להיפגש עם הגוף

חלקה השני של השיחה עם שרון הללי אסא על מהו מחול

את מחשבותיו שלו חשב האדם תמיד בתורת אני, ובתורת אני קבע את האידאות שלו בשמי הכוכבים של הרוח. אבל בתורת אנחנו העלה אותם תמיד לתוך עצם ההוויה (מרדכי מרטין בובר). בובר מדבר על המקום הזה של "מפגש אני אתה". הוא קורא לזה בשעת חסד ורצון כאחד. אנחנו באים נכונים, עם התכוונות לבוא פנויים. יחד עם זה, זה להבין את הזיק, את הזיקה הזו, שמתרחשת. היא מאד רגעית, היא בשעת חסד. בתוך זה יש כל הזמן רגעים של נפרדות וממשיכים לעבוד. יש שם כל הזמן סוג של עבודה, . אבל לאוו דווקא עבודה קשה.  

יצא לך לדבר עם מישהו שהילדה הקטנה שלו, נגיד בת השנה וחצי שנתיים מטפסת עליו תוך כדי שיחה ואתם מנסים לעשות שיחה רצינית. והיא מטפסת והוא תוך כדי שיחה גם תומך בה ומרים אותה ומוריד אותה ומקפיץ אותה ומגלגל אותה וכן הלאה. זה קונטקט אימפרוביזציה רק ששנינו גם התינוקת וגם ההורה. כולנו היינו הילדה או הילד הזה ואנחנו איפושהו בגוף זוכרים את זה. היינו, וקיבלנו את התמיכה ואת הפרגון. אבל זה נגמר באיזשהו גיל שגם אותו כבר שכחנו. אבל משהו לא נשכח. והצורך הזה  בפיזיות ובתמיכה ובפרגון ובהדדיות ובמשחקיות יותר או פחות סמוי לפחות לאנשים שמגיעים לעולם הזה, במונחי נחמה, זה לתת מקום לדרייב הכיפי של לשחק ביחד. זה מה שקונטקט בשבילי. הארינה הזו שבה נשימה, גרביטציה, תנועתיות, התארגנות של הגוף עם עצמי ועם פרטנר. דברים תמימים ופשוטים ומותר ומותר לאהוב כזה. זה מובן מאליו. זה הקסם של זה מבחינתי היום. הנוכחות הפשוטה והשלמה. מעבר לזה, יש מיליון דברים שונים ומשונים.

מאיר: קונטקט אימפרוביזציה הוא אלגוריה למציאות הקיומית הנוכחית של כולנו. מה עושים עם היצור המופלא הזה שנקרא קונטקט אימפרוביזציה כשאין דבר יותר טיפתי מלעשות גלגול על מישהו? אריה: קודם כל, זה המקום שבו אני מתחיל לבכות. העניין הוא לא הקונטקט אימפרוביזציה עצמו כמוסד, אלא החקירה כדרייב. בתקופה הזו העניין של התרבות, של האמנות בכלל, ברור שהם על הקרשים, קונטקט מהבחינה הזו היא השפיץ, או החצ'קון, בקצה של משהו שמראש הוא מוקצה. תלמידי תיאטרון שנה א' – לאיזה עולם הם מכניסים את עצמם? כנ"ל מחול. כנ"ל קונטקט. קונטקט ספציפית אי אפשר לקיים כפי שהוא בשום צורה, בשום מתווה. אולי אם בת הזוג שלך היא רקדנית, תרקדו. אבל להיפגש בג'אם סשן ? מאיר: מאחורי המילים מדורת שבט ותחזוק שדות של הקשבה מדובר בקהילה.  אלף המחשבות הן לא רק ניסיון איך לגרום לאנשים לרקוד. הן ניסיון הרבה יותר עמוק. לשמר קשר. אפילו קשר עין. לשמר תנועה אנרגטית בין אנשים. אריה: הכל אפשרי. מיטב המוחות בכל העולם פחות או יותר עובדים על זה בתסכול וגעגוע.