עילי ראונר בשיחה עם הלית ישורון על יצירתו המפוארת של מרסל פרוסט. שיחה על תרגום ויצירה, בעברית ובצרפתית. איך נכנסים לקרוא בספר מונומנטלי ומשנה חיים, מן הספרים היפים ביותר במאה העשרים. "בעקבות הזמן האבוד". פרויקט חניכה של אמן, שנובע מרגע של התגלות מודרנית, פרקי אהבה, קשרי משפחה, שאלות חברתיות בסלונים של פריז, יציאה אל הטבע, מחשבות על מיניות, ועל תשוקות אסורות. ובמיוחד ספר על הזמן, על הזיכרון, על היכולת לכתוב את החיים בצורת ספר. פרק 1 מהסוף אל ההתחלה: הזמן שנמצא - "החיים האמיתיים, החיים שלבסוף התגלו והתבהרו ולפיכך הם החיים היחידים שנחיו במלואם, הינם הספרות." פרק 2 גני העדן האמיתיים הם גני העדן שאיבדנו - “..הם לבדם, הריח והטעם, נשארים עוד זמן רב, כמו נשמות, זוכרים, מחכים, מקווים, על תילי כל היתר, נושאים בלא רתע, על נטף אוורירי כמעט, את המבנה האדיר של הזיכרון." פרק 3 היא היתה סבתא שלי ואני הנכד שלה - "מעולם לא הסכימה לקנות דבר שלא נשא עמו רווח רוחני, בעיקר זה שכמותו מעניקים לנו חפצי החן, ובזאת לימדה אותנו לחפש הנאה מעבר לתענוגות הרווחה והראוותנות."