בול בפוני

אתיקה ארגונית נתפסת לעיתים כמשהו שולי או תיאורטי, אך בפועל היא משפיעה על כל אינטראקציה, החלטה ופעולה – מהקשר עם לקוחות ועד לניהול עובדים. ללא מצפן ערכי ברור, כללים פורמליים הופכים לקוד אסתטי בלבד, והפער בין מדיניות מוצהרת לבין מה שקורה בפועל עלול להוביל לעיוורון ארגוני ולמדרון חלקלק של התנהגויות לא ראויות.בשיחה עם ד"ר ציפי גושפנץ, מומחית ומרצה לאתיקה ניהולית יישומית, דיברנו על הדרך להפוך אתיקה ממסמך למדיניות חיה – כזו שמקבלת ביטוי בהחלטות יומיומיות ובשיקול דעת ניהולי. דיברנו על חובת הנאמנות של מנהלים ועובדים, על הדילמות שמרחפות מתחת לפני השטח, ועל חשיבות השיח הערכי בארגון כולו – לא רק כדי לעמוד בדרישות החוק, אלא כדי לשמר אמון, שייכות ומקצועיות לאורך זמן.

מנהלים ומנהלות נדרשים לפעול לאורך זמן תחת עומס, לחצים, וחוסר ודאות. השאלה היא לא רק איך לנהל זמן – אלא איך לנהל אנרגיה. כי כשאנחנו פועלים באוטומט מתוך עייפות, תסכול או לחץ, אנחנו נכנסים לספירלה של טעויות, תקשורת לא אפקטיבית ושחיקה. לעומת זאת, אנרגיה חיובית – בדיוק כמו אנרגיה שלילית – מדבקת ויכולה לחולל שינוי גם בצוותים וגם בארגונים שלמים.בשיחה עם ציפי רחמני, מומחית לחדשנות ניהולית, מרצה, חוקרת ומנחת סדנאות לניהול, דיברנו על ניהול אנרגיה – למה זה כל כך קריטי דווקא בתקופות של עומס ולחץ, ואיך אפשר לשבור את הספירלה השלילית של עייפות ותסכול כדי להחזיר לעצמנו ולצוות שלנו חיוניות ומוטיבציה. ניהול אנרגיה הוא המפתח למנהיגות מיטבית, תקשורת אפקטיבית, ושיפור ביצועים ברמה האישית והארגונית. 

כמנהלים, אנחנו רגילים לחשוב במונחים של יעילות, תפוקות, ומדדים ברורים. אבל המשאב החשוב ביותר שלנו הוא לא המכונות - אלא בני האדם. במציאות של שינויים מהירים, טכנולוגיות מתקדמות, ודורות חדשים שמחפשים משמעות מעבר למשכורת, האנושיות בארגונים הופכת מתפיסת עולם "רכה" לצורך עסקי ממשי.בשיחה עם שירז שגיא, יועצת ארגונית ומומחית למיומנויות אנושיות וטרנספורמציות בארגונים, דיברנו על למה חשוב לראות את העובדים שלנו כבני אדם שלמים – עם צרכים, רגשות ופגיעויות – ואיך דווקא האנושיות הזו מחזקת את המחויבות, משפרת יצירתיות, ומקטינה תחלופת עובדים. ניהול אנושי לא דורש ויתור על תוצאות, להיפך – הוא המפתח למנהיגות אותנטית, להשפעה עמוקה יותר, ולארגון שמסוגל להתמודד טוב יותר עם משברים ואתגרים.לפודקאסט ׳מיומנויות העתיד׳ של שירז: https://open.spotify.com/show/2ApenL0w1PedkGGXQz1Ydl?si=8b72e37aac7a4dfd

בעידן שבו גבולות העבודה והחיים האישיים מיטשטשים, ארגונים מחפשים דרכים לחזק את תחושת השייכות והחוסן של העובדים. אבל מה אם נתחיל לחשוב על הארגון שלנו כקהילה? לא רק מסגרת פורמלית עם תפקידים ונהלים, אלא מרחב אנושי שבו מערכות יחסים חזקות וערכים משותפים יוצרים בסיס איתן לתפקוד ולהתמודדות עם משברים.בשיחה עם ד"ר יעל בן חורין, פסיכולוגית תעסוקתית-ארגונית ומנחה בקהילות מטעם עמותת מהו"ת ישראל, דיברנו על המשמעות של להסתכל על הארגון כקהילה – איך עידוד קשרים בין האנשים יכול להעלות את החוסן הארגוני ולסייע בבניית ביטחון פסיכולוגי, ומה כדאי למנהלים לעשות כדי לאפשר צמיחה של מרחב קהילתי אמיתי, גם בתנאים של חוסר ודאות ומשברים.

כשמדברים על תרבות ארגונית, מנהלים רבים חושבים על ערכים וסיסמאות על הקיר. אבל התרבות הארגונית היא הרבה מעבר - היא הדרך שבה דברים באמת קורים בארגון. איך מתקבלות החלטות, איך מתעדפים, איך מתקשרים, איך מתייחסים זה לזה. בדומה לדג במים, היא נוכחת בכל מקום ורגע בארגון אך לא תמיד אנחנו מודעים לה. בשיחה עם בת-חן פרימור יוסף, יועצת ארגונית בכירה ומנחת קבוצות, דיברנו על האחריות של מנהלים ומנהלות בעיצוב ותחזוק תרבות בריאה ומטיבה אשר תסייע לארגון לעמוד ביעדים ולשגשג, דרך יצירת התאמה בין הערכים המוצהרים, ההתנהגויות בפועל, והתגמולים בארגון. היות ואותם הערכים יכולים להוביל הן להתנהגויות מקדמות והן להתנהגויות רעילות, חלק מרכזי באתגר הניהולי הוא לזהות מתי התנהגויות עוברות את הקצה, ולהציב גבולות ברורים. 

הנכונות לסמוך על אחרים ולהיות פגיעים היא הבסיס לכל מערכת יחסים אנושית. כמנהלים, היכולת שלנו להשפיע ולהוביל תלויה במידה רבה באמון שהאנשים שלנו רוחשים לנו - האם הם מאמינים שיש לנו את היכולת המקצועית להוביל אותם, והאם הם סומכים שנדאג לאינטרסים שלהם בדרך. לשמחתנו, אמון אינו תכונה מולדת, אלא תוצר של התנהגויות ופעולות לאורך זמן.בשיחה עם ד"ר שני אלמוג, פסיכולוגית וסוציולוגית ארגונית וחוקרת מנהיגות, דיברנו על שלוש רגליים עליהן עומד אמון בארגונים: יכולת מקצועית, אכפתיות כלפי העובדים, ויושרה בהתנהלות. המפתח הוא לא רק לדבר על אמון, אלא לפעול באופן עקבי שמוכיח שאנחנו ראויים לו - דרך הכרות מעמיקה עם העובדים, שקיפות בקבלת החלטות, והתמודדות משותפת עם אתגרים.

כמנהלים, לעתים קרובות אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים מתוך פחד - פחד לאכזב, פחד להיכשל, פחד לאבד שליטה. התגובה האוטומטית היא להדק פיקוח, לרצות אחרים, או להימנע מעימותים - התנהגויות שאולי יכולות לעזור במקרים מסוימים, אבל מאוד מגבילות את היכולת שלנו להוביל ולהשפיע כאשר הן דפוס פעולה הקשור באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות ומגיבים אליה.בשיחה עם עירית סטרלינג, מנכ"לית משותפת בחברת 'נקודת מפנה', השתמשנו במודל לידרשיפ סירקל כדי להמבחין בין שתי מערכות הפעלה ניהוליות: ריאקטיבית - המונעת מפחד ומגיבה לאיומים חיצוניים, וקריאטיבית - המונעת מחזון ויוצרת מציאות רצויה. הדרך לשדרג את המנהיגות שלנו עוברת בזיהוי המקומות בהם אנחנו פועלים באופן ריאקטיבי, ובתרגול מכוון של חשיבה וניהול ממקום קריאטיבי - כזה שמתמקד במה אנחנו רוצים ליצור, ולא במה אנחנו רוצים למנוע.---קישור למילוי שאלון הערכה עצמית - https://did.li/Hx35qאתר הבית של ׳נקודת מפנה׳ - www.nekmifne.co.ilקישור להצטרפות לקבוצת ווטסאפ שקטה לקבלת תכנים וכלים לניהול - https://chat.whatsapp.com/LDySXNp8ZsbD7iiVdS3gp5

בעולם הניהול המודרני, היכולת להתמודד עם ציפיות ודרישות סותרות הופכת למיומנות קריטית. בעוד שהאינסטינקט הראשוני הוא לנסות לפתור מתחים כאלה, ההבנה שמתחים רבים הם חלק בלתי נפרד ואף רצוי במציאות הארגונית מובילה לגישה חדשה: ניהול מתמשך של המתח ותנועה בין הקצוות במקום ניסיון להעלימו.בשיחה עם ד"ר אורית זומר בליצר, פסיכולוגית ארגונית וחוקרת בתחום הפרדוקסים בארגונים, דנו בפרדוקס מיינדסט, גישה המאפשרת לראות במתחים הזדמנות ולא איום. פיתוח חשיבה פרדוקסלית כולל את התמקדות בניהול המתח לאורך זמן, וחיפוש פתרונות יצירתיים של "גם וגם" במקום "או-או". למנהלים ומנהלות יש תפקיד מרכזי בטיפוח גישה זו בקרב עובדיהם, דרך מתן משמעות, הצבת חזון המשלב ניגודים, ונקיטת פעולות המדגימות גמישות לצד עקביות.

בעידן של אתגרים מורכבים ואי-ודאות, היכולת לייצר ולשמר תקווה הופכת למרכיב קריטי בחוסן האישי והארגוני. בעוד שאופטימיות היא השאיפה הבסיסית שמשהו טוב יקרה, תקווה כוללת גם את מרכיב הפעולה בכיוון מסוים לטובת מימוש השאיפה הזו. אני לא רק מקווה שמשהו טוב יקרה, אלא אני מגדיר לעצמי מהו המשהו הזה ואת המהלכים שיובילו אותנו אליו.בשיחה עם ד"ר רום לירז, יועץ ארגוני בכיר ומרצה באוניברסיטת רייכמן, דיברנו על תקווה ככלי ניהולי רב-עוצמה המקדם חוסן, מוטיבציה, ויכולת התמודדות עם אתגרים וקשיים. עם זאת, יצירה ושימור של תקווה מחייבת מנהלים ומנהלות להכיר במציאות המורכבת, לחזק תחושת המסוגלות של האנשים שלנו, ולטפח חזון משותף - תוך שמירה קפדנית על האיזון בין שאיפות גבוהות לבין ציפיות ריאליות. בתנאי אי-ודאות, לעורר תקווה זו מיומנות ניהולית קריטית להצלחה ארגונית.

בעולם הניהול המודרני, פיתוח אישי ומקצועי של מנהלים הוא הכרחי להצלחה ארגונית. גישת ה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) מציעה כלים פרקטיים ומבוססי מחקר לפיתוח יכולות ניהוליות, תוך התייחסות לארבעת מרכיבי החוויה האנושית: מחשבה, התנהגות, רגש ופיזיולוגיה.בשיחה עם קמליה ויטנר, פסיכולוגית ארגונית ותעסוקתית מומחית, דנו בדרכים שבהן ניתן ליישם עקרונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפיתוח מנהלים. מאתגור מחשבות אוטומטיות וזיהוי מלכודות חשיבה, דרך חשיפה התנהגותית מדורגת, ועד פיתוח מודעות רגשית וויסות פיזיולוגי, שילוב של כלים אלו מאפשר למנהלים ומנהלות להתמודד טוב יותר עם אתגרי התפקיד, לשפר את יכולות המנהיגות שלהם ולהוביל את עצמם ואת הארגון להצלחה.לרשימה מלאה של ׳מלכודות חשיבה׳ לחצו כאן