על החיים ועל המוות - עם דפנה לוי

מקס מלכיאל מגדיר את עצמו כטבח חובב וחוכמולוגמקצועי. הוא בשלן מעולה שמספק בערוץ היוטיוב הפופולארי שלו מתכונים אבל גם סרטוניםשבהם הוא משוטט בברלין ומדבר על החיים. הוא נולד בטג׳יקיסטן במשפחה הכי מעורבתשניתן לדמיין, בגיל 19 הגיע להתנחלות, חזר בתשובה, חזר בשאלה, היגר ללונדון, התאהבועבר לברלין ובתוך כל המעברים הללו אבא שלו, בוריס, שמת לפני כארבע שנים, היה סוגשל עוגן שאפשר היה ללבן אתו שאלות, להתחבט וגם לצחוק הרבה. מקס סיפר לי על אבאשבדושנבה ניגן פסנתר בחוגי בלט ובבאר שבע טאטא רחובות, אבל היה מרוצה מחייו עדשהרגיש שדי, הגיע זמנו, ומת במפתיע, אבל מבחינתו של מקס הוא נוכח בחייו כל העתוהיה בוודאי נהנה להאזין לשיחה שלנו, שהתרחבה לכל מיני כיוונים אחרים.  ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם: רונית כפיר.Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music:Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

את מרבית חייה עברה שילה ויינברג ב״מופע בני״, כפישהיא מגדירה זאת. היציאה הרשמית מן הארון והחיים החדשים כאישה התאפשרו, כך היאמספרת לי, רק אחרי שהתאלמנה. מי שהייתה זוגתה לא יכלה להשלים עם העובדה שהגבר שאיתוהתחתנה הוא אישה, וכפי ששילה אומרת, על אף האהבה העמוקה הן אמללו זו את זו ובמבטלאחור היא יודעת שהיה שם פספוס נורא. שילה היא היום אבא וסבתא, וגם חברת מועצת קרייתטבעון – היא הטרנסית הראשונה שנבחרה בארץ לתפקיד כזה – והיא אקטיביסטית וגם משוררת.בימים אלה ראה אור ספר השירים השני שלה, ״כעת״, ובמהלך השיחה שלנו שילה גם קוראת מתוכו. ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפירLogo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠ 

כשאחותה של רות לורנד חלתה בפוליו, שיתוק ילדים כפישנקראה אז המחלה, היא הוצאה מהבית ולא חזרה אליו וכמנהג אותם ימים ואותן משפחות,איש לא אמר על כך דבר. ״הלכתי לבית הקברות עם הפרטים שבתעודת הפטירה ולא מצאתי אתהקבר״, כותבת רותי ברומן ״תחרה הונגרית״, המבוסס במידה רבה על קורות משפחתה. ״בכלהחלקה לא היו מצבות ולא סימוני שמות... את לא נסעת לבית הקברות, אפילו לא דיברתאליה, רק שמרת את התמונות שלה במגירה ליד המיטה. האדמה בלעה את לאה-רבקה שלנו אבלהיא לא נעלמה. קברת אותה בתוך לבך ואנחנו לא הורשינו לבקר״. רותי, שהיא פרופסור לפילוסופיה בדימוס, שימשה בעברכראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. בנוסף לפרסומים האקדמיים הרבים שלה, ראואור ספרי שירה ופרוזה שכתבה, ובהם, כאמור, הרומן העוסק בסיפור ילדותה במשפחה שהיולה דרכים משלה להתמודד עם נוכחותו המתמדת של המוות. ומאחר שהיא פילוסופית, כךנפתחה השיחה שלנו:  ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם מאיה קוסובר.Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠ 

״אישה בחלוק, שערה סתור ומבטה צף, הולכתלאיבוד בנבכי זיכרונה...״ כך מתחיל הממואר ״מעוף. סוף״ שכתב פיקי איש שלום עלפרידתו מאמו. בספרון הקצרצר והיפה הזה הוא מביט, כמעט באותו מבט אוהב, מוקסם ורך,בדעיכה של אמו ובפריחת הטבע שסביבה – מקור הפחם של הפשוש, השר מתחת לתפרחת החרדל,מזכיר לו את האיפור שהאישה בחלוק הקפידה עליו פעם; קריאה רועמת של קוקיה, בהלה של עורב, לבנין צנון שנצמד לסרפד המכוסהטל, הוא, הבן, הצפר, פוסע אל השדות בעוד אמו תועה במסדרונות לא מוכרים שבחלקם הלכהאינספור פעמים. פיקי הוא פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטההעברית וצפר, ובזכות השילוב הזה השיחה שלנו נדדה גם אל עניינים של טבע שרובנו,החיים בעיר, מתעלמים מהם. זוהי, אגב, שיחתנו השנייה בנושא. את השיחה הראשונה לאהקלטתי, ואני מניחה שתקלה כזו הייתה צפויה אחרי שלוש וחצי שנות פודקאסט. פיקי קיבלאת העניין בשלווה מעוררת הערכה והתייצב לשיחה שנייה זמן קצר לאחר מכן.   ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר.Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

אילנה המרמן מרבה להשתמש בתואר ״מעניין״ – היא מתארתכך כמעט כל חוויה עמוקה שעברה עליה, וגם את החיים שלה עם בעלה המנוח יורגן ניראד –חיים שהחלו במפגש בלתי צפוי בין מרצה גרמני קתולי, לסטודנטית לדוקטורט, הישראליתהיהודייה הראשונה שפגש בחייו, והמשיכו בכשלושים שנה של זוגיות, הרפתקאות, אקטיביזםוכמובן שיתופי פעולה בכתיבה, תרגום ועריכה של מבחר יצירות מן התרבות הגרמנית וביןהשאר אלה של קפקא וניטשה.   בספרם המשותף״מזל סרטן – מסע לבלי שוב״ תיעדו אילנה ויורגן כל אחד בנפרד ובסגנון משלו, את החודשיםשעברו עליהם בבית החולים, בבית בזמן הפוגה בין טיפולים וברגעים האחרונים שלפנימותו של יורגן – ונדמה שמעבר לרגשות המורכבים, לעצב ולקושי העצום, בעיקר של אילנה,להשלים עם המוות המתקרב, הם הצליחו להיאחז בעולם האינטלקטואלי שלהם, לקרוא יחדשירה, אפילו לכתוב. אילנה אומרת שמבחינתה אין ליורגן תחליף, אבל להפתעתה היא,שחשבה שלא תוכל להמשיך לחיות בלעדיו, חיה ואפילו אוהבת את חייה.   ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

ביוני הקרוב יהודית רותם תהיה בת 83. וכן, כשמקשיביםלה קשה לא לתהות אם היא לא גילתה איזה מעין נעורים נסתר שממנו היא שואבת את כלהאנרגיה הזאת. לסופרת המצליחה והפורייה כל כך יש שש בנות ובן אחד, יותר מעשריםנכדים ומספר דומה של נינים והסבתאות מסבה לה אושר גדול. על האסונות שפקדו אותהכשהייתה אם צעירה – בתה הבכורה יעל והבת השלישית שנולדה לה רחלי מתו שתיהן כשהיובנות חודשים ספורים בלבד – היא לא מדברת עם בני משפחתה. גם בספרה החדש ״אמור מילהלמעני״, שיש בו שילוב של מסות וסיפורים קצרים היא נוגעת בנושא בקצרה ובזהירותגדולה. אז, לפני כשישים שנה, היא התמודדה עם האובדן והצער לבדה, ועכשיו היא שומרת עלעצמה ועל ילדיה, היא אומרת, כי אף שהכאב נמצא שם תמיד, ותמיד חסרות לה שתיים,המשפחה הגדולה היא מבחינתה פיצוי ותכלית, והיא שמעניקה משמעות לחייה. בשיחה שלנומשולב גם קטע קצר מהסרט התיעודי שיהודית מזכירה, ״גרסא דינקותא״, שביימה בתה נועהרוט.  ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפירLogo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠LironCohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music:Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

הרבה מאוד מן היכולת להתמודד עם הרגעים הקשים בחייםטליה טוקטלי למדה מאבא שלה, דווקא מאבא שלה, שאיבד את הוריו בשואה, אבל ידע לצלצלאליה מדי בוקר, אחרי מותו של בנה דולב,  כדי להעיר אותה ולהזכיר לה לקום ולהמשיך. הוא נתןלה, היא אומרת, איזו יכולת פנימית לארוז את העצב. שוחחתי עם טליה – שהיא פסלת,אמנית קרמיקה עטורת פרסים ומרצה בכירה בדימוס בבצלאל, וגם העורכת של כתב העת 1280 מעלות – ביום שבו שודרובטלוויזיה לוויות של חטופים שנרצחו, שהיה כמובן יום מלא טריגרים ועצב, אבל גם אחדמן שבהם נדרשה לה החלטה נחושה לדבוק במה שיש, כלומר בחיים. הספר שטליה הזכירהבמהלך השיחה הוא ״יומן אבל״ מאת רולאן בארת, וסרטון המכשפה שעליו אנחנו מדברות הואיצירה שלה, שכמו כל האמנות שלה מחביא בתוכו הפתעות שהן גם מצחיקות וגם צובטות לב. ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם)   את שם הפודקאסט קוראת הפעם מאיה קוסוברLogo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music:Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

אביה של אביגיל גרץ היה רב, והיא, הבת הצעירה, המרדנית,פנתה לבודהיזם. היא חיה בהודו, ובין השאר מתרגלת ומלמדת סדנה שהכותרת שלה היא״ללמוד למות כדי ללמוד לחיות״. שוחחנו חודשים ספורים בלבד אחרי מותו של אביה, מוותשהביא אותה לחזור ארצה כדי להשלים מסע ארוך של פרידה שהחל כשאביה חלה בדמנציה.אביגיל, משוררת, סופרת ויוצרת קולנוע, ליוותה את השלבים האחרונים בחיי אביה מבעדלעדשת המצלמה. היא גילתה, בין השאר, שאת מה שלמדה בחייה מן הבודהה יכלה ללמוד גםמאבא שלה – את היכולת להיות נוכחים בעוצמה בכל רגע של החיים ואת ההשלמה עם המוות.את שם הפודקאסט קורא הפעם ג׳רמי פוגל.Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

אהרון לוין, שהוא היום משורר ומחזאי ובמאי, ובימים אלה גם גמר להקליט אלבום ראשון שבו הוא מבצע את שיריו, לא היה ילד כותב. את הצעדים הראשונים שלו בעולם הזה עשה רק אחרי מותו של אביו, המחזאי חנוך לוין. אהרון היה אז בן תשע עשרה, ועם מות אביו משהו – כך הוא מספר – משהו נפתח בו. אלא שאם הוא קיווה שהיצירה תשחרר אותו מצלו של האב, נדמה שקרה ההפך – באחד משיריו אהרון כותב ״כמה מטופש וכפוי לכתוב על אבי שמת לפני עשרים שנה, אבא שהונצח עד כלות... אוחחח, כמה הם אוהבים לגרגר אותו... אני מפהק מרוב שעמום״, ועם זאת ספרו, ועכשיו האלבום שלו,מכילים שירי געגוע ואבל עדינים ויפים ונוגעים ללב מאוד. בתוך השיחה שלנו משולבים מספר קטעים מן האלבום שלאהרון עם המוזיקאי דור כרמלי; קטע מהמחזה שלו, זוכה פסטיבל עכו, שנושא את הכותרת ״פפפפ״ ומתאר סגן אלוף, מפקד צוללת דולפין ישראלית שמשגר טילים גרעיניים לאיראן; וגם רגעים קטנטנים מן הסרט ״הפשע הקרוי אדם״ שאחיו רפאל לוין יצר על אביהם, ומשתיים מהצגותיו של חנוך לוין, ״אשכבה״ ו״ההולכים בחושך״.  ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפירLogo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠ 

שולה מודן הייתה ילדה טובה. בגיל שמונים היא יודעת להסתכל לאחור ולראות שהיא התחילה לדבר רק עם מותו של אביה, שהיה איש שותק, שותק כמו דג – ואם תקשיבו לשיחה שלנו תגלו עד כמה הוא היה מודע לדימוי הזה – ושבמותו הוא ציווה עליה להתחיל לבטא את עצמה. שולה, שהיא פסיכותרפיסטית במקצועה, מוכרת הרבה יותר כסופרת ועורכת ומתרגמת ומחברת ספרי בישול וספרי ילדים ורומנים. שוחחנו זמן לא רב אחרי שראה אור הרומן החדש שלה ״כל יום בולע שמש״, שבמרכזו אישה, כלומר בת דמותה, שבורחת מבית החולים, פוגשת גבר חסר בית ובמהלך השיחות איתו היא מגלה עולם חדש.  בראיון שלה לגילי איזיקוביץ על אותו ספר, היא צוטטה בכותרת כמי שאומרת כי לא מלמדים אותנו איך למות, ולא יכולנו אלא להתחיל את השיחה משם.     ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קורא הפעם ג׳רמי פוגל. Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠