בול בפוני

הרבה פעמים אנחנו יודעים היטב מה היינו רוצים לעשות ומי היינו רוצים להיות, אבל נופלים בשלב הביצוע. שינוי לא קורה מתוך החלטה אחת גדולה, אלא דרך צעדים קטנים, יומיומיים, שמתחברים לזהות שלנו. זה נכון לחיים האישיים - וזה נכון שבעתיים בניהול.בשיחה עם מיכל ספיר, יועצת ארגונית המתמחה בפיתוח מנהיגות והרגלים אפקטיביים, דיברנו על הדרך שבה מנהלים יכולים לבנות הרגלים כדי לעצב את הסגנון הניהולי שלהם: יצירת סביבת עבודה תומכת, חיזוק זהות מקצועית, בניית עקביות, ושבירת הרגלים מעכבים. השינוי ההתנהגותי עצמו לא חייב להיות דרמטי, ובהרבה המקרים מספיק שינוי קטן - אבל קבוע ומדויק - כדי להניע תהליך גדול ומשמעותי.

אחת המיומנויות הקשות ביותר היא לדעת לזהות מה באמת מניע אותנו ואת האנשים שסביבנו – בעבודה, בצוות, ובמערכות יחסים בכלל. הנטייה האנושית להתמקד בשיפוט, ביקורת או מאבקי כוח, מטשטשת את ההבנה של הצרכים העמוקים והרגשות שלנו ושל האחר, באופן המקשה עלינו לפתור קונפליקטים, לייצר חיבור ולהגיע לתוצאות מיטביות.בשיחה עם יפעת גרוס אריאב, מומחית לתקשורת מקרבת ומלווה מנהלים וארגונים בניהול שיתופי, דיברנו על החשיבות באימוץ תקשורת מקרבת בארגונים, ועל ארבעת השלבים בבסיס השיטה: תצפית, רגשות, צרכים, ובקשה. תקשורת מקרבת אמיתית לא מסתפקת בשינוי התגובה שלנו לאירועים, אלא חותרת להבין את הסיבה העמוקה שעלולה להביא לקונפליקט, ובכך פותחת דלת לדיאלוג אותנטי, לצמיחה אישית, ולניהול אפקטיבי יותר.---לקביעת פגישת ייעוץ אישית עם יפעת, לחץ כאן

האצלת סמכויות היא אחת המיומנויות החשובות – והמורכבות – בניהול. כשהיא נעשית נכון, היא לא רק מפנה זמן למנהלים, אלא גם מצמיחה עובדים, מחזקת שייכות ומגבירה מוטיבציה. אבל כדי שזה יקרה, מנהלים צריכים להפסיק לחשוב על האצלה כ"הורדת עומס" ולהתחיל לראות בה הזדמנות אמיתית לפיתוח האנשים שלהם.בשיחה עם אור לי אשוח, יועצת ארגונית בכירה המלווה מנהלים בתהליכי התפתחות, דיברנו על ההבדל הקריטי בין האצלת משימות להאצלת סמכויות, על החששות הרגשיים שמונעים ממנהלים להאציל בצורה אפקטיבית, ועל שלושת השלבים שחייבים להתקיים בכל תהליך של האצלת סמכות: למה (חיבור לתמונה הרחבה), מה (המשימה והציפיות), ואיך (גבולות גזרה ובקרות).------------------------------------------------------------------------------------------לפרטים נוספים על קורס העמקה בנושא האצלת סמכויות לחץ כאן

אתיקה ארגונית נתפסת לעיתים כמשהו שולי או תיאורטי, אך בפועל היא משפיעה על כל אינטראקציה, החלטה ופעולה – מהקשר עם לקוחות ועד לניהול עובדים. ללא מצפן ערכי ברור, כללים פורמליים הופכים לקוד אסתטי בלבד, והפער בין מדיניות מוצהרת לבין מה שקורה בפועל עלול להוביל לעיוורון ארגוני ולמדרון חלקלק של התנהגויות לא ראויות.בשיחה עם ד"ר ציפי גושפנץ, מומחית ומרצה לאתיקה ניהולית יישומית, דיברנו על הדרך להפוך אתיקה ממסמך למדיניות חיה – כזו שמקבלת ביטוי בהחלטות יומיומיות ובשיקול דעת ניהולי. דיברנו על חובת הנאמנות של מנהלים ועובדים, על הדילמות שמרחפות מתחת לפני השטח, ועל חשיבות השיח הערכי בארגון כולו – לא רק כדי לעמוד בדרישות החוק, אלא כדי לשמר אמון, שייכות ומקצועיות לאורך זמן.

מנהלים ומנהלות נדרשים לפעול לאורך זמן תחת עומס, לחצים, וחוסר ודאות. השאלה היא לא רק איך לנהל זמן – אלא איך לנהל אנרגיה. כי כשאנחנו פועלים באוטומט מתוך עייפות, תסכול או לחץ, אנחנו נכנסים לספירלה של טעויות, תקשורת לא אפקטיבית ושחיקה. לעומת זאת, אנרגיה חיובית – בדיוק כמו אנרגיה שלילית – מדבקת ויכולה לחולל שינוי גם בצוותים וגם בארגונים שלמים.בשיחה עם ציפי רחמני, מומחית לחדשנות ניהולית, מרצה, חוקרת ומנחת סדנאות לניהול, דיברנו על ניהול אנרגיה – למה זה כל כך קריטי דווקא בתקופות של עומס ולחץ, ואיך אפשר לשבור את הספירלה השלילית של עייפות ותסכול כדי להחזיר לעצמנו ולצוות שלנו חיוניות ומוטיבציה. ניהול אנרגיה הוא המפתח למנהיגות מיטבית, תקשורת אפקטיבית, ושיפור ביצועים ברמה האישית והארגונית. 

כמנהלים, אנחנו רגילים לחשוב במונחים של יעילות, תפוקות, ומדדים ברורים. אבל המשאב החשוב ביותר שלנו הוא לא המכונות - אלא בני האדם. במציאות של שינויים מהירים, טכנולוגיות מתקדמות, ודורות חדשים שמחפשים משמעות מעבר למשכורת, האנושיות בארגונים הופכת מתפיסת עולם "רכה" לצורך עסקי ממשי.בשיחה עם שירז שגיא, יועצת ארגונית ומומחית למיומנויות אנושיות וטרנספורמציות בארגונים, דיברנו על למה חשוב לראות את העובדים שלנו כבני אדם שלמים – עם צרכים, רגשות ופגיעויות – ואיך דווקא האנושיות הזו מחזקת את המחויבות, משפרת יצירתיות, ומקטינה תחלופת עובדים. ניהול אנושי לא דורש ויתור על תוצאות, להיפך – הוא המפתח למנהיגות אותנטית, להשפעה עמוקה יותר, ולארגון שמסוגל להתמודד טוב יותר עם משברים ואתגרים.לפודקאסט ׳מיומנויות העתיד׳ של שירז: https://open.spotify.com/show/2ApenL0w1PedkGGXQz1Ydl?si=8b72e37aac7a4dfd

בעידן שבו גבולות העבודה והחיים האישיים מיטשטשים, ארגונים מחפשים דרכים לחזק את תחושת השייכות והחוסן של העובדים. אבל מה אם נתחיל לחשוב על הארגון שלנו כקהילה? לא רק מסגרת פורמלית עם תפקידים ונהלים, אלא מרחב אנושי שבו מערכות יחסים חזקות וערכים משותפים יוצרים בסיס איתן לתפקוד ולהתמודדות עם משברים.בשיחה עם ד"ר יעל בן חורין, פסיכולוגית תעסוקתית-ארגונית ומנחה בקהילות מטעם עמותת מהו"ת ישראל, דיברנו על המשמעות של להסתכל על הארגון כקהילה – איך עידוד קשרים בין האנשים יכול להעלות את החוסן הארגוני ולסייע בבניית ביטחון פסיכולוגי, ומה כדאי למנהלים לעשות כדי לאפשר צמיחה של מרחב קהילתי אמיתי, גם בתנאים של חוסר ודאות ומשברים.

כשמדברים על תרבות ארגונית, מנהלים רבים חושבים על ערכים וסיסמאות על הקיר. אבל התרבות הארגונית היא הרבה מעבר - היא הדרך שבה דברים באמת קורים בארגון. איך מתקבלות החלטות, איך מתעדפים, איך מתקשרים, איך מתייחסים זה לזה. בדומה לדג במים, היא נוכחת בכל מקום ורגע בארגון אך לא תמיד אנחנו מודעים לה. בשיחה עם בת-חן פרימור יוסף, יועצת ארגונית בכירה ומנחת קבוצות, דיברנו על האחריות של מנהלים ומנהלות בעיצוב ותחזוק תרבות בריאה ומטיבה אשר תסייע לארגון לעמוד ביעדים ולשגשג, דרך יצירת התאמה בין הערכים המוצהרים, ההתנהגויות בפועל, והתגמולים בארגון. היות ואותם הערכים יכולים להוביל הן להתנהגויות מקדמות והן להתנהגויות רעילות, חלק מרכזי באתגר הניהולי הוא לזהות מתי התנהגויות עוברות את הקצה, ולהציב גבולות ברורים. 

הנכונות לסמוך על אחרים ולהיות פגיעים היא הבסיס לכל מערכת יחסים אנושית. כמנהלים, היכולת שלנו להשפיע ולהוביל תלויה במידה רבה באמון שהאנשים שלנו רוחשים לנו - האם הם מאמינים שיש לנו את היכולת המקצועית להוביל אותם, והאם הם סומכים שנדאג לאינטרסים שלהם בדרך. לשמחתנו, אמון אינו תכונה מולדת, אלא תוצר של התנהגויות ופעולות לאורך זמן.בשיחה עם ד"ר שני אלמוג, פסיכולוגית וסוציולוגית ארגונית וחוקרת מנהיגות, דיברנו על שלוש רגליים עליהן עומד אמון בארגונים: יכולת מקצועית, אכפתיות כלפי העובדים, ויושרה בהתנהלות. המפתח הוא לא רק לדבר על אמון, אלא לפעול באופן עקבי שמוכיח שאנחנו ראויים לו - דרך הכרות מעמיקה עם העובדים, שקיפות בקבלת החלטות, והתמודדות משותפת עם אתגרים.

כמנהלים, לעתים קרובות אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים מתוך פחד - פחד לאכזב, פחד להיכשל, פחד לאבד שליטה. התגובה האוטומטית היא להדק פיקוח, לרצות אחרים, או להימנע מעימותים - התנהגויות שאולי יכולות לעזור במקרים מסוימים, אבל מאוד מגבילות את היכולת שלנו להוביל ולהשפיע כאשר הן דפוס פעולה הקשור באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות ומגיבים אליה.בשיחה עם עירית סטרלינג, מנכ"לית משותפת בחברת 'נקודת מפנה', השתמשנו במודל לידרשיפ סירקל כדי להמבחין בין שתי מערכות הפעלה ניהוליות: ריאקטיבית - המונעת מפחד ומגיבה לאיומים חיצוניים, וקריאטיבית - המונעת מחזון ויוצרת מציאות רצויה. הדרך לשדרג את המנהיגות שלנו עוברת בזיהוי המקומות בהם אנחנו פועלים באופן ריאקטיבי, ובתרגול מכוון של חשיבה וניהול ממקום קריאטיבי - כזה שמתמקד במה אנחנו רוצים ליצור, ולא במה אנחנו רוצים למנוע.---קישור למילוי שאלון הערכה עצמית - https://did.li/Hx35qאתר הבית של ׳נקודת מפנה׳ - www.nekmifne.co.ilקישור להצטרפות לקבוצת ווטסאפ שקטה לקבלת תכנים וכלים לניהול - https://chat.whatsapp.com/LDySXNp8ZsbD7iiVdS3gp5