חסידים שותים מזה | נגיעות חסידיות עם רה"י הרב חיים וולפסון

מכירת בתי ערי חומה משמשת את ר נחום לבחון את משמעות הגבולות ומה שהם יוצרים.התורה פותחת באות ב שמבטאת יראה. לבית יש בתוכו גבולות חיצוניים שיוצרים מרחב פנימי. כך התורה יוצרת מרחב על ידי הצבת גבולות.

סיפור יפהפה שסיפר הרב שלמה קרליבך על ר' מנדלה מויזניץ מפגיש אותנו עם הצורך לשוחח עם המקומות הנמוכים והילדותיים שבנו.מתוכו נלמד את ביאורו של ר נחום על דברי חזל - אמור ואמרת - להזהיר גדולים על הקטנים

נדב ואביהו מתים מתוך התקרבות להשם. ר נחום מסביר שנדב ואביהו צריכים להתקרב כי יש להם יכולת לקרב מדרגות נמוכות אל הקודש. אולם דווקא מי שמתקרב בתנועה כל כך חזקה מרחוק, עלול לאבד את החיבור לחיים הטבעיים בלי למצוא את הדרך להביא את הקדושה לתוך החיים.

המצורע מקבל את ענשו בגלל שדבר לשון הרע על ישראל.ר נחום מבאר שהקב"ה רואה בישראל את הטוב, מדבר לשון הרע פוגע במבט הזה ולוקח מהשם את העונג שיש לו בבניו.הוא גם כעובד עבודה זרה, כי משתמש בכח הדיבור שהוא כח אלוקי בניגוד למה שהשם רוצה שיעשה בו. מתוך הדברים אנחנו לומדים גם עלינו כמי שצריכים לדבר טוב על ישראל בכל זמן ובפרט בימינו שזכינו לראות עם שמלא בזכויות ומצוות כרימון

.ר נחום מניח בפרשה את אחד היסודות המרכזיים במשנתו ובעולמה של חסידות פולין, שעיקר הדבקות היא דרך ההתעוררות הרגשית, ושעובד השם הוא אדם שחי עולם רגשי עשיר

פסח הוא החג שבו פועל השם בחסד גדול עם ישראל, בהתגלות מלמעלה גם כשאנו לא ראויים. לכן מפתיע לגלות שדווקא בו נולד יצחק שמדתו מדת הדין. ר נחום לומד מכאן שפסח חושף את החיים שטמונים גם במיצר, הצרה שנראית כהעדר חיים מכילה בתוכה כוחות חיים סמויים. כשאנו מרגישים את זה המיצר שבמציאות מתבטל ואנחנו מסוגלים לפעול ולשנות אותה.

השם פונה למשה בקריאה שאין בה כל דיבור, רק לאחריה מדבר מאהל מועד. המפגש של השם עם האדם מתחיל בצעדים קטנים, בשימת לב למה שנראה פשוט וסתמי אך בתוכו מסתתרת קריאה אלוקית שאם נטה לה אוזן נגלה שהיא דבור מאהל מועד

התורה מכנה את המשכן, משכן העדות, ופירש רשי, עדות שהשכינה שורה בישראל לאחר חטא העגל.ר נחום מבאר שהעדות היא שעם ישראל נושא בתוכו את השכינה, מעתה מצויה השכינה בתוכנו ומופיעה דרכנו. השם מפקיד בלבנו את מלכותו בארץ, ישראל הם השביל שמחבר עליונים ותחתונים.

חז"ל למדו מהסמיכות של ציווי השבת לציווי של בניית המשכן, שמלאכות שבת אסורות רק באופן של מלאכת מחשבת. דבר זה לא מפורש אלא רמוז בלבד.ר נחום רואה בזה ביטוי לעובדה ששבת יוצרת קרבה מיוחדת בינינו לבין הקדוש ברוך הוא, ומאפשרת לנו לקלוט את מה שלא נאמר. זה מתאפשר דווקא בשביתה ממלאכה, בהשקטה של המציאות שמאפשרת לשמוע את מה שלא קולטים בחושים הרגילים.

חז"ל דרשו את מזמור כב בתהילים על אסתר המלכה. במזמור מתוארת המצוקה של מי שזועק אל השם יתברך ולא נענה. ר' נחום מפרש את הסיבה לכך שתפילה לעיתים לא נענית, ומתוך כך מצביע על התהליך שעוברת אסתר ואנחנו בפורים, תהליך של מהפכה פנימית בקשר עם הקדוש ברוך הוא.