השמרן: הגות פוליטית למאה ה-21

פרופ' מתיו פרנק הנו מנהל עמית של תכנית "ג'יימס מדיסון", ומרצה במחלקה לפוליטיקה באוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב; הוא עמית בכיר במכון ווית'רספון, ועורך בכתב העת האינטרנטי שיח ציבורי; הוא גם פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת ראדפורד, בה כיהן כיו"ר המחלקה, ולימד קורסים בפילוסופיה פוליטית, משפט חוקתי, ופוליטיקה אמריקנית. בין כתביו, ספר שכותרתו: נגד האימפריה המשפטית: בית המשפט העליון נגד ריבונות העם. נפגשנו לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון, למרות המגפה העולמית השוררת עכשיו. השיחה בינינו התנהלה על מי מנוחות, כשמסביב שקט מוחלט; המשרדים ריקים; דיברנו באנגלית, ואנחנו מביאים כאן את עיקרי הדברים בעברית, וגם, לסירוגין, חלקים מתוך השיחה באנגלית. עורך: מאור לנדר

ד"ר ניקול הוכנר היא מרצה בכירה במחלקה למדע המדינה וראש התכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים, היא מתמחה בתקופה שבין סוף ימי הביניים וראשית העת המודרנית, וכתבה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה על ייצוגי שלטון בצרפת באותה תקופה. אחד מהוגי הדעות שהיא מלמדת באוניברסיטה ושעליו פרסמה כמה מאמרים הוא ניקולו מקיאוולי, שבהגותו עוסק פרק זה. ד"ר בנימין שוורץ פגש את הוכנר כדי לדון ולהבהיר את הגותו של מקיאוולי שחי לפני 500 שנה באיטליה, ושהשם שלו עדיין מרעיד את האדם הממוצע. השם שלו הפך למושג של רוע מוחלט וציניות מוחלטת בפוליטיקה. השם שלו הפך לסימן היכר לשיטת פעולה חסרת לב בפוליטיקה; 'מקיאווליזם'; שיטה של משחקי כוח, של אינטרס אישי של הפוליטיקאים, שיטה מניפולטיבית הפוגעת באינטרסים של הציבור הרחב. שיחה זו חוזרת להגותו של מקיאוולי האיש מתוך ניסיון להתרחק ממאות שנים של הכפשות נגד ניקולו מקיאוולי, נגד הגותו ונגד כתביו. 

פרופ' משה הלברטל הנו פרופסור למחשבה יהודית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופסור בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. במחקרים שלו הוא עוסק בשאלות יסוד הקשורות ביחסים בין מסורת, פרשנות וארגון החיים החברתיים. הוא חיבר ספרים רבים בתחומי המחשבה היהודית לדורותיה. בין היתר הוא כתב ספרים על יחסה של היהדות אל האלילות; על תפקידם של טקסטים סמכותיים בגיבוש המסורת היהודית; ועל ערכים כשיקולים פרשניים בספרות חז"ל. כמו כן, הוא כתב ספרים על הוגים יהודים גדולים כמו הרמב"ם, הרמב"ן והמאירי. בפרק זה משוחח הלברטל עם ד"ר בנימין שוורץ על ספרו האחרון, שאותו חיבר יחד עם פרופ' סטיבן הולמס מאוניברסיטת ניו יורק, ושכותרתו: The Beginning of Politics: Power in the Biblical Book of Samuel. הלברטל והולמס טוענים כי המחבר הגאוני של ספר שמואל, שזהותו אינה ידועה לנו, מציג בפני הקורא תמונה מורכבת, מתוחכמת ומדויקת מאוד של הפוליטיקה כפי שהיא מתקיימת מאחורי הקלעים. בשיחה זו מנתח הלברטל את הפעולות והמחשבות של שני מלכי ישראל הראשונים - שאול ודוד - כדי להבהיר את היתרונות והחסרונות בפרויקט הפוליטי המלוכני. עורך קול: מאור לנדר

פרופ' אנבל הרצוג היא חוקרת מחשבה פוליטית באוניברסיטת חיפה; היא מתמקדת בכתיבה ובהוראה על פילוסופים מן המאה ה-20, וביניהם: עמנואל לוינס, חנה ארנדט, ז'אק דרידה ואלבר קאמי. בהמשך לפרק הקודם, עוסק הפרק הזה בהגות החברתית של אלבר קאמי בספרו הקלאסי 'הזר'. במהלך השיחה דנים הרצוג וד"ר בנימין שוורץ בשאלות הבאות: (1) מהו מקור החובה החברתית של האדם? (2) מה הופך את הספר 'הזר' לקלאסיקה כל כך גדולה? (3) מהו השיפוט המוסרי של קאמי ביחס לגיבור ספרו 'הזר'? (4) האם סבר קאמי שאין אלוהים? ומעל לכל השאלות האלה מרחפת השאלה הגדולה: מהו המחיר שבני אדם וחברות אנושיות משלמים על ניהיליזם ועל היעדר משמעות? עורך קול: מאור לנדר

ניר רצ'קובסקי הנו מתרגם וסופר שקיבל תואר אבירות מממשלת צרפת. הוא תרגם לעברית את הספר 'סוויטה צרפתית' של אירן נמירובסקי, וכן תרגם ספרים של מחברים גדולים כמו וולטר, אמיל אז'אר ואלבר קאמי. בפרק זה משוחח רצ'קובסקי עם ד"ר בנימין שוורץ על הספר הדֶבֶר (La peste) של אלבר קאמי לאור מגפת הקורונה העולמית שאנו חווים. כפי שכותב קאמי: "הדבר, יש בו משהו טוב, הוא פוקח את העיניים, הוא מאלץ אותנו לחשוב". פרק זה מבקש לדון בהשלכות של המגפה על היבטים חשובים בחיינו. השיחה מעלה שתי קושיות גדולות: האחת, מה קורה לעיר מודרנית בשעה שהיא פוגשת מגפה? והשניה, כיצד יכולים האדם המאמין והאדם הלא-מאמין להתמודד מבחינה פילוסופית עם הופעתה של מגפה? עורך קול: מאור לנדר

ד"ר יאשיהו (יושי) פרג'ון הנו חוקר ומרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, במכללת הרצוג ובמוסדות נוספים. בפרק זה מנתח פרג'ון את היחס המורכב של המקרא למבנה שלטוני שבראשו עומד מלך, ומשיב לשאלות של ד"ר בנימין שוורץ על המתח הפנימי העולה מעיון בספרי המקרא בין גישות שונות ביחס למלוכה. האם יש סתירה בין הציווי להמליך מלך (בספר דברים) ובין הביקורת של אלוהים על המלכת שאול (בספר שמואל)? כיצד מתיישבים יחד הרעיון על מלכות אלוהים עם מלכות אנושית? היכן מבטא המקרא ביקורת רפובליקנית על המונרכיה? אלה כמה מהשאלות החשובות הנדונות בפרק זה. עורך קול: מאור לנדר

עירית לינור -- סופרת ושדרנית בגלי צה"ל -- מציגה בפרק זה את תפיסתה השמרנית האינטואיטיבית ביחס לנושאים מגוונים כגון: חיי משפחה, זוגיות, פונדקאות, כלכלה. בשיחתה עם ד"ר בנימין שוורץ מתייחסת לינור לכתיבה הספרותית שלה, למחלוקות עקרוניות בין ימין לשמאל בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט, ולשינויים שחלו במהלך השנים בגישה הפוליטית שלה. לינור עומדת על דעתה כי פונדקאות מכל סוג כופה על התינוק ניתוק מן ההורה הביולוגי שלו; ומעבר לכך, היא מגדירה את הפונדקאות כסחר בבני אדם. עורך קול: מאור לנדר

אביטל לוי כותבת דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת אריזונה על מושג הנאמנות בתפיסת המוסר כמבוסס רגשות לפי גישתו של הפילוסוף בן המאה ה-18 דיוויד יום. לוי משוחחת בפרק זה עם ד"ר בנימין שוורץ ומנתחת את ההגות המוסרית והדתית של דיוויד יום, ומסבירה כיצד יום ממשיך להיות רלוונטי לחשיבה שלנו על דת, מוסר ופוליטיקה גם במדינת ישראל של המאה ה-21. עורך קול: מאור לנדר

אלון שלו הנו סטודנט לתואר שלישי בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וסגן עורך כתב העת 'השילוח' של 'קרן תקווה', ובמסגרת זו הוא עוסק בתיאוריה של השמרנות. בשיחתו עם ד"ר בנימין שוורץ מנתח שלו את ספרו של רוג'ר סקרוטון, הוגה הדעות השמרני האנגלו-אמריקאי החשוב ביותר של דורו, שכותרתו - כיצד להיות שמרן. במהלך הפרק עולות שאלות יסוד של המחשבה הפוליטית בת זמננו, כגון: מהי שמרנות? מהי לאומיות? מהו ליברליזם?  עורך קול: מאור לנדר

בני ציפר הנו עיתונאי, סופר, מתרגם ספרות מצרפתית לעברית, מבקר ספרות, ואפילו מבקר מסעדות. הוא משמש כבר למעלה מ-30 שנה כעורך 'מוסף תרבות וספרות' של עיתון 'הארץ', ובכך יש לו השפעה על השיח האינטלקטואלי בישראל. בשיחתו עם ד"ר בנימין שוורץ מנתח ציפר את הרעיונות של הסופר הצרפתי, בן המאה ה-19, ז'וריס קרל הויסמנס, ואת הרלוונטיות שלהם להקשר אחר לגמרי: מדינת ישראל בתחילת המאה ה-21. במהלך השיחה מסביר בני ציפר כיצד היצירה הספרותית של הויסמנס השפיעה עליו באופן אישי והובילה אותו לתמוך בעמדות הימין הישראלי. עורך קול: מאור לנדר.