דף יומי לנשים - הדרן

דף נלווה שבועות מד האם דעתו של שמואל - שמלווה שאיבד את המשכון אינו יכול לגבות את ההלוואה אפילו אם היא הייתה שווה הרבה פחות מההלוואה - היא נושא למחלוקת תנאים? הגמרא מציעה שתי מחלוקות תנאים אפשריות שיכולות להתייחס לנושא זה, אך שתיהן נדחות כיוון שהבסיס לטיעונן יכול להיות מוסבר באופן שונה. בדרך כלל, שבועות משמשות לפטור מתשלום עבור הנתבע (נשבע ואינו משלם). אולם, בכמה נסיבות מיוחדות, כפי שמפורט במשנה, התובע יכול להישבע כדי לקבל תשלום (נשבע ונוטל).

הדף היום מוקדש על ידי בנימין כהן לכבוד קרוליין מוזין ברקוביץ על סיום הש"ס! "אנחנו מקבלים השראה מההישג המדהים שלך ומהמסירות שלך ללימוד."

הגמרא ממשיכה להביא מקרים שבהם יש סכסוך בין המלווה והלווה לגבי החזרת חוב ואיך מכריעים בכל מקרה.  במשנה יש סתירה כי כתוב שאין נשבעין וקטן וגם כתוב שנשבעין לקטן. רב ושמואל מפרשים את המקרה שנשבעין לקטן בדרכים שונות. רב אומר שמדובר שבן שטוען טענת אביו ולכן נשבעין כי ההלואה היתה לגדול, למרות שעכשיו זה לא הוא שתובע. לפי דבריו, המשנה תואמת שיטת ר' אליעזר בן יעקב כי חכמים חולקים במקרה כזה ולא מחייבים. הגמרא מביאה שני הסברים שונים להבין מה נקודת המחלוקת בין ר' אליעזר בן יעקב וחכמים. שמואל אומר שמדובר על שבועה של מי שמנסה לגבות חוב אביו מיתום.  אין שבועת הדיינים למקרים של קרקע, עבדים, שטרות והקדש. גם אין דיני כפל, ארבעה וחמשה, ושבועת שומרים לדברים אלוץ מאיפה זה נדרש בפסוקים?     

הדף היום מוקדש לרפואת שמואל הענוך יעקב בן חיינה. רב נחמן תיקן שבועת היסת, שבועה דרבנן, על נתבע שכופר בטענה לחלוטין. יש מחלוקת על הנסיבות המדויקות שבהן רב נחמן חייב בשבועה זו. מה ההבדל בין שבועה שהתורה מחייבת לבין שבועה שהרבנן תיקנו (היסת)? הגמרא מביאה שלושה הבדלים אפשריים. באילו מקרים יכול מלווה לדרוש מהלווה להחזיר את הכסף בפני עדים, כך שאם לא עשה כן, אז טענתו שכבר החזיר את הכסף אינה תקפה? הגמרא מביאה שתי גירסאות שונות של דעת רב אסי, וכן שתי גירסאות שונות של תשובת שמואל לרב אסי. דעותיהם נבחנות ומוסברות לאור המשנה שלנו. הגמרא מביאה ארבעה מקרים שבהם היו טיעונים שונים בין המלווה והלווה, ומסבירה כיצד נפסק כל מקרה. בחלק מהמקרים, אביי ורבא חלקו על האופן שבו יש לפסוק.

דף נלווה שבועות מ רב ושמואל חלוקים בהבנת הדין במשנה הנוגע לשבועת מודה במקצת: "הטענה שתי כסף" - האם הכוונה לגובה הטענה - כלומר מה שתובע הטוען, או שהכוונה לצד הנתבע - כמה הנתבע כופר? ישנם ארבעה נסיונות לתמוך בהבנת רב מן המשנה ומקורות תנאיים אחרים, אך השלושה הראשונים ניתנים להסבר גם לפי שמואל. שתי הלכות נוספות של שמואל מובאות, כולל הלכה שאם אחד טוען שהאחר חייב לו שני פריטים שונים והאחר מודה שיש לו אחד מהפריטים, הנתבע נשבע שבועת מודה במקצת. שתי גרסאות מובאות לגבי השאלה האם רבי יוחנן הסכים או חלק על דעה זו. ראיות מובאות להוכיח את דעת שמואל אך מוכחות כלא מכריעות, וכמו כן, אותן ראיות מובאות להפריך את הדעה שרבי יוחנן חולק אך נדחות באותו אופן.

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הזום של הדרן לכבוד יום הולדתה של מגי סנדלר! "העבודה המדהימה שלך מעלה לא רק את התוכן של הלימוד היומי שלנו, אלא את כל האווירה שלו, כשאת יוצרת חוויה אסטטית וחלקה לכולנו. את מיישמת את העקרון של הידור מצווה שלמדנו במסכת שבת: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, הִתְנָאֵה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת." לפני שמשביעים את הנתבע, בית הדין מזכיר מספר אמירות על חומרת שבועת שקר כדי להרתיע את האדם מלהישבע שבועת שקר. בברייתא מזכירים את כל האמירות והגמרא גם מעלה קושיות וגם מבהירה את המשמעות או המקורות של כל אחת מהאמירות. רב ושמואל חולקים על משמעות המשפט במשנה: "הטענה שתי הכסף והודאה בשווה פרוטה". רב סבור שהטענה בכללותה היא מינימום שתי מעות ופרוטה. הכפירה היא שתי מעות לפחות וההודאה פרוטה. שמואל פוסק שגם ההודאה וגם הכפירה יכולות להיות רק פרוטה וכל הטענה היא שתי מעות. רבא מסביר שדעת רב נתמכת על ידי המשנה ועמדת שמואל נתמכת על ידי הפסוקים שבתורה.  

דף נלווה שבועות לח הלימוד השבוע מוקדש ע"י רוברט ופאולה כהן לע"נ הענע בת יצחק נחמיה. הדף היום מוקדש ע"י שפרה טייברג לע"נ אביה צבי טייברג. אם אדם נשבע שבועת הפקדון לכמה אנשים בבת אחת, באילו נסיבות יידרש להביא כמה קרבנות? המשנה מונה שלוש דעות שונות ומובאת ברייתא עם דעות רבי מאיר ורבי יהודה. שמואל ורבי יוחנן מביאים הסברים שונים לגבי איזה נוסח רבי מאיר ורבי יהודה חולקים עליו. אם מישהו נשבע שאין לו כמה דברים של מישהו, האם חייב לא רק על כל דבר אלא גם על הביטוי הכולל בתחילת דבריו "אין לך בידי"? על זה יש מחלוקת אמוראים. הפרק השישי דן בשבועה המוטלת על ידי הדיינים, ליתר דיוק בשבועה של מי שמודה במקצת הטענה. מה הוא השיעור המינימלי של הטענה וההודאה החלקית הנדרשים כדי להתחייב בשבועה. דרישה נוספת היא שההודאה תהיה על אותו סוג של חפץ כמו הטענה. רבן גמליאל חולק וסובר שלא צריך שההודאה תהיה על אותו סוג של חפץ. 

בנוגע לשבועת הפקדון, רב כהנא שואל: אם עדים התרו באדם לפני שנשבע, שבמקרה שהוא משקר הוא יקבל מלקות, האם הוא יקבל מלקות בנוסף לקרבן או במקום הקרבן? נעשים מספר ניסיונות לענות על שאלתו ממקורות שונים, אך אף אחד מהם אינו חד משמעי. רבה מקשה על שאלת רב כהנא ומציע שלעולם לא יכול להיות מקרה כזה מכיוון שאם יש עדים להתרות, אז הם גם חייבים להיות עדים למעשה ובמקרה כזה ההכחשה אינה רלוונטית שכן העדים יכולים לחייב את האדם לשלם, ללא קשר להכחשתו. הגמרא אז מנסה להוכיח ואז להפריך את ההנחה הזו של רבה שאם יש עדים שהתרו, אי אפשר להתחייב בשבועת הפקדון. רק מהמקור האחרון הם מצליחים להפריך את ההנחה הזו. האם שבועת הפקדון רלוונטית בטענת קרקע?

הדף היום מוקדש ע"י מריל פייג' לע"נ אביה ג'ורג לוין. מילים יכולות לשאת משמעויות שונות בהתאם להקשר שלהן. מביאים כמה דוגמאות מהתנ"ך כדי להראות את המשמעויות של מילים שונות. רבי מאיר והחכמים חולקים האם הזכרת שם ה' בהקשרים שונים מחייבת שימוש בשם המפורש או שמא די בכינוי. אילו מקורות מהפסוקים הם מביאים כדי לתמוך בעמדותיהם? יש להיזהר לשנות את לשון המשנה ואפילו פסוק אם עלול להישמע כאילו מקלל אדם אחר בעת קריאתה. במשנה, רבי מאיר חלק על החכמים שניתן ליישם את העקרון מכלל לאו אתה שומע הן. אולם זה יוצר סתירה עם עמדתו לגבי תנאים, שם הוא טוען שהם חייבים להיות מנוסחים בצורה חיובית ושלילית כאחד. כדי לפתור את הסתירה הזו, מחליפים את העמדות במשנתינו. באילו נסיבות אדם יהיה חייב או פטור מהבאת קרבן אשם על שבועת הפקדון? באילו מצבים אדם יכול להיות חייב במספר קרבנות על שבועת פקדון אחת? שבועת הפקדון חלה רק על הכחשת תביעות ממוניות, לא על תביעות על קנסות.

הדף היום מוקדש על ידי אבישג אדרי לרפואה שלמה ולהצלתו של אלון בן עידית. המשנה מונה חמישה מקרים שבהם אין אנשים חייבים בשבועת עדות. מה המקור בתורה לכל הדינים המוזכרים במשנה. איזה ניסוח מדויק צריך לשבועת עדות שחייבים עליה להביא קרבן? האם צריך לכלול את שם ה' או כינוי? האם מילה המתייחסת לה' נחשבת גם היא כשימוש בשם ה'? אילו שמות של ה' אפשר או אי אפשר למחוק. יש מקומות שונים בתנ"ך שבהם לא ברור אם מילה מתייחסת לקב"ה או למישהו אחר. הגמרא מביאה מספר מקרים כאלה.