תינוקות באזבי

הניצחון של יונייטד על לסטר העלה אותה למקום החמישי על חשבון ארסנל ועכשיו המטרה היא לעבור את צ'לסי שנמצאת במקום הרביעי. בכדי להצליח במשימה יונייטד צריכה לנצח את פולהאם בשבת הקרובה ולקוות למעידה של צ'לסי נגד מנצ'סטר סיטי. עד כאן הכל נוח וברור, הבעיה היא ששלושה ימים לאחר מכן יונייטד פוגשת בליגת האלופות את פריס סן ז'רמן ולכאן נכנסים שיקולים נוספים, בין היתר שיקולי רוטציה. באיזה הרכב עולים נגד פולהאם, חזק יותר או פחות? האם יש לסולשיאר איזה שפן מיוחד שהוא מכין למפגש מול הצרפתים? טל הרמן, אביעד שרלג ואריאל נאמן דסקסו את הדילמות הללו ובנוסף ניתחו גם את הניצחון על לסטר ועוד. איך אפשר להרוויח את אלכסיס שרחוק מלהרשים? המכירה של פלאייני, טעות? האזנה מהנה.

פודקאסט תינוקות באזבי מציין יובל ובתוכנית מספר 50 טל הרמן וגבי כהן דסקסו את 2 המשחקים האחרונים של יונייטד. הניצחון הטאקטי המרשים של סולשיאר מול ארסנל בגביע והבחירות המוטעות שלו שהולידו תיקו מאכזב נגד ברנלי. מה עוד בתוכנית? ג'סי לינגארד, מדוע הוא לא מקבל את הקרדיט הראוי לו? האם לוקאקו יכול לשחק בעמדת הקיצון? פלאייני בדרך לסין ומרסיאל עם חוזה חדש וגם, פריירה ומאטה, האם יש להם עתיד ביונייטד?

7 משחקים, 7 ניצחונות, כבר לא צחוק העניין הזה של סולשיאר כמנג'ר מנצ'סטר יונייטד... מה הדבר הנכון לעשות לקראת המשחק נגד ארסנל, להישאר עם אותו הרכב מנצח או לבצע רוטציה במספר עמדות? האם בעיית הכושר הגופני שראינו ב 2 המשחקים האחרונים קשורה דווקא לאימוני טרום עונה הנעשים בחודש ינואר? על ההחלטות האחרונות של סולשיאר, ראשפורד שלוקח אחריות והיריבות לצמרת, טוטנהאם, צ'לסי וארסנל, טל הרמן, אביעד שרלג ועודד דינר בשיחת אוהדים אופטימית בסך הכל...

הניצחון של יונייטד על טוטנהאם במחזור האחרון הזכיר ביקור אחר של הקבוצה בלונדון בעונה שעברה, נגד ארסנל. גם אז דה חאה הזכיר לעולם מדוע הוא השוער הטוב ביותר בסביבה. אבל לא רק דה חאה בהופעת שיא אלא, ראינו תוכנית טאקטית דקדקנית ומוצלחת של סולשיאר שהוכיח שיש בו הרבה מעבר למנג'ר חייכני. ראשפורד כבש שער מצויין שהצדיק את הבחירה בו כאיש ההתקפה המרכזי של הקבוצה והררה נתן הופעת דארן פלטצ'רית לכל דבר. על כל אלה ועוד שוחחו בפודקאסט האוהדים של מנצ'סטר יונייטד בישראל, טל הרמן, גבי כהן ובהופעת בכורה, שני סגל.

מרתון משחקי חג המולד והשנה החדשה הותירו את אוהדי יונייטד רעבים כאשר הגיע שבוע ללא משחק באמצע. במקום זה שחקני יונייטד נסעו לדובאי בכדי לתפוס ויטמין D ולהתאמן על מהלכי כדורגל. טל הרמן ויוחאי פורת שושני ניצלו את ההזדמנות לשוחח קצת על המשחקים האחרונים נגד ניוקאסל ורדינג והאם אפשר לגזור מהם משהו לקראת העתיד, בעיקר בכל הנוגע לפרד, מקטומיניי ופריירה. השיחה כללה גם את המפגש ביום ראשון נגד טוטנהאם כאשר יהיה זה קרב כפול. מאבק צמרת בהקשר של כניסה לטופ 4 וגם קרב בין המנג'רים, סולשיאר ופוצ'טינו, המועמדים המובילים לשבת על כסא המנג'ר באולד טראפורד בעונה הבאה.

שלושה משחקים, שלושה ניצחונות ויחס שערים של 12-3, פתיחה חלומית ליונייטד תחת אולה גונאר סולשיאר. טל הרמן ואביעד שרלג שוחחו על השבועיים הראשונים של סולשיאר בקבוצה ואת ההשפעה המקצועית ומנטלית שלו, בין היתר על ראשפורד ופוגבה וגם מה טומן העתיד לפלאייני ולוקאקו.

חג המולד הגיע ובמנצ'סטר יונייטד האווירה חגיגית במיוחד. מטאטים החוצה ספיחים אחרונים מפרשת מוריניו וממשיכים קדימה עם האיש שכבש לרשת הגרמנים בגמר ההוא בברצלונה. טל הרמן וגבי כהן דסקסו בפעם האחרונה על מוריניו ושמו דגש על משחק הבכורה המרשים של יונייטד תחת סולשיאר נגד קרדיף. הבלמים שלא פחדו לפרוץ אל עורף האוייב, פול פוגבה שניפק בישולים על ימין ועל שמאל, מאטיץ' שהראה שכדורגל הוא לא שכח ועוד. המשחק בבוקסינג דיי נגד האדרספילד עלה לשולחן הניתוחים כמו גם הסיכויים של יונייטד לסיים בטופ 4 ובכך להעניק לסולשיאר סיכוי טוב להישאר בתפקיד המנג'ר ביונייטד גם בעונה הבאה.

ביום שלישי אוהדי יונייטד התעוררו לעוד בוקר רגיל שבו המשיכו לנסות ולהתמודד עם ההפסד הצורב לליברפול במחזור האחרון והידיעה שלמרות התבוסה הנוספת שום דבר לא הולך להשתנות. אולם ברגע אחד החיים השתנו והצבע האדום חזר לפנים, מוריניו פוטר! אם תקשיבו היטב תוכלו לשמוע את קריאות ה Here We Go של האוהדים ברחובות מנצ'סטר, השדים האדומים חוזרים. סולשיאר הוא המנג'ר החדש אבל הזמני, מדוע, מה התוכניות מעבר? על מה שוחחו בארוחת צהריים אלכס פרגוסון, גארי נוויל, פול סקולס וראיין גיגס? מנהל מקצועי יתמנה בקיץ ואם כן מי, ואן דר סאר? סיכום ראשוני של תקופת מוריניו. טל הרמן ורונן דורפן דסקסו את היממה הסוערת שעברה על מנצ'סטר יונייטד, מחוייכים ואופטימיים.

אני לא יודע איך זה עם הילדים של היום אבל כשאני הייתי ילד כל דקה פנוייה היתה מנוצלת לטובת משחק כדורגל. שנות ה 80' ואני מתאר לעצמי שהדברים נכונים גם לדורות שלפני. היינו מגיעים לבית הספר ל"שעת אפס" משלנו, 7 בבוקר כבר נמצאים במגרש עם כדור טניס (אסרו עלינו להביא כדור כדורגל לבית הספר). תוך כדי השיעור היינו עושים כוחות בכדי לא להפסיד שנייה של משחק בזמן הפסקה של 15 דקות. מי בכלל היה חושב על לאכול את הסנדוויץ' מהבית? ישר רצים למגרש. אחר הצהריים ואם התמזל מזלנו ו"הגדולים" עוד לא תפסו לנו את המגרש עם הבלטות, היינו מרוויחים לפחות שעה שבה שיחקנו כדורגל עם שערים כמו שצריך. אם המגרש היה תפוס היינו מחפשים כל פינה ריקה ברחוב, על האספלט מתחת לבניינים, היכן שהיו פחות מכוניות חונות. משחקים על מגרש "מלא" או שער נייטרלי, והשערים? במקרה הטוב זו היתה חומה קטנה ובדרך כלל זורקים 2 חולצות כאשר כל אחת שימשה כקורה. היינו משחקים שעות על גבי שעות, כל עוד היתה טיפה של אור בחוץ או עד שההורים היו מתחילים לצעוק לנו מהמרפסות לעלות הביתה. אנחנו היינו מתחננים, רק עוד 5 דקות, שנוכל להרוויח עוד נגיחה, עוד בעיטה לשער. בגיל מתקדם יותר אז גם גשם מבול לא היה משאיר אותנו בבתים. זה היה החלום, לשחק כמו באנגליה שראינו רק דרך הטלוויזיה, ולכו תסבירו להורים ששם אף שחקן לא קיבל דלקת ריאות בגלל מים ורוח. בימים אלה, כאשר מוח הכדורגל נמצא בשיאו, בכל זאת שחקנים "מנוסים", אבל הרגליים מגיבות הרבה הרבה יותר לאט. כאשר מרגישים את הגוף חורק וכואב גם יומיים אחרי שעתיים של כדורגל ועוד בתנאים מפנקים, כל מיני מגרשים עם דשא סינטטי, עדיין לא מוותרים על אף הזדמנות להנות מהדבר הכי כייפי בעולם, לשחק כדורגל. להרגיש כמו ילדים שחולמים יום אחד להיות שחקני כדורגל אמיתיים ולא משנה שכבר יש לנו ילדים משלנו. בגלל זה כל-כך קשה להתנתק מהמחשבה המעיקה של שחקני יונייטד בולנסיה ביום רביעי. נכון, כדורגל זה המקצוע שלהם ולפעמים כל מקצוע יכול להיות מתיש. עדיין, הם מקבלים סכומי עתק בכל שבוע כאשר כל מה שצריכים לעשות זה לעלות על כר דשא משובח ולשחק כדורגל לעיני אלפי אוהדים ביציע. איך יש להם את החוצפה לשחק בכזה חוסר חשק? כאילו מישהו הכריח אותם, ועוד במנצ'סטר יונייטד! טל הרמן ואביעד שרלג שוחחו על שחקנים חסרי אופי שמביישים את הסמל, המשחק הבא נגד ליברפול מכמה זוויות ועוד. אתם מוזמנים להצטרף לטוויטר של תינוקות באזבי, לקרוא ולצייץ. https://twitter.com/BusbyB1878 האזנה מהנה.