש"י גם חידש מאות מילים בעברית, ובלי פירושו לתנ"ך פירושן של מילים רבות היו נשאר לוט בערפל. עד היום אנו משמשים בפירושיו למילים בתנ"ך מבלי שאנו יודעים ש"בחרנו" בפירוש שלו בעוד אחרים הסבירו אחרת. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", והוא גם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בוגר ישיבת הר עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** מראה מקום למאמרים וספרים שהוזכרו בפרק, וכן הרחבות והפתעות, תמצאו כאן: https://leshoniada.co.il/2019/06/30/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-12-%d7%a0%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a8-%d7%93%d7%a8-%d7%a8%d7%a9%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%a9%d7%9f-%d7%9e%d7%93%d7%a7%d7%93%d7%a7-%d7%95%d7%9c/ *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. חפשו "קולולושה" בפייסבוק. ***

תמיד לימדו אותנו שיש לכל הפחות שלוש אותיות (עיצורים) שורש, ולכן השורש של נדד הוא נ-ד-ד, ושל שתה השורש ש-ת-ה והשורש של קם הוא ק-ו-ם. האומנם? כאן בפרק תגלו שבעבר חשבו אחרת: חשבו שכל אות שאינה נמצאת בכל הנטיות של המילה אינה חלק מהשורש. לכן השורש של נדד הוא ד (ידוד - אין נו"ן. נע ונד - יש רק דל"ת אחת), השורש של שתה הוא ש-ת (שתו - אין ה"א), ושל קם השורש ק-ם. מחברת מנחם בן סרוק הוא המילון הראשון בעברית, והוא נכתב במי הביניים בשיטה הזו. המילון שלו פורסם בכל תפוצות ישראל, ואחרי דור אחד בלבד השיטה שלו נעלמה כמעט כליל בזכות המהפכה של רבי יהודה חיוג'. חיוג' הגיע למסקנה שהשורשים בעברית תלת-עיצוריים, כלומר בעלי שלוש אותיות לכל הפחות (הרי יש גם בעלי ארבעה וחמישה: פרסם, סחרחר), והשיטה שלו נלמדת עד היום בבתי הספר. בפרק הזה שוחחתי עם ד"ר חנוך גמליאל על הדעות השונות בימי הביניים בכל הקשור לשיטת השורשים בעברית, על דעות מודרניות שטוענות כי במקור כל המילים היו בעלות שורש דו-עיצורי בלבד, ומדוע עד היום  משתמשים בתבנית המסובכת פ-ע-ל (זוכרים את פיעל, פועל והתפעל? זוכרים את פ"ה הפועל, עי"ן הפועל, למ"ד הפועל?) שבה אי אפשר להטיל דגש בעי"ן הפועל, ומדוע משתמשים בתבנית ק-ט-ל לציון שמות עצם - שורש לא נעים במיוחד. *** הרב ד"ר חנוך גמליאל הוא ראש החוג ללשון העברית במכללה האקדמית הרצוג, חבר באקדמיה ללשון העברית וחבר בוועדת הדקדוק באקדמיה. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בנושא "תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה", וגם כתב מאמרים בנושא. כתב את הספר "רש"י כפרשן וכבלשן: תפיסות תחביריות בפירוש רש"י לתורה" בהוצאת מוסד ביאליק, ואת "פרקים בתולדות הלשון העברית – יחידה ארבע: לשון הפיוט הארץ ישראלי" מטעם האוניברסיטה הפתוחה. בוגר ישיבת הר-עציון בגוש עציון, לימד בישיבת הקיבוץ הדתי, והיום עוסק בעיקר בעברית של ימי הביניים שהושפעה מן הערבית, ובחוכמת הלשון בימי הביניים בפרט במרחב האשכנזי. *** קישורים והרחבות להסכת: היכנסו לכאן ??? *** הצטרפו לפייסבוק של ההסכת "קולולושה", שם תוכלו להעיר על התוכנית, לשאול, להגיב, להציע מרואיינים ולדבר על כל מה שמעניין אתכם בעברית. https://www.facebook.com/groups/2021225214812368/ * * * עוד פרטים מעניינים על עולם הלשון - היכנסו לאתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/